Bishul Akum (Food Cooked by a Non-Jew)
A Jewish dietary law restricting certain foods prepared by non-Jewish cooks, with reasons and applications that shifted across centuries.
Already in the Mishnah and Talmud, a question arose: if a non-Jewish person cooks food, should Jews eat it? The answer wasn't simple. Early Talmudic sources created a rule called bishul akum—literally "cooking of a non-Jew"—that placed limits on which dishes prepared outside a Jewish kitchen were acceptable. The reasoning behind this rule evolved significantly over time. Some Jewish scholars saw it as a practical boundary to prevent social closeness that might lead to intermarriage. Others framed it differently: they worried about maintaining Jewish distinctiveness and control over the family table itself, viewing the kitchen as a sacred space of Jewish identity.
As Jewish communities spread across Europe, North Africa, and the Middle East, different regions interpreted and applied this rule in their own ways. Ashkenazi (Central and Eastern European) communities often kept stricter standards, while Sephardi (Mediterranean and Middle Eastern) authorities frequently narrowed the restriction, particularly for breads and certain cooked vegetables. By the modern era, the question became urgent again: what happens in a commercial kitchen with Jewish supervision, or in a restaurant where a non-Jewish chef works under rabbinical oversight? Contemporary Jewish legal authorities have offered varying answers, some maintaining the classical prohibitions and others finding ways to permit foods prepared under proper inspection, reflecting a shift from viewing the rule as absolute to understanding it as contextual.
How it traveled
- Jerusalem Talmud Avodah ZarahTiberias · 400explains
- Avodah ZarahSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055explains
- Mishneh Torah, Forbidden FoodsFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumahWorms (Rhineland) · 1190explains
- Tosafot on Avodah ZarahTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol BoNarbonne (Provence) · 1250explains
- Bedek HaBayit on Torat HaBayit HaArokhBarcelona · 1290explains
- Meiri on Avodah ZarahPerpignan · 1300explains
- Meiri on ChullinPerpignan · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on Avodah ZarahBarcelona · 1340explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen AvrahamKalisz · 1665explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · 1795explains
- Binat AdamVilna (Vilnius) · 1814explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
Key passages(20)
חֲוַורְנָס אֵין בּוֹ מִשׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשּׁוּם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב אִתַּי. מַרְטִיסָה אֵין בּוֹ מִשׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם וְיוֹצְאִין בּוֹ מִשׁ
Tap to expand
Avodah Zarah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הִנִּיחַ יִשְׂרָאֵל בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, וּבָא גּוֹי וְהִפֵּךְ בּוֹ — מוּתָּר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִי לָא הַפֵּךְ בֵּיהּ הֲוָה בְּשִׁיל — פְּשִׁי
Tap to expand
Avodah Zarah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: כָּל הַנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם. בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי, בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר רַב שְׁמוּ
Tap to expand
Avodah Zarah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
רַבִּי יוֹחָנָן כִּי הָךְ לִישָּׁנָא סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: כֹּל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לְשׁוּלְחָן שֶׁל מְלָכִים לְלֶפֶת בּוֹ אֶת הַפַּת — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּ
Tap to expand
Avodah Zarah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְעַל תּוֹרְמוֹסָן מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם — לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה. טַעְמָא דְּאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה, הָא בְּנֵי תוֹרָה שְׁרֵי? וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: כֹּל שֶׁ
Tap to expand
Yevamot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וְעַל תּוֹרְמוֹסָן מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי גוֹיִם — לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תוֹרָה. הָא בְּנֵי תוֹרָה שְׁרֵי? וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כָּל הַנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא ח
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
שאילתא דאסר להון לדבית ישראל למיכל בישולי כותים ריפתא דאפי לה ארמאי בישרא וכוורא דמטוי להו ארמאי דתנן אלו דברים של כותים אסורין ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו כותי ואין ישראל רואהו הפת והשמן והשל
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
ברם צריך אילו ישראל שהניח בשר על גבי גחלים ובא כותי והפך בו מהו היכא דאי לא הפיך ביה לא הוה בשיל לא קא מיבעי' לן דודאי אסור דהו"ל כמאן דשקליה מסלא ואחתיה אגומרי כי קא מיבעיא לן דאי לא הפיך ביה הוה בשי
Tap to expand
(שם לח:) ת"ר כוספן של גוים שהוחמו חמין ביורה גדולה אסור ביורה קטנה מותר איזו היא יורה קטנה אמרי דבי רבי ינאי כל שאין ציפור דרור יכול ליכנס לתוכה והתניא בין יורה גדולה ובין יורה קטנה מותר לא קשיא הא כמ
Tap to expand
(שם לח:) ת"ר כוספן של גוים שהוחמו חמין ביורה גדולה אסור ביורה קטנה מותר איזו היא יורה קטנה אמרי דבי רבי ינאי כל שאין ציפור דרור יכול ליכנס לתוכה והתניא בין יורה גדולה ובין יורה קטנה מותר לא קשיא הא כמ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(דברים ב כח) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ הַשְּׁלָקוֹת וְהַכְּבָשִׁים שֶׁל נָכְרִים אֲסוּרִין, וְאֵין אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, מִנָּהָנִי מִלֵּי. דַּאֲמַר קְרָא אֹכֶל
Tap to expand
איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודייסא - פי' שאינם נאכלים חיים ואין עולין על שולחן מלכים ואור"ת דמדנקט הני ולא נקט דבש וגבינה שעולין על שולחן מלכים ונאכלים חיים ש"מ דבעי למנקט דברים שנעשה בהם לשון אחרו
Tap to expand
דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בישולי עובדי כוכבים - פי' אם בישלן עובד כוכבים אחרי שמלחן ישראל שרו כיון שקודם בישולם היו נאכלים מחמת מלחם אמר רב יוסף ואם צלאן סומך עליהם משום עירובי תבשילין ולא גרס ע
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
עַכּוּ"ם שֶׁבִּשֵּׁל לָנוּ יַיִן אוֹ חָלָב אוֹ דְּבַשׁ אוֹ פְּרִישִׁין וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ (מִכָּל) דָּבָר הַנֶּאֱכָל כְּמוֹת שֶׁהוּא חַי הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. וְלֹא גָּזְרוּ אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁ
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁהוּא עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים לֶאֱכֹל בּוֹ אֶת הַפַּת. כְּגוֹן בָּשָׂר וּבֵיצִים וְדָגִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְל
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְדָגִים קְטַנִּים שֶׁמְּלָחָן יִשְׂרָאֵל אוֹ עַכּוּ"ם הֲרֵי הֵן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ מִקְצָת בִּשּׁוּל. וְאִם צְלָאָן עַכּוּ"ם אַחַר כֵּן מֻתָּרִין. וְכָל שֶׁבִּשְּׁלוֹ יִשְׂרָאֵל מְעַט בִּשּׁוּ
Tap to expand
Mishneh Torah, Forbidden Foods · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
פּוֹלִין וַאֲפוּנִין וַעֲדָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁשּׁוֹלְקִין אוֹתָן הָעַכּוּ"ם וּמוֹכְרִין אוֹתָן אֲסוּרִין מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עַכּוּ"ם בְּמָקוֹם שֶׁעוֹלִין עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים מִשּׁוּם פַּר
Tap to expand
Chiddushei Ramban on Avodah Zarah · Moses ben Nachman (Ramban) · 1220 CE
פסק ר"ת ז"ל כי האי לישנא דמתנו בפומבדיתא דכל שאינו עולה על שלחן מלכים לאכול בו אין בו משום בישולי עכו"ם. משום דר' יוחנן קאי כי האי לישנא בפ' רי"ש ובפ' החולץ ביבמות (ואומר רב כלישנא) וא"ת רב כלישנא דסו
Tap to expand
Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot Katan · Peretz ben Elijah of Corbeil · 1230 CE
בתחלה היינו הנחתו בתנור ביד ישראל אף על פי שגמר העכו"ם הבישול מות' אי נמי הניחו העכו"ם בתנור אך ישראל מסיק התנור גם זה מותר ולאו דוקא היסק גמור דבחיתוי בעלמא סגי או בזריקת קיסם כמו שרגילין העול'. וכתב
Tap to expand
וכתב הר״ף ז״ל ורבנו יהודה שאם נתבשל כמאכל בן דרוסאי ביד גוי שאין חתוי הישראל מועיל מכאן ואילך דכי היכי דאמרינן דכל שהוא כמאכל בן דרוסאי ביד ישראל אין בו משום בשולי גוים מכאן ואילך הכי נמי נימא איפכא מ
Tap to expand