Takanot Rabbenu Gershom (The Cherem of R. Gershom)
A medieval rabbi's practical rules that reshaped how Ashkenazi Jews lived together for a thousand years.
Around the year 1000, Rabbi Gershom of Mainz—a towering figure in early Jewish Europe—issued a series of communal decrees (called *takkanot*, or enactments) to address real problems facing Jewish communities in Christian lands. The most famous was a ban on polygamy: no man could take a second wife without his first wife's consent. This might sound obvious today, but it was revolutionary in a Jewish legal world that had long permitted multiple wives. Another key ruling: a husband could not divorce his wife against her will. A third protected privacy: you couldn't open or read someone else's mail. These weren't theoretical pronouncements—they were practical fixes for maintaining social order and protecting the vulnerable in scattered, pressured communities.
What makes Gershom's rulings so significant is how they *stuck*. Over centuries, his decrees became the bedrock of Ashkenazi Jewish practice (the tradition of Jews from Central and Eastern Europe). They were incorporated into the major Jewish law codes and became so woven into Ashkenazi life that they felt like ancient custom. Notably, Sephardi Jewish communities (those from Spain, the Mediterranean, and the Middle East) never fully adopted the polygamy ban, creating one of the clearest legal and cultural divides between these two major Jewish traditions. Gershom's rulings show how a single wise leader, responding to his community's needs, can reshape centuries of practice.
How it traveled
- Kol Bo— · 1250explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Even HaEzerLviv (Lemberg) · 1646explains
- Chelkat MechokekVilna (Vilnius) · 1670explains
- Beit ShmuelFrankfurt am Main · 1689explains
- Chakham TzviAmsterdam · 1712applies
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzerPrague · 1742explains
- Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzerFrankfurt am Main · 1787explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
Key passages(20)
והחרם ששם רבינו גרשון שלא לישא שתי נשים אין להתירו רק במאה אנשים משלשה קהלות ומשלשה ארצות כגון ארגו״ן לומברדיא״ה צרפת גם הם לא יסכימו עד שיראו טעם מבורר להתיר וגם באותו ענין שתהא מבורר אבל חרם של תקנת
Tap to expand
Chelkat Mechokek · Moses ben Isaac Judah Lima · 1628 CE
דאם רוצה לגרש מיד וכו'. הנה לדינא דגמרא דבר זה פשוט דהבעל מגרש בע"כ ומהי תיתא דיעבור על לאו דלא יגרע ואדררב' המשמש עם אשתו ודעתו לגרשה עובר משום אל תחרוש על רעך רעה וגו' כדאי' לקמן סי' קי"ט אך עתה אחר
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
רגמ"ה והגדולים שהיו בימיו החרימו לבלי לגרש אשה בע"כ ותקנה זו נתפשטה בכל העולם גם במקום שלא נתפשט חדר"ג לבלי לישא שתי נשים ואפילו אם רוצה ליתן לה הכתובה אין לגרשה בזמה"ז שלא מדעתה אמנם כשגירשה מדעתה ונ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
האמנם זה יותר משמנה מאות שנה בימי רבינו גרשון מאור הגולה, שראה הוא וחכמי דורו התקלות והקטטות היוצא מפני ריבוי הנשים, עמדו ותקנו בגזירה חמורה ובכל חומר שבעולם שלא ישא אדם אשה על אשתו, ופשטה תקנתו ברוב
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ונ"ל דזה מיירי במקום שאין שם חרם רבינו גרשון אלא שנהגו כך דבמקום החרם נוהג איסור מטעם החרם אפי' אם תתרצה אשתו הראשונה ומימי לא ראיתי נושא ב' נשים במקום שהחרם נוהג אף אם תתרצה הראשונה:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ואנן לא נהגינן כן עכשיו משום תקנת ר"ג שגזר על כן וכתב הכלבו ואם נתן גט לאשה בע"כ ונשאה האיש פטור ואינו נקרא עבריין נתן גט מרצונה ונמצא פסול יכול אח"כ לגרשה בע"כ עכ"ל כתב הרשב"א סי' תקנ"ז דגזירת הגאון
Tap to expand
ואני אודיע למחבר זה שדבריי ברורים ונכונים למוצאי דעת ואיהו הוא דלא דק ולא עיין היטב ותחלה אגלה שגגתו בדברים פשוטים באומרו כיון שמהרי"ל לא ראה וידע כלל מתשו' מהרי"ק אמרי' אילו ראה דבריו ל"ה חולק והנה ט
Tap to expand
Beit Meir on Shulchan Arukh, Even HaEzer · Meir Posner · 1767 CE
וכן בארוס' הג"ה אם אינו רוצ' לכנו' אלא לפטור פי' הב"ה תחל' דכמו ביבמ' לא תיקן ויוכל לייבם אף שיש לו אשה כן בארוס' לא תיקן מה שתיקן שלא לגרש בע"כ אבל אם אינו רוצה לכנס' אלא לפטור יוכל לגרש בע"כ. ולפ"ז
Tap to expand
וכבר יש חרם מרבנו גרשום שלא לישב שמונה עשר חדשים חוץ לביתו הובא בבאר הגולה יורה דעה, סימן שלד, עין שם. ולית דחש לה ולא ידענא טעמא, והיא לא תצלח, כי השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה (יבמות סב ב) ואף שזה נאמ
Tap to expand
מה כח ב"ד. של תקנת ר"ג יפה. אם דבריהם בטלין על ידי זה ומפ' בגמ' שאם עבר על התקנה אפקיעו רבנן לקדושי מיניה:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כ"ע בהג"ה מרדכי דב"ק דף נ"ג ע"ד השיב רש"י על אחד שחירף חבירו והזכיר לו שנשבע במי השמד ועמד אחר ואמר הס מהזכיר שהרי נגזר ע"ז שכל המזכיר יהא בנידוי ולא הזכיר מי שגזר ע"ז ועכשיו נודע שר"ג גזר ע"ז י"א שה
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Even HaEzer · David HaLevi Segal (Taz) · 1641 CE
וי"א דאין לכתוב וכל שום דר"ת מפרש מ"ש במשנה התקין ר"ג לכתוב וכל שום אין פירושו שיכתוב לשון זה דלפעמים אין לו שם אחר ויהיה פסול ע"י כתיבה זו אלא ה"פ התקין לכתוב כל שום שיש לו ויכתבם בהדיא כל' דמתקרי וז
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Even HaEzer · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
מוסיפין. כתב כנה"ג נ"ל דוק' במקום שלא קבלו עליהם חרם ר"ג אבל במקום שנוהגין חר"ג אין שומעין לו דיש לחוש שמא רוצה לגרשה וידע שאינו יוכל לגרשה ומורד על אשתו כדי לגרשה ע"ש דף ק' ע"א. וכ"כ הח"מ. אבל ב"ש
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer · Shlomo Kluger · 1825 CE
באותו סעיף בהגה אבל ר"ג החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה וכו' נ"ב הנה אם עבר ווגרשה אם מגורשת או לא עיין בב"ש ס"ק י"א דיש בזה ב' דיעות והנה אם אינו מסלק לה הכתובה נראה דודאי לא מהני דהוי ס"ס דלמא כדעת הרש
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1825 CE
באותו סעיף בהגה אבל ר"ג החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה וכו' נ"ב הנה אם עבר ווגרשה אם מגורשת או לא עיין בב"ש ס"ק י"א דיש בזה ב' דיעות והנה אם אינו מסלק לה הכתובה נראה דודאי לא מהני דהוי ס"ס דלמא כדעת הרש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ויש מי ששאל שאלה גדולה דכיון דעיקר תקנה שיפרשו שמותיהן היתה בשביל שתשיג קיום על החתימות וא"כ עתה שהב"ד לוקחין תיכף את הגט מהאשה ומצניעין אצלם כמ"ש לקמן בסדר הגט בסי' קנ"ד ולמה לן עתה לפרוש השמות של הע
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
זה שפסול בשמו לבדו בלא עד וכן בשם אביו כמ"ש היינו בדליכא ע"מ (ב"ש סקכ"ב) ואין לשאול דבליכא ע"מ בלא"ה פסול להרבה פוסקים כמ"ש בסי' ק"ך ובסי' קל"ג די"ל דוודאי כן הוא אלא דבכל הגיטין כשבאה להנשא מתירין או
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתבו רבותינו בעלי השולחן ערוך בסעיף כ"ב: נהגו שלא לנהוג נידוי בעובר על גזירת הקהל בחרם ונידוי, עד שיכריזו עליו. ומי שעבר על גזירת רבינו גרשום מאור הגולה, אם עבר בשוגג – אינו צריך התרה. ואם התרו בו ועב
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Ketubot · Saul Lieberman · 1959 CE
45. אימתי אמרו יוציא ויתן כתובה, בזמן שהוא רוצה והיא אינה רוצה וכו'. וכ"ה בשטמ"ק ע"ז א' בשם תוספתא מדוייקת. ורבינו גרשם כתב בתשובה104שו"ת מהר"מ בר ברוך ד' בודאפעסט סי' רס"א. ובהערה שם כתב הרמ"א בלאך ש
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
כתב הכלבו סימן קי"ו חרם רבינו גרשום אדם המזמין חבירו לדין וחבירו מסרב אינו יכול לבטל התפלה אא"כ הזמינו ג"פ רצופים ואין יכול לבטל התפלה רק בב"ה שהוא הולך שם להתפלל אבל אם ביטל שם ג' תפלות רצופים יכול
Tap to expand