Tikkun Leil Shavuot (All-Night Shavuot Learning)
An all-night vigil of Torah study on Shavuot, born from kabbalists' belief that staying awake repairs the cosmos.
Shavuot celebrates the giving of the Torah at Mount Sinai. In the 16th century, Jewish mystics in Safed (a city in northern Israel) developed an unusual custom: on the night of Shavuot, instead of sleeping, they would gather to study Torah and sacred texts through the entire night. The idea wasn't merely to be dutiful—they believed that this vigil had cosmic significance, that studying Torah at night literally helped repair and complete the universe.
Think of it like this: in kabbalistic thought, the universe operates through layers of reality connected by study and intention. When you stay awake studying on this particular night, you're not just learning; you're participating in an act of spiritual restoration. The custom gradually spread from these Safed mystics into mainstream Jewish communities, eventually becoming a widely observed practice. Today, many synagogues and study groups hold all-night learning sessions on Shavuot, drawing on this centuries-old tradition.
What makes this practice distinctive is that it's one of the few customs where staying awake—normally seen as exhausting—becomes a spiritual discipline in itself. For many who participate, the night becomes a kind of intimate conversation with Torah, unrushed and deeply focused, as if the darkness and quietness of night creates a special space for deep learning.
How it traveled
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565applies
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kaf AchatBaghdad · 1820explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
סדר תפלת חג השבועות. ובו ג סעיפים:ביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו וגומרים ההלל ומוציאין שני ספרים וקורין בראשון ח
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בליל שבועות אין מקדשין על הכוס עד שתהא לילה ממש, משום "תמימות", כלומר: שהספירה תושלם ב"תמימות". והחסידים הקדמונים היו נעורים כל הלילה, כדאיתא בזוהר. וגם עתה הרבה עושין כן, ובבוקר הולכים למקוה. והכל זכ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
{א} ביום נ' לספירת העומר וכו' - ומאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות בצאת הכוכבים כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות. איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה וכבר נהגו רוב הלומדים
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
{ב} וקורין בראשון וכו' - והמנהג לומר אקדמות והסכימו כמה אחרונים לומר זה קודם שמתחיל הכהן לברך על התורה וכן המנהג כהיום בכמה קהלות אכן יציב פתגם שאומרים ביום שני בעת קריאת הפטרה נתפשט באיזה מקומות לאמר
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
יזהרו שלא לדבר שיחת חולין כל הלילה, וצריך להם שמירה גדולה בזה בלילה זו מפני דכל עת שיש אסיפה מאנשים הרבה, דרכו של יצר הרע להכשילם לדבר דברי חול ומדבר לדבר יבואו לדברים אסורים של שחוק ושל לשון הרע, ויז
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
סדר הלימוד בלילה הזו תחלה תנ"ך ואח"כ המדרש ואח"כ האדרא רבא, כי כן מפרש בזוהר הקדוש למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דחכמתא, ותרי"ג מצות ילמדו קודם המדרש, ואם יש להם זמ
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
עשבים. ואם חל ביום א' שוטחין בכניסת שבת מהרי"ל. אבל המנהג ששוטחין בי"ט ע' מ"א ונוהגין גם כן להעמיד אילנות בבה"נ זכר (שנידונו) [שנידונין] על פירות האילן ויתפללו עליהם. וכתבו האחרונים בשם של"ה מה שנוה
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
בליל ב' של שבועות בחו"ל ילמוד התנ"ך המסודר בליל א' ואח"כ יישן וכן מנהגינו בבתינו, ואם יוכל ללמוד גם תרי"ג מצות ואדרא רבא ולהיות ניעור כל הלילה אשריו ואשרי חלקו, וכבר נודע המעשה שהיה בזמן מר"ן ז"ל, ויז
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
טו) אין הנשים אומרים תיקון חצות גם לא יאמרו התנ"ך בליל חג השבועות וכן שאר הלמוד של ליל חג השבועות אבל לימוד של משנה תורה ותהילים בליל הו"ר מנהגם ללמוד. בן א"ח שם או' ו' ובספרו רב פעלים שם סי' ט' מיהו
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
ומנהג להדליק כל הנרות שבבית הכנסת לכבוד התורה על שם כי נר מצוה ותורה אור ויש שנוהגין בליל יום ערבה להיות נעורין כל הלילה ויושבין ועוסקין בתורה ומתחילין בראשית והולכין עד וזאת הברכה לפי שביום המחרת צרי
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
אין הנשים אומרים תיקון חצות, ובספרי הק' "רב פעלים" כתבתי בסיעתא דשמיא טעמים נכונים שלא יאמרו הנשים תיקון חצות, גם לא יאמרו התנ"ך בליל חג השבועות, ומנהג הנשים בביתנו שאין אומרים תיקון חצות, גם אין אומר
Tap to expand
Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Jacob Reischer · 1690 CE
בראשון מן בחדש. כ' הט"ז וז"ל מה שנוהגים במדינות אלו לקרות פסוק ראשון ואחר כך מתחילין אקדמות יש לתמוה הרבה היאך רשאים להפסיק וכו' ושמעתי מקרו' שהנהיגו רבנים מובהקים לשורר אקדמות קודם שיתחיל הכהן לברך
Tap to expand
ב. אור שבועות יקדש ויאכל שיעור בר״המז לקיים מצות סעודת י״ט ויברך כהוגן ותכף ילך למקום הלימוד ויתחיל ללמוד הוא לבדו מנין המצות של הרמב״ם או אדרא זוטא או תהלים. וכאשר יבואו בני חבורה יתחילו בסדר הלימוד
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ח) קודם עלות השחר - וטוב יותר לטבול מבערב כדי ללמוד כל הלילה בקדושה. ואודות הזיווג הוא כמו בליל שבועות. ובליל טבילה ישמש ועיין מה שכתבנו לעיל בסימן ר"מ במ"ב סק"ז ובה"ל שם:
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
יציב ארבעה קדם קודשא. בריך הוא דיבני מקדשא. תמן נזכי לשמשא. בקורבני עלי אשא. גו..... אלי יונה בראש שורה במרה. חגרי שק על פעלך. וזכרה. נבון לבב. אשר נאסף וגוע. ואין גודר אלי פרצך. גבירה. יגונך מאד גדל.
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
והתורה שלומד אדם בלילה מתקיימת בידו יותר מן התורה הנלמדת ביום, שנ' קומי רני בלילה לראש אשמורות, וכתי' (משלי לא, טו) ותקם בעוד לילה. ויותר מכלן הנלמדת ביום ובלילה, שנאמר (שמות לד, כח) ויהי שם עם ה' ארב
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
אבל אני ראיתי מקצת אנשים שעמדו כל הלילה ממש אמנם העיקר הוא כדברי הב"י וע"ל סימן תרי"ד אי מותר לעמור על כרים וכסתות של עור כתב מהרי"ל דמי שעומד יכול לסמוך לשום דבר כשיחלש וכתב מהרי"ל דאלו העומדים יזהר
Tap to expand
ובענין לימוד הלילה יותר ויותר מבשל יום בני הזהר וכו' האחרונים קבלו לומר משכבי עד קומי שכבי ומקומי עד שכבי קומי דמחג שבועות שאומרים מגלת רות שכתוב בה שכבי עד הבקר עד ט' באב שאומרים מגלת איכה שכתוב בה ק
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[א] [לבוש] אלא לגירסא וכו'. כתב הש"ך ליו"ד סימן רמ"ו היינו בלילות ארוכות שאז עיקר לילה ללמוד אבל בלילות קצרות עיקר לישון, ומכל מקום צריך ללמוד מעט כל הלילה, עד כאן, וכן הפרישה ומטה משה וב"ח כתבו שקיבל
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ג] [לבוש] ומקדשין וכו'. בבית ממתינין לקדש עד הלילה דבעינן שבע שבועות תמימות (משאת בנימין וט"ז), וט"ז כתב מאחרין להתחיל ערבית וכו' וצריך עיון. כתב בשולחן ערוך מהר"י לורי"א צריך לטבול בערב שבועות, ודע
Tap to expand