Kinnot (Tisha B'Av Elegies)
Poetry of grief recited on Judaism's saddest day, mourning destroyed temples and centuries of exile.
Kinnot are elegies—long, intensely emotional poems—chanted on Tisha B'Av, a fast day commemorating the destruction of the Jewish Temple in Jerusalem. On this day, Jews remember not just that single catastrophe, but a cascade of tragedies: the first Temple burned in 586 BCE, the second in 70 CE, and countless persecutions across the centuries. The elegies are less like sermons and more like collective crying—they give voice to deep loss, bewilderment, and longing for restoration.
These poems didn't all arrive at once. Starting in the medieval period, great Hebrew poets like Elazar HaKalir and Yehuda HaLevi composed kinnot that became touchstones of the tradition. Each added layers of meaning: historical trauma, philosophical wrestling with suffering, and spiritual yearning. Over centuries, communities added more elegies, some addressing fresh horrors, others reinterpreting ancient ones. The practice evolved into a kind of liturgical archive, where each generation's pain could be woven into the inherited words.
What makes kinnot distinctive is their honesty. They don't rush to comfort or explain away suffering. Instead, they sit with it, elaborate it, and transform it into beauty—which paradoxically makes the grief bearable, even sacred.
How it traveled
- TaanitSura (Babylonia) · 500explains
- Tractate SoferimEretz Yisrael (travels) · 800explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Abudarham— · 1330explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Shibbolei HaLeket—explains
Key passages(20)
Malbim on Ezekiel · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
קינה היא מכל זה יעשו קינה, ועל המפלה הראשונה שנפלו חוץ לארצם אמר קינה היא וקוננוה, יעשו קינה מן הכפיר והתנים בימים, ויקוננו על התנים שהוטל למדבר, ועל המפלה השניה שבאו כשדים לארצם אמר בנות גוים תקוננה
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אומרים קינות בבכי והספד. ובשעת הקינות – אין לדבר דבר, ולצאת חוץ, כדי שלא להסיח דעתו מאבלות. וקל וחומר שלא ישוח עם אינו יהודי. ונוהגין לומר קצת פסוקי נחמה אחר הקינות, כדי לפסוק בדברים טובים. ואם יש אבל
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
נחם ה' אלקינו ע"ש נחמו נחמו עמי ע"ש כאיש אשר אמו תנחמינו כן אנכי אנחמכם. את אבילי ציון ואת אבילי ירושלם על שם ואבליו ינחם ועל שם לשום לאבילי ציון. ואת העיר האבלה על שם דרכי ציון אבלות. והחרבה על שם אש
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
עַרְבִית, נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְחוֹלְצִין הַמִּנְעָלִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסוֹף סִימָן הַקּוֹדֵם). וְנוֹהֲגִין לְהָסִיר אֶת הַפָּרֹכֶת מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, בִּצַּע אִ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מנהגים שונים יש במסכת סופרים, והטור הביאם, וזה לשונו: יש קורין ספר קינות בערב, ויש שמאחרין עד הבוקר לאחר קריאת ספר תורה, שאחר קריאת ספר תורה – עומד ומתפלש באפר, ובגדיו מפולשין, וקורא בבכייה ויללה. אם
Tap to expand
יש שקורין ספר קינות בערב יש מאחרין עד הבקר לאחר קריאת תורה שלאחר קריאת תורה עומד וראשו מתפלש באפר ובגדיו מפולשין וקורא בבכיה וביללה אם יודע הוא לתרגמו מוטב ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגם בטוב ומתרגם לפ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם. למה נכתבו קינות באל"ף בי"ת, ר' אליעזר אומר מפני שעברו ישראל על התורה כלה שנאמר וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי וגו', ר' יהושע אומר אומר מפני שעברו ישראל כ"כ עבירות כנגד
Tap to expand
ואחר כך יושב שליח צבור והקהל לארץ בדאגה ושממון וקורין מגלת איכה בנהי גדול עד השיבנו ה׳ אליך. ויש מקומות חולקין בקריאתו כי יש מקומות שקורין אותו כל הקהל. ויש מקומות שאין קורין אותו כי אם החזן לבד וכל ה
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
סדר התפלה. ערבית ליל ט' באב, חולצין מנעליהן, והולכים לבית הכנסת, ואין מדליקין נרות, ויושבין כאבלים, ומתפללין ערבית כשאר הלילות, ואומרים עננו בשומע תפלה. ואחר שמתפללין אומר ש"צ קדיש עד למעלה, וקורין אי
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
בליל תשעה באב (מתפללים ערבית ואומרים איכה וקינות) (הגהות מיימוני ומהרי"ל) ואומר אחר קינות ואיכה סדר קדושה ומתחיל מואתה קדוש ואם חל במ"ש אין אומרים ויהי נועם: הגה ולא למנצח בנגינות ולא ויתן לך (כל בו)
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
ליל תשעה באב ויומו יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפלת המנחה: (ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מב"ה שחרית ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות) ואין מדליקין נרות בלילה כי אם נר אחד לומר לאורו קינו
Tap to expand
ומ"ש אבל במ"ס כתב וכו' אתחלת הסימן קאי שאמר סדר היום כתב אבי העזרי וכו' לומר לאורו איכה וקינות וכו' וקורא איכה וכו' בשחרית מסדרין הברכות וכו' עד שלא למעט בכבודו ועכשיו אמר אבל במ"ס כתוב סדר אחר דיש שמ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ומתפללין ערבית בנחת, ודרך בכייה כאבלים, וכן עושים בקריאת איכה. ובכל איכה מגביה קולו יותר, ומפסיק בין כל פסוק מעט, ובסוף כל "איכה" יותר מעט. ופסוק האחרון שבכל "איכה" אומר בקול רם, וכשמגיע הקורא לסוף לפ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(טו) כ"א נר אחד - ולפי מנהגינו שכל הקהל אומרים איכה בלחש עם החזן וגם קינות יש להדליק נר אחד בכל שכונה שע"י הדחק יוכלו לומר קינות לאורו. ואין מדליקין נר תפלה בביהכ"נ בט"ב שחרית. ולמנחה מדליקין. ולברית
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
יש מקומות שנהגו לישב על הארץ מיד כשעומד החזן ומתחיל והוא רחום ויש שאין נוהגין עד לאחר תפלת לחש ואומר קדיש ויושבין על הארץ ואומר איכה ישבה בדד בעגמת נפש ואומר קינות בפי המנהג ויש שאין נוהגין לומר קדיש
Tap to expand
Taanit · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אֲבָל קוֹרֵא הוּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לִקְרוֹת, וְשׁוֹנֶה בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לִשְׁנוֹת, וְקוֹרֵא בְּקִינוֹת בְּאִיּוֹב, וּבִדְבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמְיָה. וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַ
Tap to expand
וכל המצות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב. אסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה אבל אין צריך כפיית המטה. מיהו ה״ר שמואל ז״ל מאויר״א היה מחמיר על עצמו לשכב מוטה על הארץ. ואסור לקרות בתורה ובנביא
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ואומר אשרי ומדלגין יענך ה' ביום צרה. וכן בבית האבל אין אומרי' אותו לפי שאין בדין לומ' שירה. ואו' סדר קדושה ולא יאמ' ואני זאת בריתי אותם. ומחזיר ס"ת למקומו ואומר יהללו את שם ה' וגו' ואומ' קדיש תתקבל וק
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
תפלת שחרית פותח מאה ברכות ופרשת הקרבנות ואיזהו מקומן. וכתב הרמב"ן ז"ל נהגו קצת העם שלא לקרות פרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש ר' ישמעאל בבית הכנסת לפי שאסור לקרות בתורה, ואינו נראה, לפי שאין לנו א
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בליל תשעה באב מתפללין ערבית, ואומרים איכה וקינות. ואחר שמונה עשרה אומר השליח צבור קדיש עם "תתקבל", ואחר הקינות אין אומר תתקבל. וכן למחר בשחרית – אינו אומר "תתקבל"; כן כתוב במנהגים (ט"ז ומגן אברהם סעיף
Tap to expand