Tosefta (Supplementary Tannaitic Compilation)
A parallel Tannaitic compilation to the Mishnah, organized by the same six Orders — preserving many Tannaitic teachings the Mishnah omitted.
A parallel Tannaitic compilation to the Mishnah, organized by the same six Sedarim. The Tosefta preserves many Tannaitic teachings not in the Mishnah and is essential for understanding the broader Tannaitic legal corpus. Cited extensively by Tosafot. R. Saul Lieberman's Tosefta Ki-Fshutah (JTS, mid-20c.) is the major modern academic edition.
How it traveled
- Epistle of Rav Sherira GaonPumbedita · 987explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Penei Yehoshua on KiddushinFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on KetubotFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on Bava KammaFrankfurt am Main · 1730explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1780explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen MishpatVilna (Vilnius) · 1780explains
- Binat AdamVilna (Vilnius) · 1814explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · 1923explains
- Tosefta Kifshutah on Peah— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Kilayim— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Berakhot— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Demai— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Terumot— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Challah— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Orlah— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Bikkurim— · 1936explains
- Tosefta Kifshutah on Shabbat— · 1949explains
- Tosefta Kifshutah on Eruvin— · 1949explains
- Tosefta Kifshutah on Pesachim— · 1949explains
- Tosefta Kifshutah on Beitzah— · 1949explains
- Tosefta Kifshutah on Megillah— · 1949explains
- Tosefta Kifshutah on Taanit— · 1949explains
- Tosefta Kifshutah on Yoma— · 1949explains
Key passages(20)
Tosefta Kifshutah on Challah · Saul Lieberman · 1936 CE
30. עשרים וארבעה מתנות כהונה וכו'. עיקר ברייתא זו נספח למשנה סוף חלה בכי"מ, קויפמן, וגליון כ"י פרמה. וכן היה לפני בעל ס' יריאים השלם סי' קמ"ג, ס"ד ע"א, ולפני הסמ"ג עשין קמ"ו בד"ר ובכת"י (בד"ו ש"ז תקנו
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Shabbat · Saul Lieberman · 1949 CE
34-35. והמטפחת לנר. וכ"ה בד, בכי"ל, בל"ב מדות ובא"ח הנ"ל. ובכי"ע: והמטפת לנר. ובל"ב מדות מפרש: כדי שידלק. ובבבלי לא נזכרה בבא זו. ולא עוד אלא שבכי"א גרס בבבלי שם בבבות שלעיל: אין בו משום דרכי האמורי,
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Shabbat · Saul Lieberman · 1949 CE
23-24. אילו נותני עתים, כגון אילו שאומ' היום יפה לצאת. בכי"ל: היום יפה לעשות. ודוגמא זו והבאה אחריה חסרות בתו"כ ובספרי, אבל ישנה גם בבבלי הנ"ל, והדוגמא השלישית והרביעית חסרות אף בבבלי, ואינן נזכרות אל
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Kiddushin · Saul Lieberman · 1959 CE
90-91. מפני שעשה את התורה עד שלא באת וכו'. הוספה שבמשנתנו סוף מכילתין, ירושלמי שם, ב"ר פמ"ט, ב', סוף עמ' 500, שם פס"ד, ד', עמ' 703, שם פצ"ה, ג', עמ' 1189, בבלי יומא כ"ח ב', תנחומא (בשתי המהדורות) לך ל
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
התוספתא משתמשת בכלל הרבה במדרשי־ההלכה מבית ר' ישמעאל: תוס' ברכות פ"א י–יג – מכילתא פסחא פט"ז; שם פ"ד טז–יח – מכילתא בשלח מסכתא דויהי פ"ה; פיאה פ"ג ח – מ"ת 161; יומא פ"ה ו–ט – מכיל' יתרו, בחודש פ"ז; סו
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
וה"תוספתא" של ר' נחמיה – לא היתה בנויה רק משרידי משנת ר"ע ומשרידי ה"ברייתות". אלא "תוספתא" זו היתה תוספתא למשנה הרשמית של אותו הזמן למשנת רשב"ג הנשיא, שהיה דווקא מחבב את דברי ר' יוסי62תוס' ברכות ובבלי
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ואין כל יסוד ליחוסם של הראשונים, שייחסו תוס' שלנו לר' חייא (הראשון שהביא ראיה לדבריו הוא במכתב שבקטע שאצל שכטר, סעדיאנא 141, שנסתייע מההיא דב"ק). וגם דרך אחרת לר"ח ולתוס' שלנו, כי משנת ר"ח אינה אספת ח
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
"וכל היכא דאיכא תנא תוספתא היא שנוספה על המשנה ומה שחסר מן המשנה הוסיפו אותו חכמים בגמרא מן הברייתא, תוספתא זו שהיא תוספת על המשנה (לפיכך) אינה כתובה בלשון תנו רבנן אלא בלשון תנא אע"פ שכל תנו רבנן תוס
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ר' יוחנן אומר (סנהד' פו א): "סתם תוספתא ר' נחמיה"; ובקידושין מט ב אמרו: אמר לה תנא אנא – עד דתני הילכתא (= משנה) ספרא וספרי ותוספתא (כסדרן בסנהדרין!): ובמגילה כח ב איתמר בחד מרבנן: דהוי תני הלכתא סיפר
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ב) "התוספתא נקשרת לפעמים בחיבור פנימי עם המשנה כעין פירוש לחלק הקודם… במקומות אלה ובמ"א התוספתא אינה חוזרת להביא עיקר המאמר אבל היא המשכה למאמר המשנה ומקושרת בו כסיפא לרישא… ולפעמים מביאה התוספתא מאמר
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
השם "תוספות" רגיל גם בפי הגאונים2בפי הגאונים גם: תוספה. והראשונים. מוצא השם3עי' בריל, צונץ, יובלשריפט, 91 והלאה. וענינו ישן. כבר במשנה נאמר על תנאים כר"ע: הוסיף ר"ע4כלאים פ"א מ"ג, פסחים פ"א מ"ו, ועוד.
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ואשר ל"סתם תוספתא" – אמנם סתם תוס' שלנו אינה לר' נחמיה6עי' בריל שם., אבל כיון שישנם בתוס' שלנו כמה דברים. שאינם מקבילים למשנה שלנו אלא למשנה קדומה, וגם הסדר בתוס' שלנו אינו מקביל תמיד להלכות המשנה – ס
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
צוקרמנדל החליט, שהתוס' היא משנתו של הירושלמי (ו"תני" שנמצא בירוש' לתוס', ו"אנן תנינן" למשנה – מידי סופרים ומגיהים אחרונים באו!) והמשנה שלנו – משנה בבלית היא, שהוציאוה הבבליים (לפי תיקונו האחרון בסוף י
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
ואמנם סדר התוספתא (פי"ג–פט"ו) שונה לגמרי: משחרב בית הראשון בטלה מלכות בית דוד ובטלו אורים ותומים וכו' (פי"ג ב, בבלי מח ב) – יוחנן כ"ג (פי"ג ט–י) – משרבו הרצחנין – משרבו המנאפין (פי"ד א–ב) – משחרב ביהמ
Tap to expand
Introductions to Tanaitic Literature · Jacob Nachum Epstein
2) "תני ר"ח" שבבבלי אינו שוה לתוס': נזיר ס ע"ב–סא רע"א: ת"ר (=תוס') וכו' תני ר' חייא: ב"ב סז א: ת"ר וכו' (=תוס') והא תני ר"ח וכו'; שם סז ב־סח א: ת"ר וכו' (=תוס') והא תני ר"ח; נדה כה א: ת"ר (=תוס') וכו
Tap to expand
Epistle of Rav Sherira Gaon · Sherira Gaon · 987 CE
דשאלתון היך נכתבה המשנה אם אנשי כנסת גדולה התחילו לכתוב וכתבו כל חכמי הדור מקצתה עד שבא ר' והשלימה. ו[ש]שאלתם התוספתא ששמענו שר' חייא כתבה אם לאחר המשנה נכתבה אם בזמן אחר. ומה ראה ר' חייא לכותבה אם לת
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Eruvin · Saul Lieberman · 1949 CE
76-77. אין אומ' יקוב את הכותל אלא אומד את הכותל וצופה כנגד מדתו וכו'. וכ"ה בד. ובבבלי הנ"ל: אין אומרים יקוב הכותל67ופירשו בתוספות שם ד"ה אין: פירוש שיעמיד כלונסות ארוכין מכאן ומכאן, וימתח החבל מזה לזה
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Pesachim · Saul Lieberman · 1949 CE
33. ואופה לו מצה מערב שבת. כל הראשונים הנ"ל. ועליהם יש להוסיף, השגות הראב"ד על בעל המאור ספ"א (תמים דעים סי' רמ"ה) ומלחמות להרמב"ן שם, עיטור ה' ביעור חמץ, הוצ' רמא"י, קכ"א ע"ד, או"ז ח"ב, ה' שבת סוף סי
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Nedarim · Saul Lieberman · 1959 CE
22-23. המודר הנאה מחבירו ומת, מביא לו ארון ותכריכין, חלילין ומקוננות, שאין הנאה למתים. וכן מעתיקים בשם התוספתא בהלכות המיוחסות להרי"ף פ"ד (ד"ר, פרעשבורג, כ"א ע"ב, הוצ' ראם, י"ג רע"א), רמב"ן שם (אשי ה'
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Yevamot · Saul Lieberman · 1959 CE
1-2. העושה מאמר ביבמתו ונמצאת מעוברת וילדה, בזמן שהולד של קיימא אין מאמרו מאמר, הוא מותר בקרובותיה וכו'. במשנתנו פ"ד מ"ב ולהלן בסמוך: הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא וכו'.
Tap to expand