Skip to content
Wellsprings
talmudic methodfeatured in 40 works

Mishnah (The Genre / Corpus)

The Mishnah as a literary work: R. Yehudah HaNasi's redaction (~220 CE) of Tannaitic teachings into six Orders and 63 tractates — the foundational document of Rabbinic Judaism.

The Mishnah as a literary work — the redaction of Tannaitic teachings by R. Yehudah HaNasi (~220 CE) into six Sedarim (Orders), 63 tractates. The foundational document of Rabbinic Judaism. Distinct from 'Mishneh Torah' (Rambam's code, ~1180 CE). Mishnah Avot 1:1 sets out its own chain of transmission.

How it traveled

  1. Epistle of Rav Sherira Gaon
    Pumbedita · 987
    explains
  2. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
    explains
  3. Meiri on Yevamot
    Perpignan · 1300
    explains
  4. Sefer HaChinukh
    Barcelona · 1300
    explains
  5. Sefer HaTashbetz
    Tunis · 1430
    explains
  6. Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim
    Prague · 1613
    explains
  7. Tosafot Yom Tov on Mishnah Sanhedrin
    Prague · 1613
    explains
  8. Tosafot Yom Tov on Mishnah Tahorot
    Prague · 1613
    explains
  9. Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim
    Prague · 1613
    explains
  10. Tosafot Yom Tov on Mishnah Negaim
    Prague · 1613
    explains
  11. Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot
    Prague · 1613
    explains
  12. Tosafot Yom Tov on Mishnah Yevamot
    Prague · 1613
    explains
  13. Tosafot Yom Tov on Mishnah Terumot
    Prague · 1613
    explains
  14. Tosafot Yom Tov on Mishnah Ketubot
    Prague · 1613
    explains
  15. Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot
    Prague · 1613
    explains
  16. Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat
    Prague · 1613
    explains
  17. Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Batra
    Prague · 1613
    explains
  18. Tosafot Yom Tov on Mishnah Bekhorot
    Prague · 1613
    explains
  19. Tosafot Yom Tov on Mishnah Zevachim
    Prague · 1613
    explains
  20. Bach
    Krakow (Cracow) · 1631
    explains
  21. Brit Moshe
    Amsterdam · 1721
    explains
  22. Sheilat Yaavetz
    Altona · 1728
    explains
  23. Penei Yehoshua on Shabbat
    Frankfurt am Main · 1730
    explains
  24. Penei Yehoshua on Ketubot
    Frankfurt am Main · 1730
    explains
  25. Beur HaGra on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah
    Vilna (Vilnius) · 1780
    explains
  26. Mevo HaTalmud (Chajes)
    Zolkiew (Zhovkva) · 1845
    explains
  27. Malbim on Leviticus
    Bucharest · 1860
    explains
  28. Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon
    Volozhin · 1861
    explains
  29. Arukh HaShulchan
    Novardok (Novogrudok) · 1884
    explains
  30. Torah Temimah on Torah
    Pinsk · 1904
    explains
  31. Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
    Lviv (Lemberg) · 1914
    explains
  32. Introductions to Tanaitic Literature
    Jerusalem · 1923
    explains
  33. Tosefta Kifshutah on Terumot
    Jerusalem · 1936
    explains
  34. Tosefta Kifshutah on Kilayim
    Jerusalem · 1936
    explains
  35. Tosefta Kifshutah on Shabbat
    Jerusalem · 1949
    explains
  36. Tosefta Kifshutah on Pesachim
    Jerusalem · 1949
    explains
  37. Introductions to Amoraic Literature
    Jerusalem · 1950
    explains
  38. Introductions to the Babylonian Talmud
    Jerusalem · 1950
    explains
  39. Tosefta Kifshutah on Ketubot
    Jerusalem · 1959
    explains
  40. Tosefta Kifshutah on Yevamot
    Jerusalem · 1959
    explains

Key passages(20)

Epistle of Rav Sherira Gaon · Sherira Gaon · 987 CE

Very high

ולא הוה חד מן הראשונים דכתב מדעם עד סוף ימיו דרבנו הקדוש. וכן נמי לא הוו גרסי כולהי בפה אחד ולשון אחד אלא טעמייהו הוו ידעין להו. וכולהון דעת אחת [הות] בהון [ולא הוה בגרסייהו פלוגתא וידעי] מאי דאיתיה ד

Tap to expand

Epistle of Rav Sherira Gaon · Sherira Gaon · 987 CE

Very high

דשאלתון היך נכתבה המשנה אם אנשי כנסת גדולה התחילו לכתוב וכתבו כל חכמי הדור מקצתה עד שבא ר' והשלימה. ו[ש]שאלתם התוספתא ששמענו שר' חייא כתבה אם לאחר המשנה נכתבה אם בזמן אחר. ומה ראה ר' חייא לכותבה אם לת

Tap to expand

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

Very high

(סז) אָמַר הֶחָבֵר: וְאַחֲרֵיהֶם בְּדוֹר אַחֵר רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי וְרַבִּי חֲנִינָה בֶּן תְּרַדְיוֹן וְחַבְרֵיהֶם. וְאַחֲרֵי אֵלֶּה רַבִּי,

Tap to expand

Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ חִבַּר הַמִּשְׁנָה. וּמִיְּמוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, לֹא חִבְּרוּ חִבּוּר שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתוֹ בָּרַבִּים בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; אֵלָא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, רֹאשׁ

Tap to expand

Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

וְהוּא קִבַּץ כָּל הַשְּׁמוּעוֹת וְכָל הַדִּינִין וְכָל הַבֵּאוּרִין וְהַפֵּרוּשִׁין שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְשֶׁלִּמְּדוּ בֵּית דִּין שֶׁלְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ; וְחִ

Tap to expand

Mishneh Torah, Transmission of the Oral Law · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

וְלָמָּה עָשָׂה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּךְ, וְלֹא הִנִּיחַ הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה – לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁהַתַּלְמִידִים מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, וְהַצָּרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּבָאוֹת, וּמַמְלֶכֶת הָרִשׁ

Tap to expand

Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · 1835 CE

Very high

והנה אמרינן (שבת קל״ח ע״ב) עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפליא ד׳ את מכותיך אמרו עתידה אשה שתטול ככר של תרומה וכו׳ ופריך הש״ס והא בהדיא כתיב וכו׳, אלא לידע אם ראשונה או שניה, הא נמי מתניתין היא השרץ

Tap to expand

Very high

2. בלי הקבלה למשנת ר"ע. א) עדיות פ"ו מ"ב: העיד ר' צדוק וכו' שמשנה ראשונה חגבים וכו', ובתרומות פ"י מ"ט שנויה "משנה ראשונה" זו בתור ת"ק סתם: חגבים וכו' העיד ר' צדוק וכו'. ב) כתובות פ"ה מ"ג: זו (מ"ב) משנ

Tap to expand

ובנוגע למקור משנתנו – הנה רבי לא השתמש כלל ב"גליונות" למשנה שלפניו, "גליונות", שאין להם יסוד ולא שורש בכל הספרות של התלמוד, אלא – במשניות עצמן שקדמו לו, במשנת ר' מאיר, ר' יהודה, ר' יוסי, ור' שמעון, וב

Tap to expand

Very high

מוסכם ומקובל בשני התלמודים, למן האמוראים הראשונים (ר' יוחנן ורשב"ל) ועד סתם התלמוד הבבלי והירושלמי, – ש"רבי" הוא מסדר המשנה: רבי1נראה שמכאן ולהלן אינו מן "ספרא דאדם הראשון", אלא סתם התלמוד. ור' נתן סו

Tap to expand

Very high

מבואי זה עוסק בספר המשנה ותולדות מקורותיו, שרידי משניות קדומות שנשׂרדו בו, עד משניות תלמידי ר' עקיבא שנשתקעו בו, ועד משנת רבי וסידורה. זאת אומרת אפוא תולדות ספרי המשנה, למן עקבותיהם הראשונים ועד סידור

Tap to expand

והיה מדקדק בלשון "משנתו": אמר ר' יהושע לא שמעתי אלא (ופרה) שלָשית, אמרו לו מה הלשון שלשית אמר כך שמעתי סתם. אמר בן עזאי אני אפרש וכו'. כיוצא בו אמר כרם רבָעי13מע"ש פ"ה מ"א–מ"ג., אמרו לו מה הלשון רבעי

Tap to expand

Mishnah Nedarim · 190 CE

Very high

נוֹדְרִין לָהֳרָגִין וְלָחֳרָמִין וְלַמּוֹכְסִין שֶׁהִיא תְרוּמָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּרוּמָה, שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,

Tap to expand

Chidushei Halachot on Niddah · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

Very high

בד"ה שלא תאמר בהוכחות שנינו פרש"י כגון ב' שבילין ספק הלך בטהור כו' עכ"ל משמע להו לפרש"י דלא מיירי באיש א' שהלך בשביל א' כנראה מלשונו ספק הלך בטמא כו' דא"כ לא הוה ספק מוכחות ובכה"ג פשיטא דהוה טהור דהא

Tap to expand

התחילו בסידורו האמוראים הראשונים, סידרו את הברייתות על יד המשניות, פירשו המשנה במימרות קצרות ופסקו הלכה (זו דברי ר' פלוני אבל חכמים אומרים, הלכה כר' פלוני, מוחלפת השיטה, זו אינה משנה, בלשון יחיד אני ש

Tap to expand

וה"תוספתא" של ר' נחמיה – לא היתה בנויה רק משרידי משנת ר"ע ומשרידי ה"ברייתות". אלא "תוספתא" זו היתה תוספתא למשנה הרשמית של אותו הזמן למשנת רשב"ג הנשיא, שהיה דווקא מחבב את דברי ר' יוסי62תוס' ברכות ובבלי

Tap to expand

ואין כל יסוד ליחוסם של הראשונים, שייחסו תוס' שלנו לר' חייא (הראשון שהביא ראיה לדבריו הוא במכתב שבקטע שאצל שכטר, סעדיאנא 141, שנסתייע מההיא דב"ק). וגם דרך אחרת לר"ח ולתוס' שלנו, כי משנת ר"ח אינה אספת ח

Tap to expand

ואשר ל"סתם תוספתא" – אמנם סתם תוס' שלנו אינה לר' נחמיה6עי' בריל שם., אבל כיון שישנם בתוס' שלנו כמה דברים. שאינם מקבילים למשנה שלנו אלא למשנה קדומה, וגם הסדר בתוס' שלנו אינו מקביל תמיד להלכות המשנה – ס

Tap to expand

צוקרמנדל החליט, שהתוס' היא משנתו של הירושלמי (ו"תני" שנמצא בירוש' לתוס', ו"אנן תנינן" למשנה – מידי סופרים ומגיהים אחרונים באו!) והמשנה שלנו – משנה בבלית היא, שהוציאוה הבבליים (לפי תיקונו האחרון בסוף י

Tap to expand

ואמנם משנת ר"ע הכילה בתוכה גם "תוספות"11עי' בריל, צונץ יובלשריפט.: הלפת והנפוץ וכו' התרדים והלעונים (אינם כלאים זה בזה) הוסיף ר"ע השום והשומנית הבצל והבצלצול התורמוס והפלסלוס אינן כלאים זה בזה (כלאים

Tap to expand