Yahrzeit Candle
A candle lit for a full day to honor the memory of someone who has died, connecting their soul to the living world.
In Jewish tradition, when someone dies, their loved ones mark the anniversary of that death—called the yahrzeit—by lighting a special candle that burns for 24 hours. This practice also happens on Yom Kippur, the Day of Atonement. The custom rests on a beautiful verse from the Hebrew Bible: 'the soul of a person is a candle of God.' The idea is that just as a candle gives light, a human soul shines with divine presence. By lighting a physical flame, families create a small ritual of remembrance that keeps that person's memory alive and honors the connection between the living and the dead.
The yahrzeit candle is typically inexpensive—a small memorial candle in a glass holder—but its meaning is profound. It's not a prayer or a spell; it's a quiet, tangible way of saying: 'I remember you, and your soul still matters.' Over generations, particularly in Ashkenazi Jewish communities (Jews from Central and Eastern Europe), this became one of the most widespread and intimate Jewish customs. Almost any Jewish household that has experienced loss will have lit one of these candles.
How it traveled
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
Key passages(14)
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
עכשיו נוהגים שאחר שנגמר סתימת הקבר מעפר (או לאחר שהפך האבל פניו מן המת) חולצין מנעל וסנדל ומרחיקין מעט מבית הקברות ואומרים קדיש דהוא עתיד לחדתא עלמא ואחר כך תולשין עפר ותולשין עשבים ומשליכים אחר גוום
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נוֹהֲגִין שֶׁכָּל בַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה נֵר לְבֵיתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יָרַד משֶׁה עִם הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת נֵר, וְעוֹד נֵר אֶחָד בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹת אָבִ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ונוהגים שכל איש גדול או קטן – עושין לו נר לסימן טוב. ועכשיו אין עושין נר רק לנשוי, ולאיש ולא לאשה. וגם עושין נר נשמה לאביו ולאמו שמתו, או לאחד מהם שמת, וכן נכון, וכן כתבו מקצת רבוותא. וזהו תקון להנשמה
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
נוהגים בכל מקום להרבו' נרות בבתי כנסיו' ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת: הגה ונוהגים שכל איש גדול או קטן עושין לו נר (מרדכי ומהרי"ו) גם נר נשמה לאביו ולאמו שמתו (כל בו) וכן נכון וכן כתבו מקצת רבוואתא ואם
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
לא. ומ"מ הנר שרגילים להדליק כל שבעה ידליק תיכף ואין זה תלוי במה שהרגל מבטל האבילות או שאינו חל עד אחר הרגל רק שידליק במקום שאין אוכלים שם משום צער עשו"ת נ"ש סי' ע"ג:
Tap to expand
Tosefta Kifshutah on Shabbat · Saul Lieberman · 1949 CE
5-6. הניחו נר על הארץ שיצטערו המתים וכו'. וכע"ז בכל הנוסחאות ובא"ח הנ"ל. ובל"ב מדות קיצר ודלג על בבא זו. ובילקוט הנ"ל (כי"א): הניחוני על הארץ שיצטערו המתים, או תניחוני (בד"ר שם: אל תניחו נר) על הארץ ו
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ל) מברכין עליו - שעשוי להאיר לאכילתו ומיירי שאוכל בבית הסמוך לבהכ"נ והחלונות פתוחים לו דבבהכ"נ אסור לאכול כמ"ש סימן קנ"א. איתא ברא"ש והעתיקו האחרונים דהאידנא אין מברכין כלל על נר של בהכ"נ שאין מדליקי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וקל וחומר להדליק את הנרות בין השמשות - אסור בכל עניין, דהוא ספק סקילה. אמנם כשאין לו נר - מותר לומר לאינו יהודי להדליק לו נר בין השמשות מטעם שנתבאר, וכן מותר לומר לו לעשות כל מלאכה שהוא לצורך מצוה או
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ואם כבו נרות אלו – אסור לומר לאינו יהודי שיחזור וידליקם, דאמירה לאינו יהודי הוי שבות ביום כיפור כמו בשבת. ואפילו כדי לומר מחזור, ומוטב שלא לומר פיוט משיאמר על ידי אמירה לאינו יהודי. אך האידנא, מפני רי
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אין מברכין על נר של מתים שאינו עשוי להאיר הלכך מת שהיו מוליכין לפניו נר אילו הוציאוהו ביום והוציאוהו בלילה בנר אין מברכין עליו:
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Kluger · 1820 CE
סעיף א' בהג"ה ונוהגין שכל איש גדול או קטן עושין לו נר וכו'. נ"ב הנה נשאלתי מי שנהג לעשות לו נר אחד גדול מהרבה שעוה אבל ריבוי שעוה דרכו להיות נוטף הרבה ונמס כדונג. ונשאלתי אם מותר לעשות משעוה זו ב' ני
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1820 CE
סעיף א' בהג"ה ונוהגין שכל איש גדול או קטן עושין לו נר וכו'. נ"ב הנה נשאלתי מי שנהג לעשות לו נר אחד גדול מהרבה שעוה אבל ריבוי שעוה דרכו להיות נוטף הרבה ונמס כדונג. ונשאלתי אם מותר לעשות משעוה זו ב' ני
Tap to expand
הדלקה - הדלקה עושה מצוה (שבת כב ב) בנרות שבת ונרות חנכה (וכמו שאכתב בערך "נר"). והדלקת נרות בבית הכנסת גם כן מצוה, כדכתיב (ישעיה כד טו) בארים כבדו ה'. אמנם כבר מלתי אמורה שצריך שיהא אדם בוחר בין טוב ל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וזה לשון הטור: "כל שבות דרבנן - מותר בין השמשות לצורך מצוה, כגון ליטול עירובו המונח בכרמלית או לעלות אחריו באילן או ליטול ממנו לולב המונח עליו, או שהיה טרוד והוצרך לעשר פירות בין השמשות. וכן כתב הר"י
Tap to expand