Aggadah (Non-Halachic Talmudic Material)
The non-legal portions of the Talmud—stories, parables, ethics, theology, and history that complement the legal discussions.
The non-halachic dimension of Talmudic literature — narrative, ethics, theology, parable, historical anecdote. Bavli throughout (estimated 30% of Bavli is aggadic). Major aggadic compilations: Ein Yaakov (Ibn Habib, 16c.), Pirkei DeRabbi Eliezer, Avot DeRabbi Natan. Methodological distinction from halacha is foundational; many laws of decision-making (ein lemedin min ha-aggadot) follow.
How it traveled
- Tosefta SotahEretz Yisrael (travels) · c. 190 CEexplains
- Mekhilta DeRabbi Shimon Ben YochaiEretz Yisrael (travels) · c. 200 CEexplains
- Avot DeRabbi NatanYavneh · c. 220 CEexplains
- Avot DeRabbi Natan, Recension BYavneh · c. 220 CEexplains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · c. 250 CEexplains
- Jerusalem Talmud SanhedrinTiberias · c. 400 CEexplains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · c. 400 CEexplains
- Babylonian Talmud, SanhedrinSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, Bava BatraSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Eikhah RabbahTiberias · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Bereshit RabbahTiberias · c. 600 CEexplains
- Shir HaShirim RabbahTiberias · c. 600 CEexplains
- Midrash TanchumaTiberias · c. 600 CEexplains
- Vayikra RabbahTiberias · c. 600 CEexplains
- Pesikta DeRav KahanaTiberias · c. 600 CEexplains
- Kohelet RabbahTiberias · c. 700 CEexplains
- Pirkei DeRabbi EliezerEretz Yisrael (travels) · c. 800 CEexplains
- Midrash TehillimEretz Yisrael (travels) · c. 1050 CEexplains
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · c. 1055 CEexplains
- Radak on GenesisNarbonne (Provence) · c. 1185 CEexplains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · c. 1250 CEexplains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · c. 1250 CEexplains
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · c. 1391 CEexplains
- Akeidat YitzchakTarragona · c. 1490 CEexplains
- Abarbanel on TorahNaples · c. 1505 CEexplains
- Chidushei Agadot on SanhedrinPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on MegillahPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on SotahPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on Bava BatraPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on ShabbatPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on BerakhotPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on TaanitPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on ChagigahPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Chidushei Agadot on YomaPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Mevo HaTalmud (Chajes)Zolkiew (Zhovkva) · c. 1845 CEexplains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · c. 1861 CEexplains
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEexplains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · c. 1923 CEexplains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · c. 1950 CEexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו (בראשית ב, כא), רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר מִן סִטְרוֹהִי, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (שמות כו, כ): וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר עִלְעָא חָדָא מִבֵּין
Tap to expand
וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה (בראשית ג, כ), נִתְּנָה לוֹ לְחִיּוּתוֹ וּמְיַעַצְתּוֹ כְּחִוְיָא. דָּבָר אַחֵר חַוָּה, חִוָּה לָהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן כַּמָּה דוֹרוֹת אִבְּדָה. וְרַבִּי אַחָא א
Tap to expand
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַיַּעַשׂ, אֶתְמְהָא, וַהֲלוֹא בְּמַאֲמָר הֵן, הֱוֵי (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ ו
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · c. 500 CE
בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת חַוָּה, הָיָה מְחַשֵּׁב מֵאֵיזֶה מָקוֹם לִבְרֹאתָהּ. אָמַר, אִם אֶבְרָא אוֹתָהּ מִן הָרֹאשׁ, תִּהְיֶה רוּחָהּ גַּסָּה. מִן הָעַיִן, תִּ
Tap to expand
Chidushei Agadot on Yevamot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · c. 1580 CE
כמה טובה אשה טובה שהכתוב משבחה כו'. לכאורה נראה שמשבחה היינו שמצא טוב אבל לפי זה אשה טובה אינו מפורש בקרא ונראה לפרש דאסיפא דקרא סמך שסיים (ומשבחה) ויפק רצון מה' דהשתא מצא אשה מצא טוב היינו אשה טובה ו
Tap to expand
הגדה - זו אחת מהדברים המועילים דרך סגלה לכלא פשע ולהתם חטאת, כשהחכם יושב ודורש בדברי הגדה ואומר קדיש ועונין אחריו אמן יהא שמה רבא, הקדוש ברוך הוא מוחל עוונותיהם של ישראל, כך אמרו רבותינו ז"ל (שבת קיט,
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · c. 1835 CE
ומזה המין המה כל האגדות אשר מספרים מקורות הדורות, אף שלא הזכירו בהם לשון מסורת או גמירי, בכל זאת על כרחך לא בדו הדברים מלבם, רק היו מקובלים אצלם בספורים נאמנים, כמו הענין אשר הזכירו חז״ל, (פסחים נ״ו ע
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · c. 1835 CE
ואולם בפעלי הרשעים היה להם כלל גדול להעמיס עליהם התועבות האפשרות, כמו דדרשו (סנהדרין מ״ו ע״ב) דעכן חלל שבת ובא על נערה המאורסה ע״ש וכן דרשו על עשו ויבא עשו מן השדה, מלמד שבא על נערה המאורסה והרג את הנ
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · c. 1835 CE
טרם אכלה לדבר, אמרתי לבאר דרך נכון, לישב הסתירות, ולישר המעוקלות הנופלות בהשקפה ראשונה נדון ענין האגדות, כי ראינו המשפט אשר החריצו חז״ל על האגדות, היו פעם לטובה ופעם לרעה, פעם לטובה אמרו בספרי פ׳ עקב
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · c. 1835 CE
אכן העם לא נהגו כן דכבר בימי קדם, היו האגדות כתובים בספר, ע׳ (גיטין ס׳ ע״א) ר׳ יוחנן ור׳ לקיש עיינו בספרי דאגדתא בשבת משום עת לעשות לד׳ הפרו תורתך, ולא הצרכו לחקור שם, רק על העיון בהם בשבת שלא יהיה נר
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · c. 1965 CE
בנוסף לחלק ההלכה במסכת ברכות בא גם חלק האגדה. ואם חלק ההלכה כיוונו כאמור מן המופשט אל המוחשי, כיוונה של האגדה הוא מן המוחשי אל המופשט. ומתוך כך, כל המעשים ובכללם אף הפרטים הקטנים שבהם, בין שהם מן המקר
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · c. 1965 CE
דברי האגדה המרובים שבמסכת ״ברכות״ כמו בשאר מסכתות התלמוד, באים תמיד במובלע עם דברי ההלכה, והרי הם משלימים להם ומוסיפים להם. אין מעבר חד וקוטע בין העולם המעשי של ההלכות העוסקות אף בנושאים העשויים להירא
Tap to expand
Introductions to the Babylonian Talmud · Adin Steinsaltz · c. 1965 CE
כמו בשאר מסכתות יש במסכת גיטין דברי אגדה המובאים כהסבר לעניינה של המסכת או בדרך אגב. ויש בה שתי חטיבות גדולות של אגדה שאינן שייכות לענין המסכת והובאו בה אגב הזכרתם של נושאים הקשורים בכך, דברי אגדה על
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · c. 200 CE
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. אָמַר לַקָּטָן שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, אָמַר לַגָּדוֹל שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בְּשׁ
Tap to expand
רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְאָמְרוּ. שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה הֲמֵעִמְּךָ יְ
Tap to expand
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן בֶּן הַמְדָתָא וגו' (אסתר ג, א), זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים לז, כ): כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים. שֶׁ
Tap to expand
Chidushei Agadot on Yevamot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · c. 1580 CE
מ"ד כו' נפלאותיך ומחשבותיך אלינו גו'. פרש"י חשבת לטובה כשהתרת את הנקבות עכ"ל והוא דוחק דמאי נפלאותיך ומחשבותיך אבל הנראה ע"פ מ"ש בפ' שור שנגח אל תצר את מואב גו' וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה כ
Tap to expand
והנה נקרא אגדתא על שהוא מושך לבו של אדם, והוא מלשון נגד ונפק מן קְזדמוהי (דניאל ז י). וכל דברי הגדה הם מלאים התעוררות ליראה ולאהבה את ה'. צא ולמד מהגדה זו שאומר (מכות כג, ב) שרצה הקדוש ברוך הוא לזכות
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · c. 1835 CE
דע כמו שהי׳ הלכות במעשה המצות מקובלות אצלם, כן הרבה אגדות המפוזרות בברייתות ובתלמוד מקובל אצל חז״ל מדורות ראשונים, ובפרט מה שמתיחס לקורות האומה בכלל, ומה שנוגע ומתיחס לקורות ימי חיי הגדולים המצויינים
Tap to expand
Mevo HaTalmud (Chajes) · Zvi Hirsch Chajes · c. 1835 CE
עוד צריך אתה לדעת כי גם באגדה היה להם עוד כללים ידועים אשר הונחו ליסוד, מהנהגת העולם ומהשגחת השי״ת, קצתם למדו מן הכתובים, וקצתם היו אצלם מקובל, וע״י היסודות הללו אשר שבו אצלם לדבר אין ספק בו, דנו עוד
Tap to expand
Modern teachers who discuss this idea
Modern and living teachers whose books take up Aggadah (Non-Halachic Talmudic Material). These works are still in copyright, so we can’t show the text here — each links out to the book.
- Rabbi Reuven MargoliosNitzotzei Zohar(1940)Buy on Eichler’s→