Peshat and Derash (Plain and Homiletical Reading)
The two foundational levels of biblical interpretation: peshat (the plain, contextual reading) and derash (the homiletical or legally-derivational reading).
The two foundational levels of biblical interpretation in Jewish tradition: peshat (the contextual, plain-sense reading) and derash (the homiletical or legally-derivational reading). Bavli Shabbat 63a ('ein mikra yotzei midei peshuto' — a verse never departs from its plain sense); Rashi's commentary as the foundational peshat work, Ramban's as combining peshat with peshara and sod; medieval debates about the relationship between p'shat and halachic derashah.
How it traveled
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250explains
- Bekhor ShorOrléans · 1145explains
- Radak on PsalmsNarbonne (Provence) · 1185explains
- Radak on IsaiahNarbonne (Provence) · 1185explains
- Radak on GenesisNarbonne (Provence) · 1185explains
- Radak on JeremiahNarbonne (Provence) · 1185explains
- Guide for the PerplexedCairo · 1190explains
- ChizkuniNorthern France · 1220explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Ramban on GenesisGirona · 1265explains
- Ramban on DeuteronomyGirona · 1265explains
- Meiri on PsalmsPerpignan · 1300explains
- Abarbanel on TorahNaples · 1505explains
- Kli Yakar on GenesisPrague · 1610explains
- Kli Yakar on DeuteronomyPrague · 1610explains
- Kli Yakar on ExodusPrague · 1610explains
- Kli Yakar on LeviticusPrague · 1610explains
- Kli Yakar on NumbersPrague · 1610explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Sheilat YaavetzAltona · 1728explains
- Penei Yehoshua on KiddushinFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on PesachimFrankfurt am Main · 1730explains
- Penei Yehoshua on BerakhotFrankfurt am Main · 1730explains
- Or HaChaim on ExodusJerusalem · 1740explains
- Or HaChaim on LeviticusJerusalem · 1740explains
- Or HaChaim on GenesisJerusalem · 1740explains
- Malbim on LeviticusBucharest · 1860explains
- Malbim on ExodusBucharest · 1860explains
- Malbim on DeuteronomyBucharest · 1860explains
- Malbim on PsalmsBucharest · 1860explains
- Malbim on IsaiahBucharest · 1860explains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · 1861explains
- Haamek Davar on DeuteronomyVolozhin · 1875explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914explains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · 1923explains
Key passages(20)
בראשית ברא אֵין הַמִּקְרָא הַזֶּה אוֹמֵר אֶלָּא דָּרְשֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁדְּרָשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִקְרֵאת רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ (משלי ח'), וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִקְרְאוּ רֵאש
Tap to expand
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
אבל בדרך חכמה מחקרית הנה בקשו אחרוני חכמינו רמזי' בספור הזה והראשונים שהתחילו בו היה הרב המור' בספרו והרא"בע בפירושו לתור אבל באו דבריהם באופן כל כך מהקצור כאלו התהלכו על הגחלים ביראה ורעד נוגעים ובלת
Tap to expand
Malbim on Leviticus · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
ומן המקדש לא יצא ולא יחלל: פשטות הכתוב שאם יצא יחלל מקדש אלקיו על ידי שמניח עבודתו ויוצא. אבל חז"ל פירשוהו בהפך – שאם לא יצא, לא יחלל. והוכיחו מזה (בזבחים דף טז) דאונן מחלל עבודה מדכתיב "מן המקדש לא י
Tap to expand
Haamek Davar on Deuteronomy · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1849 CE
פנו לכם צפנה. עוד לא הגיעה השעה להלוך לצד צפון ממקום שעומדים אז בהר שעיר אלא היה להם ללכת למזרח. וכשיגיעו למדבר מואב משם יפנו צפונה. וא״כ יש לפרש לפי הפשט באשר עליכם לפנות לצפון לצד א״י וא״כ מוכרחים
Tap to expand
אז ישיר משה. אָז כְּשֶׁרָאָה הַנֵּס עָלָה בְלִבּוֹ שֶׁיָּשִׁיר שִׁירָה. וְכֵן "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע י'), וְכֵן "וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה" (מלכים א ז') – חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה
Tap to expand
איש אמו ואביו תיראו. כָּל אֶחָד מִכֶּם תִּירְאוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, זֶהוּ פְשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ: אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר תִּירָאוּ הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם, אִם כֵּן לָמּ
Tap to expand
בני אפרים - דרך דרש כי כל ישראל יקראו כן, כמו: הבן יקיר לי אפרים גם רמז לבני אפרים, שיצאו ממצרים, בטרם געת הקץ והרמז בדברי הימים והרגום אנשי גת ויתאבל אפרים אביהם. ועל דרך הפשט כי עקר זה המזמור נאמר ע
Tap to expand
Radak on I Chronicles · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE
ויוקים ואנשי כזבא. יש דרשות הרבה באלה השמות. ודרשו (ב' ב"ב צא,ב) יואש ושרף שהם מחלון וכליון, אשר בעלו למואב שלקחו להם נשים מואביות, וישבי לחם שהיו מבית לחם יהודה; וכן בפסוק "המה היוצרים" (להלן פס' כג)
Tap to expand
Ramban on Genesis · Moses ben Nachman (Ramban) · 1246 CE
וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה לְפִי פְּשׁוּטוֹ הוֹצִיאוֹ מֵאָהֳלוֹ אֶל הַחוּץ לִרְאוֹת הַכּוֹכָבִים. וּלְפִי מִדְרָשׁוֹ אָמַר לוֹ צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת שֶׁאֵינְךָ עָתִיד
Tap to expand
Chidushei Agadot on Eruvin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
עד בא זכריה ופירשו כו'. יש לעיין במאמר זה שראו את התורה בפנים שונים דוד לא ראה רק רחבה ואיוב הוסיף לראות גם ארכה ויחזקאל ראה אותה פנים ואחור וזכריה ראה אותה עפה ע"י קילוף הוא מבואר במ"ש כי דרכי התורה
Tap to expand
Kli Yakar on Exodus · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים. בְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו וְדִינֵי עֲשִׂיָּתָם כְּבָר נִמְצְאוּ פְּרָטֵי דִינֵיהֶם בַּתַּלְמוּד, עֲלֵיהֶם אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ, וְלֹא נ
Tap to expand
Kli Yakar on Leviticus · Shlomo Ephraim Luntschitz · 1598 CE
וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו. פְּלִיאָה בְּעֵינַי, אִם לְמַעְלָה דָּרְשׁוּ ״בְּעַמָּיו״, בְּעוֹד שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ עַמָּיו, מַה יֹּאמְרוּ מִן ״בְּעַמָּיו״ הַנֶּאֱמָר כָּאן. וּפְשׁוּטוֹ הוּא ״בְּ
Tap to expand
Or HaChaim on Exodus · Chaim Ibn Attar (Ohr HaChaim) · 1718 CE
וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ (סוטה יב,א) שֶׁגַּם עַל הַמִּצְרִיִּים גָּזַר, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ שֶׁבְּיוֹם אֶחָד אֲשֶׁר אָמְרוּ לְפַרְעֹה כִּי בוֹ בַּיּוֹם וְגוֹ׳, אוֹתוֹ יוֹם גָּזַר עַל כָּל עַ
Tap to expand
Or HaChaim on Genesis · Chaim Ibn Attar (Ohr HaChaim) · 1718 CE
אַחַר שֶׁכָּתַבְתִּי כָּל הַכָּתוּב, בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ מִפִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק ה׳) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּשְּׁלִישִׁי הָיְתָה הָאָרֶץ מִישׁוֹר כַּבִּקְעָה, וְהַמַּיִם מְכַסִּים עַל פְּנֵי כ
Tap to expand
Malbim on Leviticus · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
ועשרון סולת אחד בלול בשמן למנחה ולוג שמן: כבר התבאר (סי' יז ובתורה אור) שכל מקום שבא שם היחדי אין צורך לומר מספר "אחד" כמו שאמר כמה פעמים "עשרון סולת" בלא מספר "אחד". גם לפי חוקי הלשון היה לו לומר "עש
Tap to expand
Malbim on Leviticus · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
וזה לכם הטמא בשרץ: יש במלות אלה זרות היוצא מחוקי הלשון: (א) שהיה לו לכתוב "אלה טמאים" בלשון רבים כמו שכתב אחר כך "אלה הטמאים לכם בכל השרץ", כי מלת "זה" אינו צודק רק אם מציין שם יחיד. שבמה שכתב "זאת הב
Tap to expand
Haamek Davar on Deuteronomy · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1849 CE
כי לא דבר רק הוא מכם. כל קוץ ודיוק שבם אינו ריק מכונה וענין. ודייק הכתוב מכם כבר דרשו בירו׳ ה״נ והוא דרך דרש ומוסרי. אבל לפי הפשט בא לאפוקי אוה״ע שאע״ג שגם המה למדים מקרא וכך הוא רצונו ית׳ כמש״כ בס׳
Tap to expand
Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · 1898 CE
את השמים. מאי שמים, א"ר יוסי ב"ר חנינא, שם מים, במתניתא תני, שמים – אש ומים, מלמד שהביאן הקב"ה וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע טבהמשך החבור נבאר אי"ה ע"פ ההרגש בכ"ע בתלמוד, בהלכה ואגדה, דכל מקום ששאלו בגמר
Tap to expand
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
וכאשר מצאתי הפסוקים האלה והדומים להם, חשבתים היטב אחר כן ואמרתי, אולי יתכן לסבור בפסוקים האלה סברות אחרות, עד שישובו מענין תחיית המתים אל ענין החיות המלכים והעמדת המלכות, וצריך להנהיגם המנהג הזה, וה
Tap to expand
Rashbam on Genesis · Shmuel ben Meir (Rashbam) · 1120 CE
אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי של
Tap to expand