Aufruf (Pre-Wedding Aliyah)
A groom gets called to read Torah the week before his wedding, and the congregation throws candy at him.
In Ashkenazi Jewish communities, the Saturday before a wedding has a special moment: the groom is invited to come forward and recite a blessing over a section of the Torah reading. This is called an *aufruf* (Yiddish for 'call up'). Once he finishes, the congregation—particularly the children—pelts him with candies and nuts, creating a joyful, chaotic shower of sweets. It's part celebration, part blessing, part good-natured ribbing.
The practice emerged in medieval Germany and became a beloved tradition precisely because it combines solemnity with playfulness. The Torah honor acknowledges the groom as a full adult member of the community taking on marriage, while the candy-throwing injects festivity and removes any stuffiness from the formal religious moment. In some communities, the bride also receives an aufruf on her wedding day itself, or the couple might be called together.
Over centuries, the aufruf evolved from a simple honor into a minor folk ritual, with regional variations in how much candy is thrown, what kind, and whether it's orchestrated or spontaneous. Some congregations make it a brief moment; others turn it into a full celebration with refreshments afterward. The custom reflects how Jewish life weaves together the sacred and the joyful, especially at life transitions.
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565codifies
- Mishnah BerurahRadin · 1907applies
Key passages(12)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז סעיפים:מוציאין ס"ת וקורים בו שבעה ואם רצה להוסיף מוסיף: הגה וה"ה ביו"ט מותר להוסיף על הקרואים (רמב"ם פי"ב מהל' תפלה ותשובת מהר"ם וב"י) ויש אומרים דבי"ט אין להוסיף (ר"ן
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
הכל עולים למנין ז' אפי' אשה וקטן שיודע למי מברכין אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור: הגה ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים (ר"ן וריב"ש) ודין עבד כנעני כד
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) מוציאין וכו' - יש לומר בריך שמיה בפתיחת הארון בין בשבת ובין בחול. והנותן ס"ת והמקבלו צריך שיהא בימין ואפילו אם הוא איטר יד אין לשנות בזה:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(יד) כולם - או רובם:
Tap to expand
ושבת שיש בו חתן נהגו להפטיר לכבוד החתן שוש אשיש עד ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך ואח״כ מפטירי׳ הפטרת סדר השבוע מתחלה ועד סוף ומברך לאחריה ויש מקומות שנוהגי׳ להפטיר הפטרת סדר השבוע ולברך לאחריה כל ב
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מי המה חיובים, ומי קודם? אין בזה דינים מגמרא ומראשונים, רק ממה שנהגו. ומהר"ל מפראג תיקן דהחתן ביום חתונתו או בשבת שאחר החתונה קודם לכל, ואחר כך נער בר מצוה, ואחר כך שושבינים, ואחר כך סנדק, ואחר כך מוה
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתב רבינו הבית יוסף בסעיף ב: נוהגים בשבת שיש בו חתן לומר אחר הפטרת השבוע שנים או שלושה פסוקים מהפטרת "שוש אשיש". וכשחל ראש חודש בשבת וביום ראשון, אחר שמפטירין ההפטרה של שבת ראש חודש אומרים פסוק ראשון
Tap to expand
שיש בו חתן. ובכ"ה סי' שפ"ב /רפ"א/ האריך במנהגם שמוציאין לחתן ספר שני וקורא ואברהם זקן וגו' עד ולקחת אשה לבני משם מיהו אם הוא יום שבלא"ה מוציאין ב' ספרים קורא אותה בס"ת השני ואין מוציאין ס"ת שלישית וגם
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ואם לא היה בעיר או סמוך לה באופן שלא ידע אם זה נשא אשה, צריך החתן להודיעו שיבא, ואם לא הודיעו משלם לו מה שהוא חייב לו אלא שמנכה ממנו מה שהיה אוכל אלו היה שם ופורע המותר. ולא תקשה לך למה אמרנו כשהוא בע
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
בדבר החיובים - אין בזה דינים קבועים אלא מנהגים, ובתקנות מהר"ל מפראג איתא דהקודם הוא חתן ביום חתונתו או בשבת אחר החתונה, ואחריו בר מצוה ואחריו שושבינים, ואחריהם המוהל ואחריו הסנדק ואחריו בעל היולדת ואח
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(י) חוץ מבש"ת - י"א דה"ה בחתונה אבל מנהגנו שלא לקרוא לזה מה שקרא כבר אחד אף בחתונה לבד בש"ת נוהגין כרמ"א [פמ"ג]:
Tap to expand
Eshel Avraham on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Abraham David Wahrmann · 1795 CE
מותר. ובספר גן המלך כ' חתן דוחה לבעל ברית ואם הב"ב עבר ועלה יעלה חתן אחריו דלדידיה הוי מועד שלו שעולין ארבעה ואם לא יעלה זילא ביה מילתא ועיין ת' בי"ד סי' נ' ומשמעו' ש"ס דההוספה תלוי ביום שיש בו מוסף ו
Tap to expand