Beriah (World of Creation)
The World where the faintest distinct "beings" first emerge — pure existence with the barest contours of identity. The realm of the highest angels.
Briyah, "Creation," is the World where definitions grow slightly stronger and distinct beings first emerge — composed of pure existence with the faintest outlines of identity (the highest "Sarim" or angels). It corresponds to the SAG expansion — the power for distinct traits to become perceptible as apparently separate attributes.
How it traveled
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280explains
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Sha'ar HaKavanotTzfat · 1570explains
- Sha'ar HaPesukimTzfat · 1570explains
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · 1570explains
- Pri Etz ChaimTzfat · 1572explains
- Sefer Etz ChaimTzfat · 1573explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · 1610explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620explains
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Kalach Pitchei ChokhmahPadua · 1730explains
- Beur HaGra on Sifra DeTzniutaVilna (Vilnius) · 1740explains
- Mikdash Melekh on ZoharTzfat · 1750explains
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775explains
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780explains
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780explains
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · 1790explains
- TanyaLiadi · 1797explains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810explains
- Torah OhrLiadi · 1813explains
- Sha'arei HaYichud VeEmunahStrashelye · 1820explains
- The Gate of UnityLiadi · 1820explains
- Sha'arei AvodahStrashelye · 1820explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840explains
- The Beginning of WisdomNew York · 1890explains
- BePardes HaChasidut VeHakabbalahWarsaw · 1910explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925explains
- Mevo HaShearimPiaseczno · 1931explains
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1939explains
- Petichah LeChokhmat HaKabbalahJerusalem · 1943explains
- Baal HaSulam's Preface to ZoharJerusalem · 1943explains
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945explains
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · 1948explains
- Sources and References on Likkutei TorahLiadiexplains
- Sources and References on Torah OhrLiadiexplains
Key passages(20)
החלק האחד, חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות, ואור אין סוף מתפשט בהן. והחלק השני, מציאות כסא הכבוד, והוא הנקרא בריאה, ואור הספירות מתפשט בה והם הנקראות ספירות דבריאה, לא הכסא אלא האור שהיא מעשר ספירות,
Tap to expand
ונבאר מ"ש בגמ' כי המעקה די שיעשהו בהוצא ודפנא ובזה יתבאר ענין תועלת המעקה הזה דע כי עם היות שהונח המסך הנז' תחת האצי' בסוד קרקיעתו הנק' גג בערך הברי' מוכרח הוא שאורות האצי' בוקעים ויורדים דרך המסך ההו
Tap to expand
שער כללות אבי"ע. ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה:
Tap to expand
מ"ב ד' רגלין דבריאה הם כחב"ד ונקרא כסא וו"ק דבריא' הם ו' מעלות לכסא והמלכות דבריאה נקרא כסא דין וכן כסא כבוד דבריאה הם ג' אורות המתנוצצין מכח"ב דאצי' ומתלבשין בג"ר שבכל פרצוף ופרצוף מה' פרצופים דבריאה
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Chaim Vital · 1570 CE
גם דע כי הלילה של חול היא סוד העשיה וששת ימי החול הם סוד היצירה ויום השבת הוא סוד הבריאה וז"ס וביום הז' נתעלה וישב על כסא כבודו ונודע כי סוד הבריאה היא ב' שמות אהי"ה יה"ו והענין הוא כי המלכות היא ז' ו
Tap to expand
Sha'ar HaKavanot · Isaac Luria (The Arizal) · 1570 CE
גם דע כי הלילה של חול היא סוד העשיה וששת ימי החול הם סוד היצירה ויום השבת הוא סוד הבריאה וז"ס וביום הז' נתעלה וישב על כסא כבודו ונודע כי סוד הבריאה היא ב' שמות אהי"ה יה"ו והענין הוא כי המלכות היא ז' ו
Tap to expand
ענין הקדישים נחלק לכמה חלקים. כי כבר ביארתי לך, כי מן התחלת התפלה עד ב"ש, הוא עשיה. ומב"ש עד התחלת יוצר הוא יצירה, ומשם עד עמידה הוא בריאה, ותפלת י"ח הוא אצילות. ואח"כ הם יורדים מלמעלה למטה, כי אין כח
Tap to expand
Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE
כתוב בדרושים - היצירה, אע"פ שהנוקבא שלהן גדולים מהדוכרא, עכ"ז באים מסוד דוכרא אפילו הנוקבא שבה, לכן נקרא יוצר אור. כי היצירה כולו רחמים ודוכרא כנודע, בסוד יוצר אור ובורא חושך, הם דוכרא ונוקבא, וזהו יו
Tap to expand
Agra DeKala · Tzvi Elimelekh Shapira of Dinov · 1801 CE
ושם הנה"ר השני גיחו"ן (בראשית ב יג), לרמז לעולם הבריא"ה הנמשך מעולם האצילות. וגיחון מלשון יבטח כי יגי"ח ירדן אל פיהו (איוב מ כג). גם גחו"ן הוא סוד המלכו"ת, כמ"ש במאורי אור אות הג', בסוד כ"ל הולך על גח
Tap to expand
Likutei Tefilot · Nathan Sternhartz · 1810 CE
עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה וְהַיְצִירָה וְהַבְּרִיאָה וְהָאֲצִילוּת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, שְׁפָלִים, גַּלְגַּלִּים, מַלְאָכִים, זִיקִים, חַשְׁמַלִּים, שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, מִן תַּכְלִית
Tap to expand
The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE
[רה] ולכן, נחשב לפעמים בכללות, עולם האצילות (שנתבאר למעלה שהוא נקרא עולם בדרך משל) – נגד יו"ד שבשם, והבריאה – נגד ה׳ שבשם, והיצירה – נגד ו׳ שבשם, ומלכות8הג"ה, נראה בעיני דצריך לומר 'והעשייה' נגד ה' א
Tap to expand
The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE
[קפד] עולם הבריאה הוא עולם העליון, ונחלק לשבעה היכלות. ומבוארים בארוכה בזוהר פקודי מן דף רמ"ה ע"א עד רס"ב, ובזוהר בראשית מן דף מ"א ע"ב עד מ"ה ע"ב. ומבואר שם בפירוש הגר"א ז"ל באריכות, ומועתקים ללשון הק
Tap to expand
The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE
[ריא] אבל עולם העשיה, שהוא במדרגה פחותה – בחינת הנשמה שנצרך לבוא להם – הוא מעולם היצירה, עולם שלמעלה מהם. ורק חלק מועט להזוכים יותר, בא להם גם מעולם הבריאה, שהוא להם בחינת חיה. ולהזוכים עוד יותר למדרג
Tap to expand
BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE
לפי הגיוֹנוֹ של רבי משה – כל עולם שהוֹא יותר חיצוֹני ויותר מוּחש וּמוּרגש הוּא גדול יותר במעלה. לפי־זה גם עוֹלם הבריאה הוּא גדול במעלה מעוֹלם האצילוּת. ומה אַנוּ מוֹצאים בזוֹהר? לפי הזוֹהר – עולם הברי
Tap to expand
BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE
שם ע״ב — עולם האצילות (ומה שלמעלה מעולם האצילות מרומז בקוצי היודי״ן או אינו מרומז כלל, לפי שהוא ממעלה ומחוץ לכל רמז); שם ס״ג — עולם הבריאה; שם מ״ה — עולם היצירה; שם ב״ן — עולם העשיה. בדרך זה: שם ע״ב —
Tap to expand
BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE
״בריאה. הנה בריאה נגזר מלשון: ״אם בריאה יברא ד'״ וגו', אשר הכוונה בו היות הדבר בהוויה נגלה יותר מן האצילות, ולהיות כי היעבות הדברים אי־אפשר כי אם על־ידי הירחקם והיבדלם מן הדקות והרוחניות, לכן, כאשר ית
Tap to expand
BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE
״כל עניין האצילות, בריאה, יצירה, עשיה הם ד׳ דברים נקראים: רשימה, חקיקה, חציבה, עשיה, וכשנרד לעומק ד׳ אלו נדע אלו. והעניין, כי הרשימה — דבר הנרשם, שאין בו תפיסת דבר־מה, זולת שהיא [שהוא] רשימה בעלמא, שא
Tap to expand
Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE
למטה מאצילות אין א"ס מתפשט אלא דרך זווג דהכאה במסך שבסיום עולם האצילות. ועה"ס עוברות דרך המסך לעולם הבריאה. וכן ע"י זווג דהכאה במסך שבסיום הבריאה עוברות העה"ס לעולם היצירה. וכן מיצירה לעשיה.ואמנם משם
Tap to expand
Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE
נגל"ה דכתר דאצילות, הנמשכים לנגל"ה דכתר הבריאה, נמשכים ע"י מלכות דאצילות, שנתלבשה בכתר דבריאה. וכן שאר הספירות דאצילות שנחתמו בבריאה, נמשכו דרך מלכות דאצילות, בסוד זווג דהכאה על המסך שבה.אלא, שלא נמשכ
Tap to expand
Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE
(לשאלה) בריאה (ח"ג פ"ב אות ג')חידוש "יש מאין" מכונה בשם "בריאה", והיות שהעביות שבכלים לא יכלה להגלות בעולם האצילות, אלא רק מקרקע עולם האצילות ולמטה, לכן משם ולמטה מכונה בריאה, ע"ש העביות שנתגלתה, כי ה
Tap to expand