Skip to content
Wellsprings
creationfeatured in 40 works

Yetzirah (World of Formation)

yeh-tsee-RAH

The World where definitions take stronger form (though not physical) — the realm of the angels of vision and other defined spiritual beings.

Yetzirah, "Formation," is the World where definition takes a stronger form, though still not physical — the realm of the Malachim that appear in visions and other defined spiritual beings, no more "physical" than thoughts are, yet real as defined entities. It corresponds to the MAH expansion — the power of unity that lets traits cohere into working systems.

How it traveled

  1. Zohar
    Guadalajara · 1280
    explains
  2. Tikkunei Zohar
    Guadalajara · 1280
    explains
  3. Zohar Chadash
    Guadalajara · 1290
    explains
  4. Sha'ar HaMitzvot
    Tzfat · 1565
    explains
  5. Sha'ar HaKavanot
    Tzfat · 1570
    explains
  6. Sha'ar HaPesukim
    Tzfat · 1570
    explains
  7. Sha'ar Ma'amarei Rashbi
    Tzfat · 1570
    explains
  8. Pri Etz Chaim
    Tzfat · 1572
    explains
  9. Sefer Etz Chaim
    Tzfat · 1573
    explains
  10. Reshit Chokhmah
    Tzfat · 1575
    explains
  11. Sha'ar HaHakdamot
    Tzfat · 1610
    explains
  12. Chesed LeAvraham
    Hebron · 1618
    explains
  13. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
    explains
  14. Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar
    Tzfat · 1680
    explains
  15. Kalach Pitchei Chokhmah
    Padua · 1730
    explains
  16. Mikdash Melekh on Zohar
    Tzfat · 1750
    explains
  17. Be'er Mayim Chaim
    Czernowitz (Chernivtsi) · 1775
    explains
  18. Toldot Yaakov Yosef
    Polonne (Polnoye, Volhynia) · 1780
    explains
  19. Arvei Nachal
    Krakow (Cracow) · 1780
    explains
  20. Yahel Ohr on Zohar
    Vilna (Vilnius) · 1790
    explains
  21. Tanya
    Liadi · 1797
    explains
  22. Agra DeKala
    Dinov (Dynów) · 1801
    explains
  23. Likutei Moharan
    Breslov (Ukraine) · 1802
    explains
  24. Likkutei Torah
    Liadi · 1810
    explains
  25. Torah Ohr
    Liadi · 1813
    explains
  26. Sha'arei HaYichud VeEmunah
    Strashelye · 1820
    explains
  27. Sha'arei Avodah
    Strashelye · 1820
    explains
  28. The Gate of Unity
    Liadi · 1820
    explains
  29. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · 1840
    explains
  30. The Beginning of Wisdom
    New York · 1890
    explains
  31. Sefat Emet
    Ger (Gora Kalwaria) · 1900
    explains
  32. BePardes HaChasidut VeHakabbalah
    Warsaw · 1910
    explains
  33. Shem MiShmuel
    Sochaczew · 1925
    explains
  34. Mevo HaShearim
    Piaseczno · 1931
    explains
  35. Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · 1939
    explains
  36. Petichah LeChokhmat HaKabbalah
    Jerusalem · 1943
    explains
  37. Baal HaSulam's Preface to Zohar
    Jerusalem · 1943
    explains
  38. Sulam on Zohar
    Jerusalem · 1945
    explains
  39. Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · 1948
    explains
  40. Sources and References on Likkutei Torah
    Liadi
    explains

Key passages(20)

Ohr Ne'erav · Moses Cordovero (Ramak) · 1550 CE

Very high

החלק האחד, חלק אצילות והם עשר ספירות נאצלות, ואור אין סוף מתפשט בהן. והחלק השני, מציאות כסא הכבוד, והוא הנקרא בריאה, ואור הספירות מתפשט בה והם הנקראות ספירות דבריאה, לא הכסא אלא האור שהיא מעשר ספירות,

Tap to expand

Sefer Etz Chaim · Chaim Vital · 1570 CE

Very high

שער כללות אבי"ע. ענין הפרש שיש בין אצילות לבריאה ויצירה ועשיה:

Tap to expand

Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE

Very high

ונמצא, כי בעליית פנימית ג"ר דעשייה ביצירה, הם נעשין בחי' חיצונית, אל החיצונית דג"ת דיצירה, כי ודאי הוא שחיצונית דיצירה, הוא יותר גדול מן הפנימית דעשיה. ואז נשאר חיצונית ג"ת דיצירה בבחי' פנימית, ופנימי

Tap to expand

Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE

Very high

ענין הקדישים נחלק לכמה חלקים. כי כבר ביארתי לך, כי מן התחלת התפלה עד ב"ש, הוא עשיה. ומב"ש עד התחלת יוצר הוא יצירה, ומשם עד עמידה הוא בריאה, ותפלת י"ח הוא אצילות. ואח"כ הם יורדים מלמעלה למטה, כי אין כח

Tap to expand

Likutei Tefilot · Nathan Sternhartz · 1810 CE

Very high

עוֹלָם הָעֲשִׂיָּה וְהַיְצִירָה וְהַבְּרִיאָה וְהָאֲצִילוּת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם, שְׁפָלִים, גַּלְגַּלִּים, מַלְאָכִים, זִיקִים, חַשְׁמַלִּים, שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים, וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, מִן תַּכְלִית

Tap to expand

The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE

Very high

[קצו] עולם היצירה, הוא תחת עולם הבריאה. ושם המלאכים שבראם השם יתברך להיות שלוחים למטה. ויש שם שבעה מדורין, והתחתונים למלאכים, ומדור העליון לנשמות. וגם הם נחלקו לפי הנהגות הספירות, על דרך שכתבנו בעולם

Tap to expand

The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE

Very high

[קצז] ונקרא עולם היצירה – עולם המלאכים. ובזה העולם הוא המלאך מטטרו"ן, הנקרא שר הפנים, עם עשרה מיני כתות מלאכים, שנקראו בשמות בפני עצמם (עיין עץ חיים שער כללות אבי"ע פרק א). ועשרה כתות הם בעשר שמות שנק

Tap to expand

The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE

Very high

[רה] ולכן, נחשב לפעמים בכללות, עולם האצילות (שנתבאר למעלה שהוא נקרא עולם בדרך משל) – נגד יו"ד שבשם, והבריאה – נגד ה׳ שבשם, והיצירה – נגד ו׳ שבשם, ומלכות‏8הג"ה, נראה בעיני דצריך לומר 'והעשייה' נגד ה' א

Tap to expand

The Beginning of Wisdom · Aryeh Leib Lifkin · 1887 CE

Very high

[ריא] אבל עולם העשיה, שהוא במדרגה פחותה – בחינת הנשמה שנצרך לבוא להם – הוא מעולם היצירה, עולם שלמעלה מהם. ורק חלק מועט להזוכים יותר, בא להם גם מעולם הבריאה, שהוא להם בחינת חיה. ולהזוכים עוד יותר למדרג

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

Very high

שם ע״ב — עולם האצילות (ומה שלמעלה מעולם האצילות מרומז בקוצי היודי״ן או אינו מרומז כלל, לפי שהוא ממעלה ומחוץ לכל רמז); שם ס״ג — עולם הבריאה; שם מ״ה — עולם היצירה; שם ב״ן — עולם העשיה. בדרך זה: שם ע״ב —

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

Very high

״יצירה. והוא מלשון: יצר סמוך תצור וכו', שהוא יותר עב ומתגלה מבריאה, כמו: ״וייצר ד׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה״, והנה בעפר לקח לשון יצירה, וכן: ״עם זו יצרתי לי״, כי הכוונה על היעבות הדברים (עוד) יותר״.

Tap to expand

BePardes HaChasidut VeHakabbalah · Hillel Zeitlin · 1910 CE

Very high

״כל עניין האצילות, בריאה, יצירה, עשיה הם ד׳ דברים נקראים: רשימה, חקיקה, חציבה, עשיה, וכשנרד לעומק ד׳ אלו נדע אלו. והעניין, כי הרשימה — דבר הנרשם, שאין בו תפיסת דבר־מה, זולת שהיא [שהוא] רשימה בעלמא, שא

Tap to expand

Very high

(לשאלה) יצירה (ח"ג פ"ג אות ג')קומת הע"ס הבאה ע"י זווג דהכאה במסך דבחי"א, מכונה בשם "יצירה".

Tap to expand

Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE

Very high

והנה הבחינה היותר מעולה שבהם הוברר ויומנה נעשה עולם האצילות, ומהבחינה הגרועה מן הראשונה, הוברר ונעשה עולם הבריאה. ומן היותר גרועה נעשה עולם היצירה, ומן היותר הגרועה נעשה עולם העשיה. והיותר גרועה שבכול

Tap to expand

Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE

Very high

והענין פי סוד הכסות מורה על היות לעולם היצירה כסות ומכסה מן עולם אחר המכסה עליו שהוא עולם עשיה המכסה על עולם יצירה, כנודע. כי כל תחתון נקרא מכסה עליון, וכן היצירה מכסה על הבריאה וכיוצא בזה וסוד כמות ז

Tap to expand

Talmud Eser HaSefirot · Yehuda Ashlag · 1930 CE

Very high

נמצא כפי זה, כי עולם האצילות בחינתו היא החכמה, ובחינת עולם הבריאה היא הבינה, ובחינת היצירה היא בת"ת, ובחינת העשיה היא במלכות. וכ"ז מבואר ואין צורך להאריך בו, כי הנה כמו שבעולם האצילות עצמו יתחלק לד' ב

Tap to expand

Petichah LeChokhmat HaKabbalah · Yehuda Ashlag · 1943 CE

Very high

ועולם העשיה שנברר ע"י עולם היצירה נבחן למדרגת בריאה של עתה, כי מתוך שעולם היצירה היה אז במדרגת הנוקבא דאצילות, נמצא המדרגה שמתחתיה, עולם העשיה, שהוא בבחינת עולם הבריאה של עתה. אלא מתוך שרק הד"ר דיצירה

Tap to expand

Mikdash Melekh on Zohar · Shalom Buzaglo

Very high

דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין וכו' פירוש שכתב הרב בס"הכ הללי נפשי וכו' היא מלכות דיצירה הנקרא נפש הללויה כי טוב וכו' הוא יסוד דיצירה ולפי שתוקף הדינים הוא ביצירה לכך אין מזכירים נ"ה בפירוש רק רמוזי

Tap to expand

Sha'ar HaHakdamot · Chaim Vital

Very high

בענין הפרש שיש בין עולם האצי' ועולם הבריאה ועולם היצירה ועולם העשי'. כבר הודעתיך כי ד' עולמות אבי"ע הם נכללים בסוד ד' אותיות ההוי"ה גם הודעתיך כי ד' אותיות ההוי"ה מתחלקות בסדר הזה יו"ד בחכמה ה"א בבינה

Tap to expand

Pri Etz Chaim · Chaim Vital · 1572 CE

Very high

אנא בכח כבר נת"ל, שהוא כדי להעלות חיצונות ג"ר דעשיה, שיהיו חיצוניות לפנימית מלכות דיצירה. ופנימיות ג"א דעשיה, יהיו חיצונות אל חיצונות מלכות דיצירה. ושם בן מ"ב זה ביצירה הוא, וע"י אנו מעלים העשיה, שתחז

Tap to expand