The Cardinal Virtues
Four pillars of good character — wisdom, courage, temperance, and justice — that became the West's basic moral vocabulary.
The cardinal virtues are the foundational quartet of practical wisdom (phronēsis), courage (andreia), temperance or self-control (sōphrosynē), and justice (dikaiosynē). Plato gave them their classic structure in the Republic (4th century BCE), mapping each onto a part of the soul and of the well-ordered city. The Stoics and Cicero carried them into Roman thought, and they were later absorbed into Christian ethics — named 'cardinal' from the Latin cardo, 'hinge,' because the moral life turns on them.
How it traveled
- RepublicAthens · -375explains
- LawsAthens · -348explains
- RhetoricChalcis · -335explains
- Nicomachean EthicsChalcis · -322explains
- Eudemian EthicsChalcis · -322explains
- de Finibus Bonorum et MalorumFormiae · -43explains
- Institutio OratoriaRome · 95explains
- Ad Se IpsumVindobona (Vienna) · 170explains
- Avot DeRabbi NatanYavneh · 220
- Vitae philosophorum— · 240explains
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500
- Midrash TanchumaTiberias · 600
- Tanna DeBei Eliyahu RabbahBabylonia (region) · 900
- Mivchar HaPeninimGranada · 950
- Midrash TehillimEretz Yisrael (travels) · 1050
- Duties of the HeartZaragoza (Saragossa) · 1080
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260
- ZoharGuadalajara · 1280
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490
- Abarbanel on TorahNaples · 1505
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620
- Mesillat YesharimAmsterdam · 1738
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Malbim on ProverbsBucharest · 1860
- Malbim on GenesisBucharest · 1860
- Malbim on IsaiahBucharest · 1860
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904
- Fragmenta MoraliaAthensexplains
- Legum Allegoriarum Libri I-III—explains
- De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)—explains
- Historia RomanaRomeexplains
- De Virtutibus—explains
Key passages(20)
Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE
ואחרי שצוה על היראה שהיא זכות הנפש מהחטאות והדרכים הזרים ונלוזים במעגלותם. צוה על האהבה שהוא הקשוט במעשים המאושרים באמרו ולאהבה אותו. ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. כי מאהבתו הש"י יעבדהו. וכאש
Tap to expand
Likutei Halakhot · Nathan Sternhartz · 1814 CE
וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכוּת הַמִּשְׁנָה שֶׁל פֶּרֶק ד דְּמַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁהִוא, בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר 'אֵיזֶהוּ חָכָם' הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי. 'אֵיזֶהוּ גִבּ
Tap to expand
אמת קנה ואל תמכור, כי כל המדות צריך לפעמים למכור אחד מהן לפי שעה כדי לקנות מדה טובה אחרת ע"ד הרמב"ם זצלה"ה שאם נטה מדרך המיצוע לקצה א' צריך לנטות כנגדו לקצה הב' כדי לבוא למיצוע אבל במדת האמת אינו כן ש
Tap to expand
ראשית קניית הענוה הוא שירגיל לקנות ד' מדות הנזכרים במשנה במסכת אבות בריש פרק בן זומא (פ"ד), איזהו חכם הלומד מכל אדם, איזהו גבור הכובש את יצרו, איזהו עשיר השמח בחלקו, איזהו מכובד המכבד את הבריות וכו'.
Tap to expand
רבי ינאי אומר י"ג מדות טובות הכתוב מפרש בשאול המלך עליו השלום, א' ענו - הלא בן ימיני אנכי, ב' שהיה שומע חרפתו ושותק, שנאמר (שמ"א י, כז) ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה וגו' ויהי כמחריש, כמי שלא ידע. שלי
Tap to expand
ומנה דוד י״א דברים שהם כללים למדות הטובות יותר ממה שהם כללים לדעות האמתיות ולא למצות, שהרי דובר אמת בלבבו וחרפה לא נשא על קרובו ונבזה בעיניו נמאס אין אחת מהן מצוה ממצות התורה, ואבל כונת דוד היתה לעשות
Tap to expand
*הפרק החמישי, תוכן דבריו הוא, כי שכל כל אדם בריא יחייבנו להאמין בהשגחת הבורא ית' על מעשי בני אדם וכי עת ומשפט לו לתת להם כדרכיהם וכפרי מעשיהם, כי לולא זאת הלוא אין יתרון לאדם מן הבהמ' ואיך נוכל להעלות
Tap to expand
וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו כו' ויבקע עצי העולה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלקים כו' ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו כו' וילכו שניהם יחדיו ויש לדקדק איזה דקדוקים חדא דהל"ל ויבקע עצי
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
באשר משפטו פעלו. אמר דוד שאול נפקי ליה תריסר ירחי שתא ולאו דרכא למספדיה נתינים נקרינהו ונפייסינהו. (ויקארא המלך לגבעונים ויאמר להם) [ויאמר דוד אל הגבעונים] מה אעשה לכם וגו' וברכו את נחלת ה'. ויאמרו לו
Tap to expand
נמצא שכל מי וכו' פי לפום מה דאמרינן נקטינן כי עיקר היראה שהיא כלולה מכולם היא יראת חטא. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא יש בו כלם אמנם כבר אפשר שלא יהיה בו יראת חטא שהיא מעלה רמה ויהיה בו הענוה בקצת שמתבי
Tap to expand
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק וכבר צווחו קמאי דקמאי על הכפל יצחק בן אברהם ול"ל אח"כ אברהם הוליד את ינחק ותו יש לדקדק דהל"ל אברהם הוליד ליצחק מאי הוליד את יצחק ונראה דאיתא במס' עדיות הא
Tap to expand
Malbim on Jeremiah · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
בטרם, הנביא צריך שיוקדם לנבואתו שני תנאים, א. ההכנה הטבעיית, שיהיה מוכן לנבואה מטבעו, ע"י שיהיה מזגו שלם אל טוב המדות, וכן ע"י שלמות כח המדמה והשכלי ויתר כחות הנפשיות, ב. ההכנה הבחיריית, שיכין א"ע לנב
Tap to expand
Malbim on Proverbs · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
יראת ה' מוסר חכמה, מפרש דבריו החכמה צריכה למוסר, כמ"ש לדעת חכמה ומוסר, כי אחר שהחכמה י"ל שני דרכים דרך החכמה ודרך הסכלות, ויצר הלב מצייר תמיד כפי דרך הסכלות, צריך ליסר כחות הנפש שתמשול על יצורי הלב ות
Tap to expand
תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאָב זָכָה לַבֵּן בְּנוֹי בַּכֹּחַ בָּעוֹשֶׁר וּבַחָכְמָה וּבַשָּׁנִים. בְּנוֹי מְנַיִין יֵירָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָּעֳלֶיךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. בַּכּוֹחַ. גִּיבּוֹר בָּאָרֶץ
Tap to expand
תַּנֵּי. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עַל שֵׁם וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה. נִיחָא לָעֵדָה. וּלְמִזְבֵּחַ יי. אֶלָּא תְּלָיָי
Tap to expand
צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שׁוֹקֶלֶת כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁהַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת לַּעֲנִיִּים
Tap to expand
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַכָּבוֹד וְהַבָּנִים לַצַּדִּיקִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם. מַה טַעַם. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה
Tap to expand
אֶלָּא נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּהוּא חָכָם, וְהוּא עָשִׁיר, וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. הוּא חָכָם — דְּאִי מַקְשֵׁי לֵיהּ, מְפָרֵק לֵיהּ. וְהוּא עָשִׁיר — דְּאִי אִית לֵיהּ לְ
Tap to expand
בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת עֶשְׂרֵה, דִּכְתִיב ״מִזְמוֹר לְדָוִד [ה׳] מִי יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, לֹא רָגַל
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תַּנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת הֵן לְיוֹם הַדִּין: אַחַת שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין, וְאַחַת שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין, וְאַחַת שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. צַדִּיקִים גְּמוּרִין — נִכְת
Tap to expand