Skip to content
Wellsprings
greek-ethicsfeatured in 40 works

The Cardinal Virtues

Four pillars of good character — wisdom, courage, temperance, and justice — that became the West's basic moral vocabulary.

The cardinal virtues are the foundational quartet of practical wisdom (phronēsis), courage (andreia), temperance or self-control (sōphrosynē), and justice (dikaiosynē). Plato gave them their classic structure in the Republic (4th century BCE), mapping each onto a part of the soul and of the well-ordered city. The Stoics and Cicero carried them into Roman thought, and they were later absorbed into Christian ethics — named 'cardinal' from the Latin cardo, 'hinge,' because the moral life turns on them.

How it traveled

  1. Republic
    Athens · -375
    explains
  2. Laws
    Athens · -348
    explains
  3. Rhetoric
    Chalcis · -335
    explains
  4. Nicomachean Ethics
    Chalcis · -322
    explains
  5. Eudemian Ethics
    Chalcis · -322
    explains
  6. de Finibus Bonorum et Malorum
    Formiae · -43
    explains
  7. Institutio Oratoria
    Rome · 95
    explains
  8. Ad Se Ipsum
    Vindobona (Vienna) · 170
    explains
  9. Avot DeRabbi Natan
    Yavneh · 220
  10. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  11. Sanhedrin
    Sura (Babylonia) · 500
  12. Midrash Tanchuma
    Tiberias · 600
  13. Tanna DeBei Eliyahu Rabbah
    Babylonia (region) · 900
  14. Mivchar HaPeninim
    Granada · 950
  15. Midrash Tehillim
    Eretz Yisrael (travels) · 1050
  16. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
  17. Yalkut Shimoni on Nach
    Tiberias · 1250
  18. Yalkut Shimoni on Torah
    Tiberias · 1250
  19. Sha'arei Orah
    Guadalajara · 1260
  20. Zohar
    Guadalajara · 1280
  21. Sefer HaIkkarim
    Soria · 1425
  22. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
  23. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
  24. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · 1523
  25. Ketem Paz on Zohar
    Tzfat · 1561
  26. Sha'arei Kedusha
    Damascus · 1572
  27. Reshit Chokhmah
    Tzfat · 1575
  28. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
  29. Mesillat Yesharim
    Amsterdam · 1738
  30. Maor VaShemesh
    Krakow (Cracow) · 1817
  31. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · 1840
  32. Malbim on Proverbs
    Bucharest · 1860
  33. Malbim on Genesis
    Bucharest · 1860
  34. Malbim on Isaiah
    Bucharest · 1860
  35. Torah Temimah on Torah
    Pinsk · 1904
  36. Fragmenta Moralia
    Athens
    explains
  37. Legum Allegoriarum Libri I-III
    explains
  38. De Specialibus Legibus (lib. i‑iv)
    explains
  39. Historia Romana
    Rome
    explains
  40. De Virtutibus
    explains

Key passages(20)

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

High

ואחרי שצוה על היראה שהיא זכות הנפש מהחטאות והדרכים הזרים ונלוזים במעגלותם. צוה על האהבה שהוא הקשוט במעשים המאושרים באמרו ולאהבה אותו. ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. כי מאהבתו הש"י יעבדהו. וכאש

Tap to expand

וְזֶה בְּחִינַת סְמִיכוּת הַמִּשְׁנָה שֶׁל פֶּרֶק ד דְּמַסֶּכֶת אָבוֹת שֶׁהִוא, בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר 'אֵיזֶהוּ חָכָם' הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי. 'אֵיזֶהוּ גִבּ

Tap to expand

Midrash Pinchas · R. Pinchas Shapira of Koretz

High

אמת קנה ואל תמכור, כי כל המדות צריך לפעמים למכור אחד מהן לפי שעה כדי לקנות מדה טובה אחרת ע"ד הרמב"ם זצלה"ה שאם נטה מדרך המיצוע לקצה א' צריך לנטות כנגדו לקצה הב' כדי לבוא למיצוע אבל במדת האמת אינו כן ש

Tap to expand

ראשית קניית הענוה הוא שירגיל לקנות ד' מדות הנזכרים במשנה במסכת אבות בריש פרק בן זומא (פ"ד), איזהו חכם הלומד מכל אדם, איזהו גבור הכובש את יצרו, איזהו עשיר השמח בחלקו, איזהו מכובד המכבד את הבריות וכו'.

Tap to expand

רבי ינאי אומר י"ג מדות טובות הכתוב מפרש בשאול המלך עליו השלום, א' ענו - הלא בן ימיני אנכי, ב' שהיה שומע חרפתו ושותק, שנאמר (שמ"א י, כז) ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה וגו' ויהי כמחריש, כמי שלא ידע. שלי

Tap to expand

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ומנה דוד י״א דברים שהם כללים למדות הטובות יותר ממה שהם כללים לדעות האמתיות ולא למצות, שהרי דובר אמת בלבבו וחרפה לא נשא על קרובו ונבזה בעיניו נמאס אין אחת מהן מצוה ממצות התורה, ואבל כונת דוד היתה לעשות

Tap to expand

Akeidat Yitzchak · Yitzchak Aramah · 1455 CE

High

*הפרק החמישי, תוכן דבריו הוא, כי שכל כל אדם בריא יחייבנו להאמין בהשגחת הבורא ית' על מעשי בני אדם וכי עת ומשפט לו לתת להם כדרכיהם וכפרי מעשיהם, כי לולא זאת הלוא אין יתרון לאדם מן הבהמ' ואיך נוכל להעלות

Tap to expand

Maor VaShemesh · Kalonymus Kalman Epstein · 1817 CE

High

וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו כו' ויבקע עצי העולה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלקים כו' ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו כו' וילכו שניהם יחדיו ויש לדקדק איזה דקדוקים חדא דהל"ל ויבקע עצי

Tap to expand

Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE

High

באשר משפטו פעלו. אמר דוד שאול נפקי ליה תריסר ירחי שתא ולאו דרכא למספדיה נתינים נקרינהו ונפייסינהו. (ויקארא המלך לגבעונים ויאמר להם) [ויאמר דוד אל הגבעונים] מה אעשה לכם וגו' וברכו את נחלת ה'. ויאמרו לו

Tap to expand

Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE

High

נמצא שכל מי וכו' פי לפום מה דאמרינן נקטינן כי עיקר היראה שהיא כלולה מכולם היא יראת חטא. נמצא שכל מי שיש בו יראת חטא יש בו כלם אמנם כבר אפשר שלא יהיה בו יראת חטא שהיא מעלה רמה ויהיה בו הענוה בקצת שמתבי

Tap to expand

Maor VaShemesh · Kalonymus Kalman Epstein · 1817 CE

High

ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק וכבר צווחו קמאי דקמאי על הכפל יצחק בן אברהם ול"ל אח"כ אברהם הוליד את ינחק ותו יש לדקדק דהל"ל אברהם הוליד ליצחק מאי הוליד את יצחק ונראה דאיתא במס' עדיות הא

Tap to expand

Malbim on Jeremiah · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

בטרם, הנביא צריך שיוקדם לנבואתו שני תנאים, א. ההכנה הטבעיית, שיהיה מוכן לנבואה מטבעו, ע"י שיהיה מזגו שלם אל טוב המדות, וכן ע"י שלמות כח המדמה והשכלי ויתר כחות הנפשיות, ב. ההכנה הבחיריית, שיכין א"ע לנב

Tap to expand

Malbim on Proverbs · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE

High

יראת ה' מוסר חכמה, מפרש דבריו החכמה צריכה למוסר, כמ"ש לדעת חכמה ומוסר, כי אחר שהחכמה י"ל שני דרכים דרך החכמה ודרך הסכלות, ויצר הלב מצייר תמיד כפי דרך הסכלות, צריך ליסר כחות הנפש שתמשול על יצורי הלב ות

Tap to expand

Jerusalem Talmud Kiddushin · 375 CE

High

תַּמָּן תַּנִּינָן. הָאָב זָכָה לַבֵּן בְּנוֹי בַּכֹּחַ בָּעוֹשֶׁר וּבַחָכְמָה וּבַשָּׁנִים. בְּנוֹי מְנַיִין יֵירָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָּעֳלֶיךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם. בַּכּוֹחַ. גִּיבּוֹר בָּאָרֶץ

Tap to expand

Jerusalem Talmud Kiddushin · 375 CE

High

תַּנֵּי. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עַל שֵׁם וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה. נִיחָא לָעֵדָה. וּלְמִזְבֵּחַ יי. אֶלָּא תְּלָיָי

Tap to expand

High

צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים שׁוֹקֶלֶת כְּנֶגֶד כָּל מִצְוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. שֶׁהַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּגְמִילוּת חֲסָדִים נוֹהֶגֶת בַּחַיִּים וּבַמֵּתִים. הַצְּדָקָה נוֹהֶגֶת לַּעֲנִיִּים

Tap to expand

Jerusalem Talmud Sanhedrin · 375 CE

High

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר. הַנּוֹי וְהַכֹּחַ וְהָעוֹשֶׁר וְהַחָכְמָה וְהַשֵּׂיבָה וְהַכָּבוֹד וְהַבָּנִים לַצַּדִּיקִים נָאֶה לָהֶם וְנָאֶה לָעוֹלָם. מַה טַעַם. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה

Tap to expand

Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

אֶלָּא נוֹקְמֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּהוּא חָכָם, וְהוּא עָשִׁיר, וְהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא. הוּא חָכָם — דְּאִי מַקְשֵׁי לֵיהּ, מְפָרֵק לֵיהּ. וְהוּא עָשִׁיר — דְּאִי אִית לֵיהּ לְ

Tap to expand

Makkot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת עֶשְׂרֵה, דִּכְתִיב ״מִזְמוֹר לְדָוִד [ה׳] מִי יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ. הוֹלֵךְ תָּמִים וּפוֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, לֹא רָגַל

Tap to expand

Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE

High

תַּנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת הֵן לְיוֹם הַדִּין: אַחַת שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין, וְאַחַת שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין, וְאַחַת שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. צַדִּיקִים גְּמוּרִין — נִכְת

Tap to expand