Hubris & Nemesis
Overreaching pride and the divine payback it invites — the rhythm of arrogance and retribution that drives Greek tragedy and history alike.
Hubris originally meant violent, insolent outrage that dishonors others or oversteps human limits — in Athens it was even a prosecutable offense — while Nemesis was the goddess and principle of righteous retribution that restores balance. From Homer (8th century BCE) through the tragedians and Herodotus' Histories (5th century BCE), Greek narrative returns again and again to the great brought low for presuming too much, with Xerxes bridging the Hellespont as the classic case. The pattern expressed a deep Greek conviction that the gods resent mortal excess and that arrogance carries its own downfall. The concept matters as the moral engine of Greek tragedy and a lasting Western image of pride going before a fall.
How it traveled
- IliadIos · -700explains
- OdysseyIos · -700explains
- Works and DaysAscra · -650explains
- TheogonyAscra · -650explains
- AgamemnonAthens · -458explains
- HistoriesThurii (Magna Graecia) · -425explains
- History of the Peloponnesian WarAthens · -400explains
- HistoriesMegalopolis · -118explains
- In C. VerremFormiae · -70explains
- Ab urbe conditaPadua · -27explains
- AeneidRome · -19explains
- MetamorphosesTomis (Constanța) · 8explains
- EpistulaeTomis (Constanța) · 17explains
- GeographyAmaseia · 24explains
- AlexanderChaeronea · 120explains
- Civil WarsAlexandria · 165explains
- Description of Greece— · 180explains
- DeipnosophistaeNaucratis · 230explains
- Res GestaeRome · 400explains
- Midrash Tanchuma BuberTiberias · 600
- Midrash TanchumaTiberias · 600
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250
- ZoharGuadalajara · 1280
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840
- Malbim on IsaiahBucharest · 1860
- Historical LibrarySyracuse (Sicily)explains
- Historia RomanaRomeexplains
- Jewish Antiquities—explains
- Library—explains
- The Jewish War—explains
- Antiquitates RomanaeRomeexplains
- In XII Prophetas—explains
- OrationesPrusaexplains
- Scholia in Iliadem—explains
- Suidae lexicon—explains
- Ἀλεξάνδρου ἈνάβασιςNicomediaexplains
- De BellisConstantinople (Istanbul)explains
- OdesRomeexplains
Key passages(20)
פַּרְעֹה הָיָה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁעָשׂוּ עַצְמָן אֱלָהוּת וְהֵרֵעוּ לְנַפְשָׁם, וְאֵלּוּ הֵן: חִירָם, וּנְבוּכַדְנֶצַּר, וּפַרְעֹה, וְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה. חִירָם מִנַיִן, שֶׁנֶּאֱמ
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ד"א ראה נתתיך אלהים לפרעה, אמר הקב"ה לפי שעשה את עצמו אלוה הודיעו שאינו כלום בעולם, הריני עשה אותך עליו אלהים. ומנין שעשה פרעה עצמו אלוה, שנאמר (יען) [אשר] אמר (יאור לי) [לי יאורי] ואני עשיתיני (יחזקא
Tap to expand
נבוכדנצר אמר אין באי העולם כדאי לדור ביניהם אלא אעשה לי עב קטנה ואדור בתוכה שנא' (ישעיהו י״ד:י״ג) אעלה על במתי עב אמר לו המקום ב"ה (שם) ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי וגו' אני מור
Tap to expand
ר״ש בן אלעזר אומר אף על מספרי לה״ר נגעים באין שכן מצינו בגחזי שספר לשון הרע ברבו ודבקה בו צרעת עד יום מותו שנאמר (מלכים ב ה׳:כ״ז) וצרעת נעמן תדבק בך [וגו׳] ויצא מלפניו מצורע כשלג. הוא היה אומר על גס ה
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
ירעם מן שמים ה' ועליון יתן קולו ברד וגחלי אש. ולמה באש, אלא כל המעלה עצמו סופו לדון באש, וכן הוא אומר היא העולה על מוקדה, דור המבול על שאמרו מה שדי כי נעבדנו לפיכך נדונו באש דכתיב אם לא נכחד קימנו וית
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
חירם מלך צר היה גאה ומתגאה עד מאד, מה עשה נכנס לים ועשה לו ארבעים עמודים של ברזל מרובעים ארוכים שיעורם שוה והעמידם זה כנגד זה, ועשה שבעה רקיעים וכסא וחיות ורעמים וזיקים וברקים. הרקיע הראשון עשה של זכו
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
דָּבָר אַחֵר גָאֹה גָּאָה. מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַמִּתְגָּאִים, שֶׁבְּמַּה שֶׁאֻמּוֹת מִתְגָּאִים לְפָנָיו בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹרוֹ שֶׁל מַבּוּל (איוב כא, י יב) "שׁוֹרוֹ ע
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי נְחֶמְיָה קָרוֹב לְמֵאָה וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיְתָה הָאֵשׁ מַחֲזִיק בָּהּ, עֵצוֹ לֹא נִשְׂרַף וּנְחָשְׁתּוֹ לֹא נִתַּךְ, אִם תאֹמַר דְּהַוֵי גְּלִיד, תָּנֵי בְּשֵׁם רַבִּי
Tap to expand
(כב) אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא הֵבֵאתִי מִזֶּה רְאָיָה, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת הַחוֹלְקוֹת זוֹ עַל זוֹ, יֵשׁ לְכָל אַחַת מֵהֶם גְּדֻלָּה וּמֶמְשָׁלָה וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶ
Tap to expand
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צט, ד): וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב, אֵימָתַי נִתַּן הָעֹז לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַדִּין בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים
Tap to expand
Likutei Halakhot · Nathan Sternhartz · 1814 CE
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת מ"ט) תְּפִלִּין צְרִיכִין גּוּף נָקִי שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶן, כִּי הַנְּפִיחָה הוּא מִפְּסֹלֶת הַמַּאֲכָל, שֶׁהוּא בְּחִינַת גַּסּוּת הָרוּ
Tap to expand
Torah Temimah on Torah · Barukh HaLevi Epstein · 1898 CE
לא מרבכם וגו'. אמר להם הקב"ה לישראל, חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם אמר ואנכי עפר ואפר, למשה ולאהרן – אמרו ונחנו מה (פ' בשלח), לדוד – אמר ואנכי תו
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
אַנְשֵׁי סְדוֹם בְּמַה שֶּׁנִּתְגָּאוּ, בּוֹ נִפְרַע מֵהֶם. מַה כְּתִיב בָּהֶן, אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ, מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרוֹת זָהָב לוֹ, נָתִיב לֹ
Tap to expand
ועל כן המתגאה במה שאינו שלו ראוי שתוסר ממנו אותה מעלה, להורות שאין הכבוד והמעלה אליו מצד עצמו אלא מהשם וברצונו. וכן נמצא הכתוב אומר על נבוכדנאצר שהיה מתגאה בכבוד ומלכות, וכדו רים לבביה ורוחיה תקף להזד
Tap to expand
והטעם לזה הוא, כי האדם מתחלת ברייתו לא נברא אלא כדי שיכיר גודלו של הקדוש ברוך הוא ויעבדהו כעבד המשמש את רבו, כי אין גאות לעבד להתגאות לפני רבו, והנה אין גאות אלא לפני אדון הכל שהכל משועבדים אליו, כדפי
Tap to expand
Likutei Halakhot · Nathan Sternhartz · 1814 CE
וְזֶה בְּחִינַת פּוּרִים שֶׁהוּא לְהַכְנִיעַ וּלְהַפִּיל אֶת הָמָן הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, כִּי הָמָן בְּחִינַת גֵּאוּת, כִּי הָיָה מִתְגָּאֶה מְאֹד וְרָצָה שֶׁהַכֹּל יִכְרְעוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וּ
Tap to expand
ויאמר משה כו' מי אנכי וכו' וכי אוציא את בני ישראל וכו' ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות וכו' פירש"י מי אנכי מה אני חשוב לדבר עם המלכים וכו' כי אהיה עמך השיבו על ראשון ראשון שאמרת מי אנכי לא שלך היא וכו'
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ר' מני דשאב ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן, ובכולם כתיב מיתה, על שנכנסו שתויי יין, ואומר יין ושכר אל תשת וגו' ולא תמותו (ויקרא י ט), ועל שנכנסו בלא רחיצת ידים ורגלים, ואומר
Tap to expand
סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ, רַבִּי חֲנִינָא פָּתַר קְרָא בִּבְנוֹת צִיּוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ג, טז): וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וגו', הַוְ
Tap to expand
Midrash Tanchuma · Anonymous (Tanchuma redactors) · 500 CE
וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם. שֶׁהוֹלִיכוּ בְּיָדָם כָּל מִינֵי קְסָמִים שֶׁהֵם קוֹסְמִין בָּהֶם, שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ עֲלִילָה לוֹמַר, אֵין כְּלֵי תַּשְׁמִישִׁי עִמִּ
Tap to expand