Hidur Mitzvah (Beautification of the Mitzvah)
Going beyond the minimum requirement of a mitzvah to perform it with beauty and care — a principle rooted in biblical verse and developed across Jewish law and ethics.
"This is my God and I will glorify Him" — going beyond minimum for aesthetic-spiritual elevation.
How it traveled
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEdefines
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEattested_hebrew_phrase
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · c. 1775 CEattested_hebrew_phrase
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · c. 1820 CEattested_hebrew_phrase
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEattested_hebrew_phrase
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
גְּמָ׳ מִכְּדֵי קָתָנֵי כּוּלְּהוּ, ״כׇּל צוֹרְכֵי מִילָה״ לְאֵתוֹיֵי מַאי?
Tap to expand
Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot Katan · Peretz ben Elijah of Corbeil · c. 1230 CE
שכורכין האגודה סביב ותוחבין ראשי האגוד' לתוכו בלא שום קשר ודוקא כשהותר אגודו בי"ט דאז אינו יכול לעשו' קשר אבל בחולו של מועד אוגדו בקשר גמור דהוי הידור מצוה טפי.
Tap to expand
Chiddushei HaRa'ah on Berakhot · Aharon HaLevi (Ra'ah) · c. 1255 CE
[רי"ף כח, א]הביאו לפניהם פתיתין ושלמים. פי' פתיתין גדולים171הראויין לבציעה, למעט פירורים שאינם ראויין לבציעה, דאף שקרובה הנאתם יותר מהגדולים והשלמים מברך על הגדולים והשלמים לכו"ע, דלא מהני טעמא דקירוב
Tap to expand
Chiddushei HaRa'ah on Berakhot · Aharon HaLevi (Ra'ah) · c. 1255 CE
והוי יודע כלל לברכת הנהנין שכשם שיצא אינו מוציא307כדאיתא בר"ה כט, א. כך אף על פי שלא יצא דאינו מוציא אלא בשהן דרך קביעות וחבורה לפי שהן כגוף אחד וחשובין כאילו כל אחד ואחד מברך308ז"ל הר"ן במגילה (יג,
Tap to expand
Meiri on Sotah · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
סדר נשיאות כפים בגבולין הוא שכששליח צבור אומר ברכת עבודה קודם שיגמור עוקרין הכהנים כמה שהן את רגליהם לעלות לדוכן ומברך כל אחד בשעת עקירתו יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישר
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · c. 1545 CE
וכתוב בהגהת סמ"ק פי' רבי' שמשון דגם עכשיו היה מצריך לעשות פתילות ארוכות עכ"ל ובקובץ אחר מצאתי כתוב ז"ל בס"א כתב דבזה"ז אין שיעור לנ"ח ומה"ט אמר שמי שרוצה ליקח נרות קטנות אע"פ שאין דולקים כ"א זמן מועט
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
שצריך לחזור אחד הידור מצוה בקנית האתרוג. ובו סעיף אחד:אם קנה אתרוג שראוי לצאת בו בצמצום כגון שהוא כביצה מצומצמת ואח"כ מצא גדול ממנו מצוה להוסיף עד שליש מלגיו בדמי הראשון כדי להחליפו ביותר נאה ויש מי ש
Tap to expand
Bach · Yoel ben Shmuel Sirkes · c. 1585 CE
ומ"ש נמצא שיש בו ג' חלוקים וכו' חזר וכתב כדי לפרש כל חלק וחלק ואמר של פרה פסול ואפילו דיעבד וכו' וזהו חלק אחד כדי להביא ע"ז דברי הרמב"ן דה"ה קרני רוב החיות וכו' וזהו חלק הראשון. וכל שאר המינין וכו' זה
Tap to expand
Bach · Yoel ben Shmuel Sirkes · c. 1585 CE
וכל הפסולים וכו' טעמו דכל הפסולין משום דבעינן הדר כמו יבש ונקטם ראשו וכיוצא בהם דאית ביה משום הידור מצוה בעינן הידור כל הז' וכן היכא דאית ביה משום כתותי מכתת שיעוריה וכן היכא דפסולין מפני שאינן מינן א
Tap to expand
Bach · Yoel ben Shmuel Sirkes · c. 1585 CE
קנה אתרוג שראוי לצאת כו' בפ"ק דב"ק א"ר זירא ולהידור מצוה עד שליש במצוה במערבא אמרי משמיה דרבי זירא עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה והרי"ף הביאו בפרק לולב הגזול גם הרא"ש הביאו לשם וכתב עד שליש במצוה
Tap to expand
Chiddushei Anshei Shem on Berakhot · Nathan Nota Spira · c. 1610 CE
ד"ת אע"פ דהני ספקי דרבנן מיהו להידור מצוה קאמר דעביד לחומרא אי נמי משום דעיקר הידור מצוה דאורייתא היא דכתיב זה אלי ואנוהו ודרשי' התנאה לפניו במצות. ממ"ר אב"ד ז"ל:
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · c. 1620 CE
שופר של ר"ה מצותו של איל ולא קרן אחר שכל קרן רמז למדת הדין שהוא מלכות רק של איל לרמוז על אילו של יצחק מסיבה שחלקו ככלל בהם ואז ממשלת הדין מתהפך לרחמים ולעורר שופר העליון שהוא בינה להפוך מדין לרחמים אש
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
אפי' על עדשים כו'. כתוב במרדכי דוקא בדיעבד והב"י חולק ע"ז וכתב אפי' לכתחלה אם אין לו בעי"ט שום תבשיל אלא עדשים שנשארו בשולי קדירה או אותו שמנוני' שנדבק בסכין יכול לערב עליהם והיינו אם גרדו כמ"ש כאן ב
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
וע"כ יש לקלפו. פירוש וחיוב גמור הוא דלא כמשמעות הש"ע דאינו אלא הידור מצוה וכ"פ רש"ל דיש להחמיר בשל תורה. והקשו ראשונים מאי שנא הכא דאסרינן בסכין של כותים הא קי"ל דסתם כלי כותים אינן בני יומן ומאי שנא
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Rabbi Yehuda Ashkenazi · c. 1665 CE
מצותו. ויש לו דין הידור מצוה עד שליש כמו גבי לולב סימן תרנ"ו ע"ש. ועיין ט"ז ס"ק א' ובתשו' חכם צבי סימן ל"ד:
Tap to expand
Magen Avraham · Abraham Abele Gombiner · c. 1665 CE
כזה השיעור. ואף עכשיו צריך ליתן בה כשיעור הזה ודלא כיש מקילין בזה [ד"מ רש"ל בתשוב'] אבל אין מצוה בנרות ארוכות דהא לאחר שדלקו כשיעור הזה מותר להשתמש בהן ואין שייך הידור מצוה אלא בשעת מצוה ואין ראיה מנר
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ג] [לבוש] אם לא שכבה וכו'. משמע דטוב להדליק ביום טוב שני הפתילות שדלקו אתמול אם כיבו בחול או בשני ימים טובים של גליות כמו בביצה סימן תקי"ג וכן משמע בסוף סימן תרע"ג דלא כמו ששמעתי קצת מוסיף משום הידור
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ו] [לבוש] לפחות שידליק וכו'. משמע שטוב שיתן יותר, אבל דרכי משה כתב שאין מצוה בנרות ארוכות דהא לאחר שדלקו כשיעור הזה מותר להשתמש בהן, ואין שייך הידור מצוה אלא בשעת מצוה ואין ראיה מנר חנוכה של בית הכנס
Tap to expand
Maaseh Rokeach on Mishnah · Elazar Rokeach of Amsterdam · c. 1685 CE
ואיתא בגמרא דהידור מצוה הוא שליש במצוה, שצריך להוסיף שליש בשביל הידור מצוה. וזהו השליש הוא מלבר כמבואר בפרק קמא דבבא קמא (דף ט:). ומסתמא השכר הוא גם כן שליש יותר. נמצא מי שמקיים כל תר"ך מצות בלא הידור
Tap to expand
תשובה דבר זה כבר נשאל עליו מהר"ם מינץ בתשו' קי"ג והשיב דאין צריך לשלם לו כי אם דמי אתרוג שאינו הדור שיוצא בה י"ח מצות אתרוג וראייתו מפ' מרובה ע"ח דהאומר הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנבו פטר גנב נ
Tap to expand