Falsafa (Islamic Philosophy)

וֶאֱמֶת אָמַר הַפִילוֹסוֹף בְּאָמְרוֹ ״לֹא יוּכַל לַעֲבֹד עִלַּת הָעִלּוֹת וּתְחִלַּת הַהַתְחָלוֹת אֶלָּא נְבִיא הַדּוֹר בְּטִבְעוֹ אוֹ הַפִילוֹסוֹף הַמֻּבְהָק בַּמֶּה שֶׁקָּנָהוּ מִן הַחָכְמָה אֲבָל

Tap to expand

(מט) אָמַר הַכּוּזָרִי: לֹא, כְּפִי אֲשֶׁר הִקְדַּמְתָּ, אֲבָל עַל דַּעַת הַפִּילוֹסוֹפִים יִהְיֶה אָדָם חָסִיד וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּאֵיזוֹ דָת שֶׁיִּתְקָרֵב, אִם בְּהִתְיַהֵד אוֹ בְהִתְנַצֵּר אוֹ בְזו

Tap to expand

"אֶחָד עַל גַּבֵּי שְׁלֹשָׁה, וּשְׁלֹשָׁה עַל גַּבֵּי שִׁבְעָה, וְשִׁבְעָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵים עָשָׂר". וּבָאֵבָרִים הָאֵלֶּה מְקוֹם הִשְׁתַּתְּפוּת, כְּמוֹ: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת וּטְחוֹל שׂוֹחֵק וְכָב

Tap to expand

השכלים של הגלגלים במקרא ובחז"להשמים חיים ומשיגים גם לדעת התורה1 אשר להיות הגלגלים חיים והוגים, כלומר משיגים – דבר זה אמת ודאית גם לפי התורה; אין הם גופים מתים כמו האש והארץ כמו שחשבו הבורים, אלא הם, כ

Tap to expand

פרק ד נבאר בו הצודק מהבלתי צודק כפי מה שאפשר לנו: וזה אמנם בשנדקדק על דברים הן בתשובותיהן על טענות הכת הן במה שהשרישו בדעותם אלו ותחלת אומ' בתשובות הרב המורה הכוללות בטענות אשר מפאת הזמן ורתנועה והגרם

Tap to expand

הנה זהו הדעת בהשתלשלות הדברים מן הסבה הראשונה כפי דעת אבן סינא והרמב״ם ז״ל וקצת חכמי הישמעאלים, ואבל יש לאבן רש״ד דעת אחרת בזה והיא דעת קדומי הפילוסופים, אכתוב אותו אחר שאכתוב מציאות המלאכים, כדי לתת

Tap to expand

*תוכן כונתו, אחרי שאמר שהפילוסופים כולם השתדלו בצדק לחקור על תכלית הבריאה כולה, כי אף שבלתי ראוי הוא לחקור על תכלית כל פרט ופרט, לשאול ד"מ מדוע נתנה מראה ותמונה זאת לפרח או צמח זה, ולא אחרת, וכדומה מש

Tap to expand

י"י חקרתני (תהלים קל"ט) כי שם שם לו ראשונה הודאתו לאל יתברך כי הוא היודע ומתבונן באלו העניינים הפרטיים האישיים ומכוין אותן ומסדרן על סדרן הנכון בתכלית מה שאפשר מה שכחשוהו המעיינים הפלוסופים. ואחר סדר

Tap to expand

ואמר גם עבדך נזהר בהם והפירוש כמו שכתוב בשל"ה בשם מהר"ם פדוואה ז"ל כי נזהר יש לפרש מלשון זוהר הרקיע, כי כל החכמות האנושיות אינם מזככים את האדם, לא גופו ולא נשמתו, מכל שכן חכמת הפילוסופייא אשר עליה נאמ

Tap to expand

וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁיִּשְֹרָאֵל הוֹלְכִין בַּגּוֹלָה וְהֵם נָעִים וְנָדִים כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁהֵם נָעִים וְנָדִים כְּמוֹ כֵן, כִּבְיָכוֹל, קְדֻשַּׁת כְּבוֹדוֹ

Tap to expand

והנה הרמב״ם ז״ל בפרק כ״ג משלישי מיחס שם הדעות האלו לאיוב וחבריו. לאיוב ייחס דעת אריסטו ולאליפז דעת תורתנו הקדושה. ולבלדד דעת המעתוזליה ולצופר דעת האשעריה:

Tap to expand

קך) וכתב רבינו סעדיה גאון בהקדמת ספרו האמונות והדעות. וז"ל והאמונה על ב' דרכים. אמת ושקר, והאמונה האמתית היא שידע הדבר כאשר הוא וכו' והאמונה השקרית הוא שידע הדבר בהפך מה הוא וכו'! והחכם המשובח מי ששם

Tap to expand

ומלבד זה כל חכם לב ראה יראה כי כל התורה וספרי הנבואה ומאמרי רז"ל הם עידי ראיה על אמיתות דעות המקובלים שהרי הם מסכימים מאוד אהדדי. משא"כ דעות חכמי הפלוסופיא כי מלבד דהיא חכמה בדויה מעם אשר לא האמינו בת

Tap to expand

והאמת כי הפלוסופיא אבדה מאומתנו כי מעולם לא נמצאת בה, והיא אבדה שלא נתנה ליבקש, כי נכריה היא וזרה ואסורה לבא בקהל יי', כמו שיבא בפרקים אשר אחר זה בסייעתא דשמיא, וההערות והרמיזות אשר באו בתלמוד ובמדרשו

Tap to expand

וְתַעֲקֹר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל כָּל הַדֵּעוֹת הַזָּרוֹת שֶׁל חָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת וּפִילוֹסוֹפְיָא וְאֶפִּיקוֹרְסוּת מִן הָעוֹלָם, וְתִמְסֹךְ בְּקִרְבָּם רוּחַ עִוְעִים, וּתְעַרְבֵּב אֶת דַּעְתּ

Tap to expand

יש להתבונן בהא דהלכתא כבתה אין זקוק לה, מה שלא מצינו דוגמתו בכל מצות שבתורה, וגם בפלוגתת רש"י ותוס', שלרש"י מצוה להניחה על פתח ביתו בחצירו, ולתוס' על פתח חצירו ברה"ר, ונראה דהנה ידוע דהיונים הי' מתנגד

Tap to expand

ואני יודע באמת כי כל מה שאני מדבר בו או זולתו, אני או זולתי מן המפרשים היודעים דבר מן ענייני הקבלה המורים שינוי הטבע בהכריח בו כח ידיעת השם, יהיו דברינו בזה זרים מאד וקרובים לשיבוש בעיני המעיינים בחכמ

Tap to expand

אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר, הַאי קְרָא דִּכְתִיב, (ירמיהו י׳:ז׳) מִי (שמות צ"ה ע"ב) לא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם כִּי לְךָ יָאָתָה, מַאי שְׁבָחָא אִיהוּ. אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר בְּרִי, הַאי קְרָא בְּ

Tap to expand

המידה העשירית - החכמות. יש חכמות משחיתות האמונה, כגון חכמות החיצוניות, וחכמות האפיקורסים. וחכמת הפילוסופיא. כל אלה אין צריך לעובד אלהים לשקוד עליהן, רק ירחק מהן בכל כחו, כי בטרם שישיג מהן תועלת, יאבד

Tap to expand

נחקור בו במופתים שסדר לאמת ההקדמה הא' אם הם נותנים האמת בה על כל פנים ונחלק הפ׳ הזה לד׳ עיונים כמספר [מיני] המופתים הנעשים שם. העיון הא׳ בחקירת המופת שסדר בבאור המנעות מציאות גודל נבדל בב״ת ונאמר שהמו

Tap to expand