Sababiyya (Natural Causation)

אין סיבתיות בטבע21 מה שהביא אותם לדעה הזו הוא שאין לומר (לדעתם) שיש טבע (לדברים) כלל, ושטבעו של גוף מסוים מחייב שיחול עליו מקרה כזה וכזה. אלא הם רוצים לומר שהאל יתעלה ברא את המקרים האלה כעת שלא באמצעו

Tap to expand

בבאור המופת הראשון שיסד הרב בהקדמות אלו וסדרו כך לפי שהוא מחויי' בחמר הזה ההוה הנפסד שיש לו מניע כמו שהחבאר בהקדמה הכ"ה וכשיבוקש המניע מה הגיעו באיזה מין היה מן התנועה אשר התבאר בהקדמה הד׳ חיותו בד' מ

Tap to expand

האמנה כי ראוי שלא יעלם מכל בעל דת שלא חייב שם ארסטו מהסבות הללו. רק שלא נפלו כל הדברים האלה על צד הקרי וההזדמן כמו שחשב אפיקורוס. אלא שכלם חוייבו מסבותיהם המיוחדות מסבה לסבה עד שתכלינ' כל הסבות אל סבה

Tap to expand

התברר לך אם כן שאריסטו מאמין ומוכיח שכל הנמצאים האלה אינם מצויים במקרה. ומה שסותר את היותם במקרה הוא שהווייתם היא בעצם, כלומר שיש להם סיבה מחייבת בהכרח שיהיו כך, ובשל הסיבה הזאת הם נמצאו כפי שהם. זה מ

Tap to expand

וכבר כתבו אנשי החכמה בספריהם, שכל מעשה יש ארבע סבות למציאותו, והוא החומר, והצורה, והפועל, והתכלית, ובארו כי התכלית היא הסיבה הנכבדת שבהן, ובעדה נמצא השלש, ואם לא הגיעה התכלית לא נשלמה כוונת בעל התכלית

Tap to expand

והנה יתבאר זה ג"כ אם מצד העיון ואם מצד התורה אם מצד' העיון יראה מפנים מהם כי למה שהתבאר בחכמה הטבעית שכל הדברים הנופלים תחת ההויה וההפסד יקדם בהכרח ד' סבות למציאותם והיה שבמציאות הסבות ימצאו המסובבים

Tap to expand

*תוכן דעתו הוא, אחרי שסתר בשער הקדום דעת אריסטו והנמשכים אחריו, שחשבו כי רק העיון הפילוסופי לבד הוא תעודת האדם עלי ארץ, ורק על ידו יוכל לקנות שלמות נפשו, והרא' בהיפך, כי לא כן דעת התור' ואמונתינו האמי

Tap to expand

וּמִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין עִנְיְנֵי הָעוֹלָם יַחְשֹׁב כִּי הַסִּבָּה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת מְחַיֶּבֶת שִׁנּוּי הָעִנְיָנִים וְהִתְהַפְּכוּתָם מֵעִנְיָן אֶל עִנְיָן. וְהַסִּבָּה חֲלוּשָׁה וּנְקַלָּה מִהְיוֹת מ

Tap to expand

‏והדעת התשיעי דעת המקרה. אלא האנשים חשבו כי שכלם הורה אותם שהשמים והארץ ‏היו במקרה, בלא כוונת מכוין ולא פועל ולא בוחר ולא דומם. וכאשר שאלו אותם איך יעבירו זה על ‏דעתם, אמרו כי גשמים לא יודע מה הם, נקב

Tap to expand

(עז) אָמַר הֶחָבֵר: כֶּן־הוּא, אֲבָל יֵשׁ לַיְסוֹדוֹת וְלַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַכּוֹכָבִים פְּעָלִים עַל דֶּרֶךְ הַחִמּוּם וְהַקֵּרוּר, וְהַהַרְטָבָה וְהַיֹּבֶשׁ וְהַתְּלוּיִים בָּהֶם, מִבְּלִי שֶׁ

Tap to expand

בפועל בטבע כמו האש, כי היא תתיך קצת הדברים ותקפיא קצתם ותבשל ותשרוף ותשחיר ותלבין, ומי שלא ידע טבע האש יחשוב שיש בה ששה כחות מתחלפות יצאו מהם אלו הששה ענינים המתחלפים שאמרנו, כי ימצא בה ענין בו יבשל ו

Tap to expand

השנים עשר שער העבודה. ימצאו אנשים רבים שאומרים, כי הטוב במה שיתעסק בו ‏האדם בעולם הזה, עבודת אלהיו בלבד והוא שיצום ביום, ויקום בלילה לשבח ולהודות, ויניח כל ‏עסקי העולם כלם, כי אלהיו ימלא לו ספוקו ממזו

Tap to expand

(כ) אָמַר הֶחָבֵר: אֵינֶנּוּ מַכְחִישׁ טֶבַע הָאֶפְשָׁר כִּי אִם מִתְעַקֵּשׁ־חָנֵף, יֹאמַר מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ מַאֲמִין בּוֹ, כִּי אַתָּה רוֹאֶה מֵהִזְדַּמְּנוּתוֹ לְמַה שֶּׁהוּא מְקַוֶּה אוֹ יָרֵא, מַה

Tap to expand

ותנועת התשיעי היא ערבות היא היומית כ"ד שעות חציו יום וחציו לילה, והולך ממזרח למערב. וכפי הגבולות שהם האקלימין יוסיף היום על הלילה ויחסר מעט או הרבה, כי האקלים הראשון לא יוסיף ולא יחסר כי אם מעט שלא יו

Tap to expand

שאדון יחיד ואין לו שני. פירוש היותי מזהירך לנעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן, לפי שכ"ע הוא יחיד בהכרח באותו כח אשר נתיחד בו ואין לו לכ"ע כח שניות, כערך שעילת העילות אין שייך בו לומר לא מספר אחדות ולא ריב

Tap to expand

וירא בלק בן צפור. ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה וגו'. אמרו רז"ל בספרי [גם בזוהר שמות כ"א ב'] ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומות העולם קם ומאי ניהו בלעם. אבל יש הפרש בין נבואת משה לנבואת בלעם. משה

Tap to expand

ספר הזוהר [האזינו רצ"ז א' וב'] תנינן כביכול חייבין עבדין פגימותא לעילא. <תרגום - למדנו כביכול הרשעים עושים פגם למעלה>. מאי פגימותא. <מהו הפגם>. כמה דכתיב שיחת לו לא בניו מומם. <הוא כמו

Tap to expand

ואלה הם הדברים אשר יביאוך אל אמתת החכמה ויורוך מציאותם ודרכם, ואני אמשיל לך משל מורגש, כדי שתבין מהרה כונתי בזה הענין הנכבד, והמשל הוא שהאותיות הם בעלי חומר וחמרם הוא חומר אחד כולל את כולם, והוא הדיו,

Tap to expand

וְאִינוּן תְּלַת קְטִירִין, דִּיהֵיב בְּבַּר נָשׁ. נְשָׁמָה הַשִּׂכְלִית, לְמִנְדַע בָּהּ לְעוֹשֶׂה כָּל עָלְמִין, דְּאִיהוּ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, מְדַבֵּר וּמְקַיִּים, וְאִיהוּ בּוֹרֵא יוֹצֵר וְעוֹשֶׂה.

Tap to expand

דע כי שני שמות שתחתיהם שהם נצח והוד שהם י"י צבאו"ת ואלה"ים צבאו"ת נקראים שחקים ושמים ממעל ושחקים תחתיהם ועל שני שמות הללו נקרא ואמר היושבי בשמים ואתה תשמע השמים ולפי דרך זה התבונן סוד רוכב שמים בעזריך

Tap to expand