Māhiyya wa-Wujūd (Essence and Existence)
Ibn Sīnā's distinction between a thing's essence (what it is) and its existence (that it is), with existence as something superadded to contingent essences.
Ibn Sīnā's distinction between a thing's essence (what it is) and its existence (that it is), with existence as something superadded to contingent essences.
How it traveled
- Shifa IlahiyyatBukhara · 1037explains
- Shifa MantiqBukhara · 1037explains
- TacliqatBukhara · 1037explains
- Guide for the PerplexedCairo · 1190applies
- Sharh Ma Bacd TabicaCordoba · 1198explains
- Mulakhkhas Fi Mantiq Wa HikmaSamarkand · 1210explains
- Arbacin Fi Usul DinSamarkand · 1210explains
- Futuhat MakkiyyaSeville · 1240explains
- Kashf MuradMaragha · 1325explains
- Bughyat MurtadHarran · 1328explains
- Radd Cala ShadhiliHarran · 1328explains
- Ohr HashemBarcelona · 1399applies
- Sefer HaIkkarimSoria · 1425explains
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490explains
Key passages(20)
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
בירור יחס האל לנבראים14 אכן מקום החקירה והעיון הוא האם יש בינו יתעלה ובין דבר מן העצמים שברא יחס אמיתי כלשהו שניתן לתאר אותו באמצעותו. ברור בעיון ראשוני שאין יחס הדדי בינו לבין דבר מברואיו: כי אחת מן
Tap to expand
Ohr Hashem · Chasdai Crescas (Or Hashem) · 1399 CE
הנה עם היות כבר קדם לנו במאמר הזה בבאור ההקדמה הזאת על צד הקצור ולקחנו העיון באופן עמידתנו בה הנה אי אפשר מבלתי שנרחיב בו הדבור קצת כי בזה מהתועלת מה שלא יעלם למה שנפל בו מחלוקת בין המעיינים. ואומר לפ
Tap to expand
ואולם ראוי שתדע שאי אפשר שיתואר השם יתברך בשני דברים על שהם בו עצם, כחיות והדבור באדם, ולא בדבר אחד על שהוא בו חלק עצם, שאם כן היה השם יתברך מורכב מב׳ דברים, וכבר בארנו שהוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות,
Tap to expand
Ohr Hashem · Chasdai Crescas (Or Hashem) · 1399 CE
ואמנם הרב המורה ז״ל התיר אותם בדרך א' שהרבה להוכיח בה הפלופוסים. וזה לפי שיסוד כל הספקות ההם הוא ההקש בין ידיעתו לידיעתנו. ולפי שהוא מבואר מדבריהם ששם הידיעה נאמר בש״י ובנו בשתוף גמור. והוא ידוע שהדבר
Tap to expand
*תוכן דעת הרב ז"ל הוא, תחיל' יאמר, כי קצת הפילוסופים מאמיני הקדמות, אשר חשבו כי העולם ומלואו נמשך כולו מאת הי"ת בהכרח מאז ומקדם בלי ראשית ובלי תכלית, רצו ג"כ להרחיק כל התארים מהי"ת, מיראתם שאם יחייבו
Tap to expand
וְאָמַר לוֹ הַפִּילוֹסוֹף: אֵין אֵצֶל הַבּוֹרֵא לֹא רָצוֹן וְלֹא שִׂנְאָה כִּי הוּא נַעֲלֶה מִכָּל הַחֲפָצִים וּמִכָּל הַכַּוָּנוֹת, כִּי הַכַּוָּנָה מוֹרָה עַל חֶסְרוֹן הַמְכַוֵּן וְכִי הַשְׁלָמַת כּ
Tap to expand
(יב) אָמַר הֶחָבֵר: יִתְבָּאֵר מְצִיאוּת הַנֶּפֶשׁ בִּתְנוּעוֹת וְהַרְגָּשׁוֹת לַחַיִּים, שׁוֹנוֹת מִן הַתְּנוּעוֹת הַיְסוֹדִיּוֹת, וְנִקְרֵאת סִבָּתָם נֶפֶשׁ אוֹ כֹחַ נַפְשִׁי. וְיִתְחַלְּקוּ הַכֹּחו
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
בהינתן מציאות האל, עיון א: הוכחת הייחוד ואי הגשמות מן השונות17 יש עוד דרך הוכחה על שלילת הגשמות וקביעת האחדות: אילו היו שני אלוהוֹת, היה מתחייב בהכרח שהיה להם א) עניין אחד שהם שותפים בו, והוא העניין ש
Tap to expand
והנני רומז סודם לבעלי השכל, אין ספק שהנמשך אחר הממשיך הנמשך פחות ממנו בהיותם משני מינים, אבל בהיותם ממין אחד יתכן היותם שוים במעלה, ואע"פ שאינם שוים במציאות, ומפני היות הנמשך או הממשיך אחד מהג' חלקים,
Tap to expand
*תוכן דברי הרב ז"ל הוא, כי התור' הקדושה הרחיק' בכל עוז כל רעיון גופני וגשמי מעצמות הי"ת, כמאה"כ ונשמרתם וכו' כי לא ראיתם כל תמונה, ואחרי שאינו גוף לא יצטרך גם למקום אשר ישכון בו, אשר ע"כ השכילו גם חז"
Tap to expand
והספירה הזאת נקראת - הוא והטעם לפי שאין בכל הנמצאות כולן מי שיגיע לכת"ר עליון, לפי שאין הדבר מושג לנמצא זולתו לפיכך נקרא אדי"ד לעצם אמיתתו הוא מושג ולא לזולתו והנה הבינה שהיא ספירה שלישית לא הגיע משה
Tap to expand
וְאוּלָם כָּל אֲשֶׁר יָצָא אֶל הַיֵּשׁ אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לְךָ הוּא הַנִּסְתָּרוֹת לָנוּ וְהַנִּגְלוֹת:
Tap to expand
תשובה. כבר הודעתיך כי הספירות הם ראש ותחילה לכל הבא בגבול וכל הבא בגבול נגדר בעצם ובמקום שאין עצם בלי מקום ואין מקום אלא מאמצעות העצם ואין לפחות מן העצם כח שלש בארך וכן ברחב וכן בעומק הנה הם ט' ולפי ש
Tap to expand
Sefer HaCheshek · Abraham Abulafia · 1260 CE
כן החומר הוא אחד וצורותיו הן רבות מאד והן מינין הרבה, וזה החומר הוכן להיותו נושא הצורות כולן בדמות המראה שמקבלת כל המראים, ובדמות השעוה המקבלת כל הצורות של החותמות, והשעוה אחת, וידוע שכל שהשעוה קבלה צ
Tap to expand
והמדה הזאת נקראת לפעמים - אלהים והנני רומז המדה השמינית נכתבת ידו"ד ונקראת אלהים שהיא סוד גבורת ידו"ד והיא המושכת הדינין למטה וממנה נאצלת מדת הגבורה הנקראת בכל מקום אלהים והמבין סוד אלדי"ם יבין סוד בר
Tap to expand
HaEmunot veHaDeot · Saadia Gaon · 922 CE
וכיון שהקדמתי אלה המאמרים, ראוי שאביא המאמר השביעי, ואומר, כי אשר התאמת כי הנפש ברואה, בעבור מה שקדמתי מחדוש כל נמצא, והפסד שיהיה דבר קדמון זולתי הבורא, ומאמר הבורא (זכרי' י"ב א') יוצר רוח אדם בקרבו
Tap to expand
Ra'avad on Sefer Yetzirah · Yosef ben Sholom Ashkenazi · 1280 CE
והנה נהרות מלשון ונהורא עמיה שרא, ומתוך שעצרן וחבשן כל התעלומות הוציאם לאור, פי' סתרי כ"ע וחכמה, והחכמה מאי"ן תמצא, פי' מכ"ע שאינו מושג מהותו משם היא נמצאת והיא מציאות י"ש מאי"ן. אמנם אין זה העדר גמו
Tap to expand
Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE
וְהָעִנְיָן הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר הוּא אֶחָד אֲמִתִּי נִמְצָא בְּפֹעַל. הוּא עִנְיָן אֲשֶׁר לֹא יִתְרַבֶּה וְלֹא יִשְׁתַּנֶּה וְלֹא יִתְחַלֵּף וְלֹא יְסֻפַּר בְּמִדָּה מִמִּדּוֹת הַגַּשְׁמִיִּים וְלֹא תַּש
Tap to expand
ואפשר לחלוק על זה ולומר כי קיום הצד יחייב המקום בהכרח, כי הצד הוא או המעלה או המטה, והמעלה והמטה מקום בלי ספק, ויש להשיב על זה ולומר כי המעלה במוחלט אינו מקום, שהרי הגלגל העליון הוא המעלה במוחלט ונתבא
Tap to expand
Zohar Chadash · Anonymous (Zohar Chadash) · 1290 CE
וּבִינָה כֹּחַ, כ"ח אַתְוָון דִּקְרָא קַדְמָאָה דִבְרֵאשִׁית, כ"ח מָ"ה, דְּאִיהוּ חָכְמָה, מַחְשָׁבָה. יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה כוז"ו במוכס"ז כוז"ו. פְּעוּלָה דְהַאי כֹּחַ לָאו אִיהִי, אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂ
Tap to expand