Kapparot (Pre-Yom Kippur Atonement Ritual)
A pre-Yom Kippur ritual where you symbolically transfer your sins to a chicken—or money instead—as preparation for forgiveness.
Kapparot is a striking custom that feels more like folk magic than formal prayer, yet it has deep roots in Jewish tradition. The basic idea is simple: in the days before Yom Kippur, you take a live chicken (or, in a later adaptation, money), wave it over your head while saying words that mean 'this creature [or sum] takes my place, this is my exchange, this is my atonement'—then the chicken is given to the poor (historically slaughtered; today often given to charity), or the money is donated directly. The ritual enacts a kind of transfer: your spiritual weight moves outward, leaving you lighter and readier to face the Day of Judgment.
The practice emerged quietly in medieval Jewish life—it appears in the responsa of the Geonim, the great rabbinic authorities of early medieval Mesopotamia, and gradually took root in communities across Europe, North Africa, and the Middle East. But it was always controversial. Some of the greatest medieval authorities (including the Ramban and Rashba) saw it as too close to paganism or as theologically confused—if God alone grants forgiveness, why wave a chicken? The official law code (Shulchan Aruch) even discouraged it. Yet the practice persisted, especially in Hasidic and Sephardi communities, and defenders argued it wasn't magic at all, but rather a physical, memorable way to embody repentance before the holiest day of the year.
Today the ritual remains alive, though it has evolved. Many Jews now use money instead of a live bird, side-stepping both the theological unease and modern animal-welfare concerns. The deeper question it raises—whether ritual action can reshape the soul, or whether it only symbolizes what prayer and genuine remorse must do—remains as alive as the practice itself.
How it traveled
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Abudarham— · 1330explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
שלט.מנהג אבותי' תורה היא. וכך היא בפסיקתא: ערב יום הכיפורים מביאין תרנגולין. זכרים לזכרים. ותרנגולות לנקבות. ונוטל בעל הבית לכל אחד מבני ביתו תרנגול אחד בידו. וקודם שישחטנו יאמר עליו חמשה פסוקים הללו
Tap to expand
נהגו לעשות כפרה על הסדר שנבאר. כיצד לוקחין תרנגול שנקרא גבר ומביאין לזקן או לחסיד ובעל כונה ויקח אותו ויקיפנו סביב ראש המתכפר ג׳ פעמים ויאמר זה תחת זה זה תמורת זה זה חלוף זה יצא תרנגול זה למית׳ ויכנס
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
וכך רגילין כאן אוחז שליח התרנגול ומניח ידו על ראשו ונוטלו ומניחו על ראש המתכפר ואומר זה תחת זה זה חלוף זה זה מחולל על זה. ומחזירו עליו פעם אחרת. ואומרים בני אדם יושבי חשך וצלמות אסירי עוני וברזל יוציא
Tap to expand
Menorat HaMaor · Yisrael ben Yosef Alnaqua · 1391 CE
סדר שחיטתו. אוחז אותו השוחט, ומניח ידו על ראש התרנגול, ונוטלה ומניחה על ראש המתכפר, ואומר זה תחת זה, זה חילופו [של] זה, זה מחולל על זה. ומחזיר אותו עליו פעם אחרת ואומר, יושבי חשך וצלמות אסירי עני וברז
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
מנהג כפרות בערב יום כפור. ובו סעיף אחד:מה שנוהגים לעשות כפרה בערב יום כפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג: הגה ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים ו
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · 1620 CE
ונוהגין ליקח תרנגול ואם אין תרנגול נוטל מין אחר כגון אזוזים (ותורי') וי"א אפילו דגים (מהררמ"י) ויש מי שכ' לשחוט הכפרות תיכף באשמורת הבוקר אחר סליחות (לחם השמים) מפני שאז חוט חסד גובר בעולם במאמר הזוהר
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
מִנְהַג כַּפָּרוֹת בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר וּבוֹ ו' סְעִיפִים:נוֹהֲגִין בְּאֵלּוּ הָאֲרָצוֹת לִקַּח בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים תַּרְנְגוֹל כַּפָּרָה לְזָכָר וְתַרְנְגֹלֶת לִנְקֵבָה, וְאוֹמְרִים עָלָיו
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת כַּפָּרוֹת בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, שֶׁאָז הָרַחֲמִים גּוֹבְרִין. לוֹקְחִין תַּרְנְגוֹל שֶׁאֵינוֹ מְסֹרָס, לְזָכָר, וְתַרְנְגֹלֶת לִנְקֵבָה. וּלְאִשָּׁה מְ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
המנהג מכפרות שנוהגים לשחוט על כל בן זכר תרנגול, ועל כל נקיבה תרנגולת – כמה גדולים אין דעתם נוחה מזה. והרמב"ן והרשב"א ז"ל ביטלו המנהג הזה משום ניחוש ומשום דרכי האמורי, כמו שכתוב בתשובת הרשב"א (תצ"ה ועי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אמנם כמה גדולים קיימו המנהג, וגם בתשובת הגאונים נמצא זה. וגם ברש"י שבת (פא ב) הביא מתשובת הגאונים, שהיו עושין כפרות בזרעים, ובערב ראש השנה היו מסבבין על הראש ואומרים: "זה חליפתי", עיין שם. אך הטור הבי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וז"ל רבינו הרמ"א: ויש מהגאונים שכתבו מנהג זה. וכן כתבו אותו רבים מן האחרונים, וכן נוהגין בכל מדינות אלו. ואין לשנות, כי הוא מנהג וותיקין. ונוהגין ליקח תרנגול זכר לזכר, ולנקבה לוקחין תרנגולת. ולוקחין ל
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) יש למנוע המנהג - משום חשש דרכי האמורי:
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ב) מנהג וותיקין - ויחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבוא עליו וע"י תשובתו הקב"ה מסלק הגזירה מעליו ונתקיים דוגמתו בעוף הזה וכן כתבו הראשונים טעם הקרבן הבא על השוגג. וטוב לשחטו באשמורת אחר הסל
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ג) ב' תרנגולים - דהיינו תרנגול ותרנגולת תרנגול שמא הולד זכר ותרנגולת שאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא עצמה והולד באחת. ואפילו שני בני אדם יכולין ליקח כפרה אחת אם אין ידם משגת. ויש שלוקחין למעוברת
Tap to expand
Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva) · Geonim of Sura and Pumbedita (collective)
וכך צריך אוחז שליח תרנגול ומניח ידו על ראש התרנגול ונוטלו מניחו על ראש מתכפר ואומר זה תחת זה וזה חילוף זה זה מחול על זה ומחזירו עליו פעם אחרת ואומרי' יושבי חשך וצלמות כו' ויוציאה מחשך וצלמות כו' אוילי
Tap to expand
Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)
מצאתי בתשובת הגאונים זצ"ל וששאלתם לפרש לכם למה רגילין לאכול ראשי כבשים בראש השנה ולאכול ולשחוט כל אחד ואחד תרנגול בערב יום הכיפורים. חכמים וכל אנשי בבל כך עושין. בערב ראש השנה לוקחין בשר שמן או ראשי ש
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכ"נ ועוד נוהגין ליקח למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחר מספק שמא תלד בן או בת וכ"ה במהרי"ל ליקח כפרה לעובר ועוד איתא במהרי"ל שהיה מחזר אחר תרנגול לבן ע"ש אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו.
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
בדרשה של מהרי"ו בעי"כ יעשה כפרות ויאמר חת"ך ר"ת זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי כי המלאך הממונה על החיים חת"ך שמו וזה החותך חיים לכל חי ויחשוב בלבו שהוא חייב מיתה כתרנגול זה אלא שזהו היה כפרתו וזה טעם ה
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
במהרי"ל ויש מקומות שנוהגין שפודין הכפרות ונותנין המעות לעניים ויפה אותו המנהג שאינו ביוש כל כך לעני כמו אם נותן לו תרנגול שלוקח לכפרה עכ"ל וע"ל סי' תקפ"א מנהג לילך על בית הקברות בעי"כ ובער"ה ובקצת דק
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ח] לוקחות שתים וכו'. צידה לדרך מטה משה, יש כתבו דצריכין שלוש ולא ידעתי למה אם העובר נקיבה די בתרנגולת אחת עם אמה, עד כאן, וכן כתב הב"ח מיהו בהגהות מיימוני כתב דבעינן שלוש למעוברת, וכן כתב האר"י ז"ל ו
Tap to expand