Minhag Avoteinu B'Yadeinu (Our Fathers' Custom in Our Hands)
The reverence for ancestral customs—'our fathers' practice in our hands'—as a binding link in the chain of Jewish tradition.
The principle granting authority to inherited family/communal custom. Bavli Beitzah 4b (R. Asi: 'minhag avoteichem b'yadeichem' regarding two-day yom tov in the diaspora). Foundational to the preservation of Ashkenazi, Sephardi, Yemenite, etc. distinct minhag traditions across the generations.
How it traveled
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מִנְהָג. אָעִין דְּשֵׁיטִּין הֲווּ בְּמִגְדַּל צְבָעַיְיה. אָתוּן וּשְׁאָלוּן לְרִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרֵהוֹן [דְּרַבָּנִין. מָהוּ מֵיעֲבַד בָּהֶן עֲבוֹדָה]. אָמַ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
מנהג אבותינו תורה היא ויאחז בה צדיק דרכו: אור שמיני בעל ברית עושה סעודה ומשתה לכבוד המצוה. ולאחר קיום המילה אבי הבן מגדיל בשמחה ומשתה ויום טוב: וזכר לדבר ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמ"ל את יצחק. ביום
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
אל תסג גב ול עולם. א"ר שמעון בן יוחאי אם ראית מנהג שעשו אבותינו אל תשנה אותו כגון אברהם תקן תפלת השחר, יצחק תפלת המנחה, יעקב תפלת ערבית, שלא תאמר אף אני אוסיף אחרת, תלמוד לומר אשר עשו אבותיך. א"ר יוחנ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
מִנְהַג אֲכִילַת צָלִי בְּלֵיל פֶּסַח וּבוֹ ז' סְעִיפִים:מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר צָלִי בְּלֵיל פֶּסַח — אוֹכְלִין. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ פֶּ
Tap to expand
ועוד אני אומר שאפשר שבני מקום שנהגו לאיסור שנעקרו ממקומם והלכו למקום שאין בה ישראלי' אם רצו לבטל מנהגם הראשון הרשות בידם וראיה מדגרסי' בירושלמי פרק מקום שנהגו גלו ממקום למקו' ובקשו לחזור בהן יבא כהדא
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
אשר שאלת ואמרת כי ברכת הלל ברכה לבטלה היא. לא היא. ועוד עד שאתה תמה על ברכת הלל. למה לא תתמה על ברכת קדוש ושהחיינו שאנו עושין בשני ימים של גליות. ואעפ"י שאין אנו עושין אלא בעבור מנהג אבותינו. דהא אנן
Tap to expand
Malbim on Proverbs · Meir Leibush Weisser (Malbim) · 1844 CE
אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך, אזהרה זו כבר נאמרה בתורה (דברים י"ט י"ד) לא תסיג גבול ריעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך, אולם שם בא על המשיג גבול רעהו, ושלמה למד מזה שה"ה שלא יסיג כל גבול שגבלו ראשונים, כ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
שלט.מנהג אבותי' תורה היא. וכך היא בפסיקתא: ערב יום הכיפורים מביאין תרנגולין. זכרים לזכרים. ותרנגולות לנקבות. ונוטל בעל הבית לכל אחד מבני ביתו תרנגול אחד בידו. וקודם שישחטנו יאמר עליו חמשה פסוקים הללו
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
סימני עוף טמא לא נתפרשו בתורה אלא מיני מינין טמאים בלבד ושאר מיני העוף [מנה] מותרין והמינין האסורין כ״ד מינים ואלו הן [במשנה חולין דף נ״ט ובגמ׳ דף ס״א]. א׳ נשר. ב׳ פרס. ג׳. עזניה. ד׳ דאה והיא הראה האמ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moses of Coucy · 1243 CE
סימני עוף טמא לא נתפרשו בתורה אלא מיני מינין טמאים בלבד ושאר מיני העוף [מנה] מותרין והמינין האסורין כ״ד מינים ואלו הן [במשנה חולין דף נ״ט ובגמ׳ דף ס״א]. א׳ נשר. ב׳ פרס. ג׳. עזניה. ד׳ דאה והיא הראה האמ
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
השני וכ"ש שאם זה המנהג אינו מוקדם במקום אחד בלבד אבל יש מקומו' שוין לו שהדבר יותר קשה לשנותו והרי המנהג הזה אינו במקומנו בלבד אבל יש מקומו' אחרי' שוים בו וכן מצאתי כתוב בס' ארחו' חיים תשוב' אחת שכתוב
Tap to expand
Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Moses Sofer (Chatam Sofer) · 1785 CE
שם ס"ק ח' בב"י. נ"ב ולפענ"ד דבחו"ל בזמן הזה דיו"ט שני מטעם מנהג אבותינו א"כ בעי חיזוק ואסור לאחריו מדינא ועיין לקמן סימן תרפו ובמג"א סס"ק א' וע"ש בפר"ח א"כ לא קשה קושית המג"א כאן:
Tap to expand
מנהג - ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (שמות רבה מז ה) אזלת בקרתא אזל בנימוסה שאין ראוי לשנות ממנהג המקום. וגדול כח המנהג עד שאמרו (מם' סופרים יד יח) מנהג מבטל הלכה. והן אמת שיש מנהגים רעים שראוי
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתב הרמב"ם בפרק אחד עשר מתפילה דין ג: מעמידין הבימה באמצע הבית, כדי שיעלה עליה הקורא בתורה או מי אשר אומר לעם דברי כבושין, כדי שישמעו כולם. וכן פסק רבינו הרמ"א בסעיף ה. וחדשים מקרוב באו לשנות מנהגי יש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אבל אנחנו נהגנו לאסור אפילו כלי פשתן, ואפילו בכיבוס שלנו בלא גיהוץ, בין לכבס וללבוש, ובין לכבס ולהניח. וכיון שאבותינו קבלו זה לאיסור, ממילא שאסור לנו מדינא. דלבד זה יש אומרים דכיבוס שלנו מדינא אסור, ד
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מדינא דגמרא אין איסור באכילת בשר, רק בערב תשעה באב, ובסעודה המפסקת. אבל כבר קבלו אבותינו זה הרבה מאות בשנים: שלא לאכול בשר, ושלא לשתות יין, מן ראש חודש אב עד אחר תשעה באב, לבד מיום השבת, לזכר הקרבנות
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
נב) מי שנוהג איסור באיזה דבר ע"פ מנהג אבותיו ובני מדינתו שנהגו כן. חסור למי שנוהג היתר להאכילו. אפילו היה האיסור ניכר לעין. אבל אם נוהג האיסור הוא מפני שסובר שהדין כן ואוכל בבית המתיר. אם האיסור ניכר
Tap to expand
ולכן לע"ד נר' שכל אנשי ח"ל אשר בגלילות הללו סביבות א"י מאחר שהם נוהגי' כל דבריה' עפ"י הרמב"ם יש לנהוג כמותו גם במתנות ומה שנהגו שלא לתת המתנות עד עתה היה מנהג בטעות ולא מפני שנהגו כרבי אלעאי שהרי גם ב
Tap to expand
גָּלוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבִיקְשׁוּ לַחֲזוֹר בָּהֵן. יָיבֹא כְהָדָא דְאָמַר רִבִּי בָּא. בְּנֵי מֵישָׁא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא לְפָרֵשׂ בַּיָּם הַגָּדוֹל. אֲתוֹן שֲׁאָלוֹן לְרִבִּי. אָמְרִין לֵי
Tap to expand
[י] ובנים לא היו להם (במדבר ג:ד). ר' יעקב בר אבוי בשם ר' אחא אילו היה להם בנים היו קודמין לאלעזר ולאיתמר, שכל הקודם בנחלה קודם בכבוד ובלבד שיהא נוהג מנהג אבותיו. ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם (
Tap to expand