Levushim (Three Soul-Garments)

והרח"ו נר"ו כתב. דאית פקודי אורייתא דעבדי לבוש יקר וגומר. גם פה הזכיר איך מהימים בעצמן נעשין ג' לבושין חד לעילא לנשמתא וחד לתתא לרוחא בג"ע הארץ וחד להאי עלמא לנפש שעל הקבר. ובתחלה אמר כי אית פקודי אור

Tap to expand

וְכֵן ג׳ לְבוּשֵׁי הַנֶּפֶשׁ שֶׁמִּקְּלִיפַּת נוֹגַהּ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, הַמְלוּבָּשִׁים בְּשַׁסַ״ה לֹא תַעֲשֶׂה דְּאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן, וְכֵן מַהוּת הַנֶּפֶ

Tap to expand

וזהו ענין מארז״ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש והיינו משום שע״י תורה ומצות הם ממשיכים על נפשם גילוי אור א״ס מה שהוא בחינת קדוש ומובדל כו׳ ולכן נגד ג״פ קדוש נאמר עליהם היכל ה׳ המה ג׳ פעמים (בירמיה ס

Tap to expand

והנה בחינת מלכות היא בחינת לבוש. כמ״ש יביאו לבוש מלכות וכתיב ה׳ מלך גאות לבש וגו׳ שעיקר בחינת מלוכה היא כמו לבוש עד״מ שהיא כיסוי עשוי לכסות בו את הגוף שלא יהי׳ בגילוי וכך היא בחי׳ מלכותו ית׳ כי הנה בג

Tap to expand

ולכן העלאת מ״ן דמלאכים נקרא העלאת מ״ן דפנימית. וזהו החילוק שבין הקדושה שישראל מקדשים למטה ובין העלאת מ״ן של קדושת המלאכים ויש עוד מדרגה שלישית בהעלאת מ״ן והוא העלאת מ״ן דמקיפים עצמן. דהיינו הנשמות כמו

Tap to expand

ומתחלה צ״ל אתכפיא בשלשה לבושי הנפש מחשבה דבור ומעשה בסור מרע ועשה טוב ואח״כ יבוא לבחי׳ אתהפכא. גם פי׳ מן הבהמה היינו כמבואר לעיל שכדי להכניע ולברר נה״ב הוא דוקא ע״י שרשה ומקורה מבחי׳ פני שור שבמרכבה ו

Tap to expand

ב והנה לפיכך בחי׳ ומדרגת מס״נ שהוא ענין הביטול במציאות ממש לא״ס ב״ה נמשך דוקא מצד עצמיות הנפש שלמעלה מהשכל שבטלה לעצמיות א״ס ב״ה שלמעלה מעלה גם כן מהחכמה כביטול הנר באבוקה. אבל לא די בבחי׳ השכל שבנפש

Tap to expand

וכמו שמעלת הכהנים הגבה מאד נעלה על מדרגת הלוים כך בחי׳ קדש גבוה מאד נעלה מבחי׳ טהור. וב יאור ענין זה יובן בהקדים ביאור ענין סובב כ״ע וממכ״ע. כי הנה המחשבה והדבור שלמעלה הן בחי׳ ממכ״ע והוא עד״מ כאדם הח

Tap to expand

טו) אך הנה כתיב לא לתהו בראה לשבת יצרה דהיינו להמשיך אורות בכלים, והיינו ענין פ' והא"ש ששם לא נז' בכל מאדך רק בכל נפשך שהוא ענין המשכה למטה (בג' לבושי הנפש מודו"מ) וזהו בחי' רצוא ושוב כי בחי' אהבת מאד

Tap to expand

מב) והנה פי' בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר והנפש השכלי' ישוב לאהבת ה' מחמת ההתבוננות הנ"ל שגם השכל יסכים ע"ז, ובכל נפשך אפי' נוטלי' את נפשך כנ"ל וגם פי' בכל נפשך היינו בכל חלקי הנפש ור"ל התקשרות ג' ל

Tap to expand

א) ולהבין כל זה מה ענין יניקת החיצונים ממוחי' דאימא כשמסתלקים מוחי' דאבא, הענין הוא כי מסיבת אורות ומוחי' דאבא יהיה התרחבות הכלים בכלים מכלים שונים משא"כ מסיבת מוחי' דאימא הוא ההיפוך זה שנתמעטו הכלים

Tap to expand

ב) אחר שנת' בפרק הקדום ענין עמלק מעתה יש להבין ענין המלחמה שלו עם ישראל אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים (שמ"א ט"ו ב') דוקא כנ"ל, ומתחלה יש לבאר ענין יצ"מ אשר הוא מצוה ג"כ לזוכרו כל יום כמ"ש למען תזכור את

Tap to expand

מצות ציצית הוא לבוש לקומת אדם שלא יהיה נגלה עצם האדם. לכך מתעטפין בשעת תפלה כדי להתכסות מן המקטריגים שידוע כי כל עולמות עליונים הם ממש בצלם ודמות האדם בעולם הזה כי כל העולמות נתלים באדם היינו מצד נפש

Tap to expand

ועמלק שהוא שורש הנעלם דרע כל ישעו להתגבר על שורש דטוב ומכחיש זה שאין מציאות שורש טוב חס ושלום. וכל זמן שלא נמחה לגמרי מן העולם ויש מציאות התגלות שורש רע יש מציאות זה מצד הנגלה בעולם הזה לחשוב שאפשר לי

Tap to expand

‏[רסב] עצם הנפש הוא כח החיות ומחשבה דבור ומעשה הם לבושי הנפש שעצם החיות מתלבש ‏בהם במעשה הפרטית שעושה וכן בדבור ומחשבה וכידוע. וכל מצות התורה הם כלולים בג' אלו ‏מחשבה דבור ומעשה ולכך הם מלבושים לנפש.

Tap to expand

ציצית. נפגשנו עם העולם הכללי, ספגנו אל תוך נשמתנו את האורה הצחה הכוללת, של ההארה האלהית, המחיה כל החיים, המחזרת את נשמתנו בנו באמונה רבה. והננו צועדים הלאה, מתוך הפרוזדור, החצר הגדול של חצרות ד', לבא

Tap to expand

נראה לפרש דקשה לי' להמדרש שעדיין הי' להם להלוך למזרח כל צד דרומי של מואב עד בואם מזרח שמש לארץ מואב, ואיך אמר פנו לכם צפונה, ע"כ מפיק לי' מפשוטו ומפרש מלשון הצפינו עצמיכם ובתורה, והענין יובן עפי"מ שהג

Tap to expand

ויש לבאר הדברים עוד יותר, דהנה מחשבה דיבור ומעשה הם לבושי הנפש, ואינם בכלל עצם הנפש, וידוע שמכל מעשה המצות נעשה לבוש להנפש ונקרא חלוקא דרבנן, ולהיפוך ח"ו מעבירות נעשו בגדים צואים וכמ"ש הסירו הבגדים הצ

Tap to expand

והנה ברמב"ם סוף פ"ג מהלכות ביכורים מונה שבעה מצות שיש בביכורים, הבאת מקום, וכלי, קריאה קרבן, שיר, תנופה ולינה, והנה בכתוב מפורש עוד מצות השתחואה וגם מספר שבע מצות שיש בהם בודאי לא במקרה הן, ונראה לומר

Tap to expand

והנה יעקב לא ראה טפת קרי מימיו והי' הפנימיות שלו משתמר, ויש לומר דכל מי שעוסק בחכמת חיצוניות הוא מעין חטא משז"ל ר"ל, כי החכמה היא דבר פנימי והיא מוציאו לחכמת חיצוניות הרי הוא מעין חטא הנ"ל, וזהו היוונ

Tap to expand