Choresh (Plowing)
On the Sabbath, you cannot prepare soil or condition ground—one of Judaism's thirty-nine forbidden work categories.
Choresh (pronounced kho-RESH) literally means 'plowing' or 'tilling,' but in Jewish law it refers to any act of preparing or conditioning earth or soil. The rabbis included it as a forbidden labor on the Sabbath because it's a foundational act of agriculture—you're essentially making ground ready for life to grow. If you think of the Sabbath as a day when humans stop transforming and reshaping the natural world, choresh is a perfect example: it's the moment when we deliberately alter the soil's state to make it fertile.
The concept emerged from the ancient Temple's design (the Mishkan). The rabbis observed that the dyes used for Temple fabrics came from plants that required specially prepared soil—so soil preparation became classified as one of the thirty-nine categories of creative labor forbidden on Shabbat. Over time, Jewish authorities refined what counts as choresh: turning compost, smoothing ground, mixing earth with water, even planting seeds (which alters soil structure). The principle expanded to anything that conditions or improves earth's capacity to support growth.
How it traveled
- Mishnah SheviitYavneh · c. 200 CEexplains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · c. 400 CEexplains
- Jerusalem Talmud SheviitTiberias · c. 400 CEexplains
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, Moed KatanSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, MakkotSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Rif ShabbatKairouan · c. 1085 CEexplains
- HaMaor HaKatan on ShabbatLunel (Provence) · c. 1170 CEexplains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Mishneh Torah, Sabbatical Year and the JubileeFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Mishneh Torah, Rest on a HolidayFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · c. 1230 CEexplains
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on Moed KatanPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on PesachimPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Bartenura on Mishnah SheviitJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Bartenura on Mishnah BeitzahJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEexplains
- Chidushei Halachot on ShabbatPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah ShabbatPrague · c. 1613 CEexplains
- BachKrakow (Cracow) · c. 1631 CEexplains
- Magen AvrahamKalisz · c. 1665 CEexplains
- Brit MosheAmsterdam · c. 1721 CEexplains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · c. 1730 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
- Introductions to Tanaitic LiteratureJerusalem · c. 1923 CEexplains
- Tosefta Kifshutah on SheviitJerusalem · c. 1936 CEexplains
- Tosefta Kifshutah on ShabbatJerusalem · c. 1949 CEexplains
- Introductions to Amoraic LiteratureJerusalem · c. 1950 CEexplains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · c. 1950 CEexplains
- Tosefta Shabbat (Lieberman)Eretz Yisrael (travels)explains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא, הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. הַמְלַקֵּט עֵצִים, אִם לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהֵן, אִם לְהֶסֵּק, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים, א
Tap to expand
משנה: יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם אֶחָד וְחַיָיב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁמוֹנָה לָאוִין. הַחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר וְהֵן מוּקְדָּשִׁים בְּכִלְאַיִם בַּכֶּרֶם וּשְׁבִיעִית וְיוֹם טוֹב וְכֹהֵן וְנָזִיר וְאַף בֵּית
Tap to expand
משנה: הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. הַמְלַקְּט עֵצִים לְתַקֵּן כָּל שֶׁהֵן. אִם לְהַסִּיק כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים לְתַ
Tap to expand
הלכה: ב׳. מַה חֲרִישָׁה הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ חוֹרְשִׁין לִיטַּע סִימְמָנִין. וְכַמָּה יַחֲרוֹשׁ וִיהֵא חַיָיב. רִבִּי מַתַּנְיָה אָמַר. כְּדֵי לִיטַּע כְּרֵישָׂה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. כְּ
Tap to expand
כָּל אֲבוֹת מְלָאכוֹת מִן הַמִּשְׁכָּן לָמְדוּ. מַה חֲרִישָׁה הָיְתָה בַמִּשְׁכָּן. שֶׁהָיוּ חוֹרְשִׁין לִיטַּע סַמְמָנִין. כַּמָּה יַחֲרוּשׁ וִיהֵא חַיָיב. רִבִּי מַתַּנְיָה אָמַר. כְּדֵי לִיטַּע כְּ
Tap to expand
יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם אֶחָד וְחַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁמוֹנָה לָאוִין: הַחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר, וְהֵן מוּקְדָּשִׁין, וְכִלְאַיִם בַּכֶּרֶם, וּבַשְּׁבִיעִית, וְיוֹם טוֹב, וְכֹהֵן וְנָזִיר בְּבֵית ה
Tap to expand
מַתְנִי׳ הַחוֹרֵשׁ כׇּל שֶׁהוּא, הַמְנַכֵּשׁ וְהַמְקַרְסֵם וְהַמְזָרֵד כׇּל שֶׁהוּא — חַיָּיב. הַמְלַקֵּט עֵצִים, אִם לְתַקֵּן — כׇּל שֶׁהֵן, אִם לְהֶיסֵּק — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. הַמְלַקֵּ
Tap to expand
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
וְהַחוֹרֵשׁ. תָּנָא: הַחוֹרֵשׁ וְהַחוֹפֵר וְהַחוֹרֵץ כּוּלָּן מְלָאכָה אַחַת הֵן. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָיְתָה לוֹ גַּבְשׁוּשִׁית וּנְטָלָהּ, בַּבַּיִת — חַיָּיב מִשּׁוּם בּוֹנֶה, בַּשָּׂדֶה — חַיָּיב מ
Tap to expand
אָמַר רַב הוּנָא: אָסוּר לִפָּנוֹת בִּשְׂדֵה נִיר בְּשַׁבָּת. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דַּוְושָׁא — אֲפִילּוּ בְּחוֹל נָמֵי! וְאֶלָּא מִשּׁוּם עֲשָׂבִים, וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: צְרוֹר שֶׁעָ
Tap to expand
מתני' (דף קג.) החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב המלקט עצים אם לתקן כל שהן ואם להסיק כדי לבשל ביצה קלה והמלקט עשבים אם לתקן כל שהן ואם לבהמה כמלא פי הגדי הכותב שתי אותיות בין בימינו בין
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
כָּל הַמַּשְׁוֶה גֻּמּוֹת הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ. לְפִיכָךְ אָסוּר לְהִפָּנוֹת בִּשְׂדֵה הַנִּירָה בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַשְׁוֶה גֻּמּוֹת. הַמְפַנֶּה אֶת הָאוֹצָר בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. הַמְנַכֵּשׁ בְּעִקְּרֵי הָאִילָנוֹת וְהַמְקַרְסֵם עֲשָׂבִים אוֹ הַמְזָרֵד אֶת הַשָּׂרִיגִים כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת הַקַּרְקַע הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת חוֹרֵשׁ וּמִשֶּׁיַּעֲשֶׂה
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Yitzchak of Corbeil (Sefer Mitzvot Katan) · c. 1263 CE
החורש אמרינן התם דהחורש או החופר או העושה חריץ הרי זה אב מלאכה שכל אחת ואחת חפירה היא בקרקע וענין אחד הוא:
Tap to expand
Meiri on Moed Katan · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
המנכש בשבת חייב משום חורש והמשקה מים בשבת חייב משום זורע שהנכוש תולדת חורש וההשקאה תולדת זורע ואע"פ שהנכוש דומה לקצירה תדע שאין התלישה תולדה של קצירה אלא במי שצריך לדבר הנקצר אבל מי שקוצר לצורך הקרקע
Tap to expand
יש חורש תלם אחד וחייב עליו שמונה מלקיות א' חורש בשור ובחמור ונאמר בו לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו ב' שהם מוקדשין וכתיב לא תעבוד בבכור שורך ג' וד' שהם כלאים בכרם ויש בו שני לאוין אחד שדך לא תזרע ואחד לא
Tap to expand
המנכש והוא הסרת עשבים רעים מתוך הירקות ואף הוא תולדת חורש ויש מחייבים אותו משום זורע והמקרסם והוא הקוצץ ענפים יבשים מן האילן לתקון האילן והמזרד והוא קציצת ענפים אף מן הלחים מצד שיש שם הרבה יותר מדאי ו
Tap to expand
החורש במחרישה והחופר במר או בסכין והעושה חריץ בקרדום או באיזה כלי כלן מלאכה אחת הן ותולדת חרישה שכלם באים לרפות את הארץ להיותה ראויה לזריעה וכן הדין בתולש עשבי' לכונת ריפוי הקרקע וכן כל כיוצא בזה במקו
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Mishnah Shabbat · Yom Tov Lipmann Heller · c. 1613 CE
החורש. אף על גב דלפום סדרא דנקט עד השתא ה"ל להקדים לשנות הכותב דהוא נשנה סמוך לבונה באבות מלאכות מ"מ הקדים החורש לפי שהוא הפך הבונה שזה ממלא גומא או מוסיף דבר על דבר וזה חופר גומא או מחסר דבר ועוד דדמ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
הַמַּשְׁקֶה מַיִם לִזְרָעִים — חַיָּב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ וּמִשּׁוּם זוֹרֵעַ, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַפֶּה וּמְרַכֵּךְ אֶת הַקַּרְקַע כְּמוֹ הַחוֹרֵשׁ, וְהוּא שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַצְמִיחַ הַזְּרָעִים כְּמוֹ הַזּ
Tap to expand