Zoreya (Sowing)
On Shabbat, you cannot plant seeds or do anything that makes plants grow.
Zoreya (pronounced zoh-RAY-ah) means 'sowing' or planting — and it's the first of 39 categories of work forbidden on the Jewish Sabbath. The rabbis saw planting as the foundation of all agriculture: once you've planted a seed and watered it, you've set nature in motion toward a harvest. So the prohibition extends beyond just putting a seed in soil. It includes watering plants, grafting branches, fertilizing, or anything else that actively pushes a plant toward growth.
The logic is instructive: Shabbat is meant to be a day when you step back from reshaping the world. Planting is one of humanity's most characteristic acts — we take raw nature and direct it toward our purposes. By refraining from zoreya, you're saying: 'Today, I don't intervene in creation. I let things be.' This isn't just about seeds; it's about the mindset of rest.
Over time, Jewish jurists refined the details endlessly. If you accidentally scatter seeds while sweeping, is that zoreya? What if you water a plant just to enjoy its beauty, not to make it grow? These questions kept the concept alive and practical across centuries, grounding the abstract idea of Sabbath rest in everyday life.
How it traveled
- Jerusalem Talmud KilayimTiberias · c. 400 CEexplains
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · c. 400 CEexplains
- Babylonian Talmud, ShabbatSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Babylonian Talmud, Moed KatanSura (Babylonia) · c. 500 CEexplains
- Sefer YereimMetz · c. 1135 CEexplains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · c. 1180 CEexplains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · c. 1230 CEexplains
- Sefer Mitzvot GadolParis (medieval) · c. 1243 CEexplains
- Chiddushei Ramban on ShabbatGirona · c. 1265 CEexplains
- Meiri on ShabbatPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Meiri on Moed KatanPerpignan · c. 1300 CEexplains
- Ran on ShabbatBarcelona · c. 1340 CEexplains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · c. 1482 CEexplains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · c. 1565 CEexplains
- Chidushei Halachot on ShabbatPosen (Poznań) · c. 1612 CEexplains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · c. 1712 CEexplains
- Brit MosheAmsterdam · c. 1721 CEexplains
- Penei Yehoshua on ShabbatFrankfurt am Main · c. 1730 CEexplains
- Shulchan Arukh HaRavLiozna · c. 1795 CEexplains
- Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai GaonVolozhin · c. 1861 CEexplains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · c. 1864 CEexplains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEexplains
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEexplains
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEexplains
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · c. 1914 CEexplains
- Tosefta Kifshutah on KilayimJerusalem · c. 1936 CEexplains
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
רִבִּי זְעִירָא רַב חִיָיא בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כֲּהָנָא הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעִירָא אָמַר הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת עַל דַּעְתֵּיהּ דַכֲהָנָא
Tap to expand
רִבִּי זְעִירָה רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כָּהֲנָא. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. זוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא
Tap to expand
כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה מַבְחִיל אֶת הַפֵּירִי חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. הַנּוֹטֵעַ. הַמַּבְרִיךְ. הַמַּרְכִּיב. הַמְקַרְסֵם. הַמְזָרֵד. הַמְפַסֵּל. הַמְזָהֵם. הַמְפָרֵק. הַמְאַבֵּק. הַמְעַשֵּׁן. הַמְתַלּ
Tap to expand
זְעוּרָא רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כָּהֲנָא. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעוּרָא אָמַר. הַזּוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא חַי
Tap to expand
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
תָּנָא: הַזּוֹרֵעַ, וְהַזּוֹמֵר, וְהַנּוֹטֵעַ, וְהַמַּבְרִיךְ, וְהַמַּרְכִּיב — כּוּלָּן מְלָאכָה אַחַת הֵן. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? [הָא קָא מַשְׁמַע לַן] הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה
Tap to expand
גמ' (דף עג:) תאנא הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן אמר רב יוסף האי מאן דקטל אספסתא בשבתא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע:
Tap to expand
Mishneh Torah, Offerings for Unintentional Transgressions · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
שָׁגַג שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וְזָרַע בּוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַזְּרִיעָה מְלָאכָה. וְכֵן בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה שָׁכַח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְנָטַע בּוֹ וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַנְּטִיעָה מְלָאכָה. וְכֵן בַּשְּׁלִישׁ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
וְכֵן הַזּוֹרֵעַ זְרָעִים אוֹ הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת אוֹ הַמַּבְרִיךְ אִילָנוֹת אוֹ הַמַּרְכִּיב אוֹ הַזּוֹמֵר. כָּל אֵלּוּ אָב אֶחָד הֵן מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת וְעִנְיָן אֶחָד הוּא. שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לְצ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · c. 1176 CE
הַזּוֹרֵעַ כָּל שֶׁהוּא חַיָּב. הַזּוֹמֵר אֶת הָאִילָן כְּדֵי שֶׁיִּצְמַח הֲרֵי זֶה מֵעֵין זוֹרֵעַ. אֲבָל הַמַּשְׁקֶה צְמָחִין וְאִילָנוֹת בְּשַׁבָּת הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת זוֹרֵעַ וְחַיָּב בְּכָל שֶׁהוּ
Tap to expand
Meiri on Moed Katan · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
המנכש בשבת חייב משום חורש והמשקה מים בשבת חייב משום זורע שהנכוש תולדת חורש וההשקאה תולדת זורע ואע"פ שהנכוש דומה לקצירה תדע שאין התלישה תולדה של קצירה אלא במי שצריך לדבר הנקצר אבל מי שקוצר לצורך הקרקע
Tap to expand
בתלמוד המערב שנינו כל שהוא מכחיש את הפרי חייב משום זורע המבריך והמרכיב והמקרסם והמזרד והמפצל והמזהם והמאבק והמעשן והמפרק והמתליע והקוטם והסך והמשקה והמנקב והעושה לו בתים חייב משום זורע וכבר ביארנו עני
Tap to expand
Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin · Yom Tov Lipmann Heller · c. 1613 CE
בגלגל. כתב הר"ב אבל בשאר בורות אסור גזירה שמא ימלא לגנתו או לחורבתו. פירוש וחייב משום זורע שכמו שהזורע כוונתו להצמיח הפרי כן כוונת המשקה צמחים ואילנות כדפסק הרמב"ם בפ' ח' מהל' שבת. ומ"ש הר"ב במקום דלי
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[כ] זרע פשתן וכו'. דוקא זרע קטן כי הני דנתלין זה בזה כמו בעיסה לכך בסימן של"ו סעיף י"א בחיטין ושעורין חייב משום זורע ובשורה זרע פשתן ליכא לחיובא משום זורע (פרישה), ונראה לי מדנקט כאן הנותן משמע דמיד ח
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב — חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, לְפִי שֶׁיּוֹנֵק מִן הַקַּרְקַע עַל יְדֵי הַנֶּקֶב שֶׁמֵּרִיחַ לַחְלוּחִית הַקַּרְקַע דֶּרֶךְ שָׁם. וַאֲפִלּוּ הוּא מֻנָּח
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · c. 1795 CE
הַמַּשְׁקֶה מַיִם לִזְרָעִים — חַיָּב מִשּׁוּם חוֹרֵשׁ וּמִשּׁוּם זוֹרֵעַ, מִפְּנֵי שֶׁמְּרַפֶּה וּמְרַכֵּךְ אֶת הַקַּרְקַע כְּמוֹ הַחוֹרֵשׁ, וְהוּא שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהַצְמִיחַ הַזְּרָעִים כְּמוֹ הַזּ
Tap to expand
Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · c. 1840 CE
אפי' כל זרעים נמי. בגמרא איתא א"ה חטי ושערי נמי. והכי נראה שהיה נוסחת הרמב"ם ז"ל שהביא בה' שבת פ"ח ה"ב השורה חטים ושעורים וכי"ב במים ה"ז תולדות זורע. וכ' הה"מ והכ"מ שלמד מסוגיא זו דזבחים. ורש"י כ' ה"ג
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
זְרִיעָה, אֲסוּרָה. וְאִם יֵשׁ לוֹ זְרָעִים, שֶׁאִם לֹא יַשְׁקֵם בְּמַיִם יִפָּסְדוּ לְגַמְרֵי, מֻתָּר לְהַשְׁקוֹתָם.
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · c. 1844 CE
הַשּׁוֹפֵךְ מַשְׁקִים בְּמָקוֹם שֶׁהַקַּרְקַע מַצְמַחַת, חַיָּב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ, שֵׁהֲרֵי הַמַּשְׁקֶה גּוֹרֵם שֶׁתִּצְמַח הַקַּרְקַע. וְעַל כֵּן יֵשׁ לִזָּהֵר מִלֶּאֱכוֹל בַּגִּנָּה, כִּי בְּקשִׁי יָ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · c. 1865 CE
זורע הוי אב מלאכה, והיתה במשכן שזרעו הסממנים שהיו צריכים לשמן המשחה ולצבוע התכלת. ואחד הזורע זרעים ותבואה וירקות, ואחד הנוטע אילנות או מבריך או מרכיב או זומר, והיינו שמחתך מקצת ענפים שיגדלו - כל אלו ה
Tap to expand