Melaveh Malkah (Escorting the Queen)
A Saturday night meal that honors the Shabbat as it leaves, treating rest time like a departing guest of honor.
In Jewish tradition, the Shabbat day (Friday evening through Saturday night) is personified as a queen—a presence of peace and holiness that arrives and then departs. Melaveh Malkah, which means 'escorting the queen,' is a festive meal eaten after Shabbat ends on Saturday night. It's a way of saying goodbye, a final gesture of respect and connection before returning to the ordinary weekday rhythm.
The meal has a poignant quality: you're not mourning or sad, but you're marking a transition with intentionality. You gather at the table, often with friends or family, eat, sing, sometimes study or tell stories. The idea is that you don't want the Shabbat presence to slip away unnoticed—you walk it to the door, so to speak. This custom appears in early Jewish sources and became especially emphasized in later mystical circles, where people saw in this practice a way to extend the spiritual quality of rest just a little longer and to honor the sacred time that is passing.
What makes Melaveh Malkah distinct is its mood: it's neither fully Shabbat (which has ended) nor fully weekday (which hasn't quite begun). It occupies a liminal space, a threshold moment where you're actively choosing to hold onto something beautiful as it leaves.
How it traveled
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Kitzur Shulchan ArukhOfen (Buda / Budapest) · 1864explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מְהַדַּר אַזּוּזֵי זוּזֵי דְּרַבָּנַן, אֲמַר לְהוּ: בְּמָטוּתָא מִינַּיְיכוּ לָא תְּחַלְּלוּנֵיהּ.
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
שיסדר שלחנו במו"ש. ובו סעיף אחד:לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללות את השבת אפילו אינו צריך אלא לכזית:
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
שֶׁיְּסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבוֹ ד' סְעִיפִים:לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי סִדּוּר הַנְּהוּגִים אֶצְלוֹ בַּעֲרִיכַת הַשֻּׁלְחָן לִסְעֻדָּה גְמו
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, יְקַיֵּם סְעוּדַּת מְלַוֵּה מַלְכָּה בְּפַת וְתַבְשִׁיל חַם, וִיסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ יָפֶה לִכְבוֹד הַלְוָיַת הַשַׁבָּת. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל פַּת, יֹאכַל לְכָל הַפָּחוֹ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וטעם סעודה זו כתב הרמב"ם בפרק ל': כדי לכבד השבת בכניסתו וביציאתו, כלומר שזהו כמלוה את המלך בכבוד סעודה, ולכן נקראת סעודה זו 'מלוה מלכה'. ולכן נהגו לומר פיוטי וזמירות ללוות השבת, כדרך שמלוין את המלך בכ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(א) יסדר אדם שלחנו וכו' - היינו לפרוס מפה על שלחנו דרך כבוד וכן שאר דברים הנהוגים אצלו בעריכת השלחן אבל אינו מחוייב לבשל תבשילין ולהכין יותר ממה שצריך לאכול. ומשמע בגמרא דיקבע סעודה זו על הפת לכתחלה כ
Tap to expand
Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE
(ב) כדי ללוות וכו' - דכשם שצריך לכבד השבת בכניסתה כן צריך לכבדה ביציאתה כשם שאדם מלוה את המלך בצאתו מן העיר ומטעם זה נראה שטוב להקדימה כדי שתהיה סמוכה ליציאת השבת ואם אינו תאב עדיין לאכול מהנכון עכ"פ
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְלָכֵן יֵשׁ נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת נֵרוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת יוֹתֵר מִשְּׁאָר לֵילוֹת הַחֹל. וְנוֹהֲגִים גַּם כֵּן לוֹמַר פִּיּוּטִים וּזְמִירוֹת אַחַר הַבְדָּלָה, לְלַוּוֹת אֶת הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁי
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE
ואמרינן בפרק כל כתבי הקדש אמ' ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם שולחנו במוצאי שבת אע"ף שאינו צריך אלא לכזית כדי ללוות את השבת.
Tap to expand
Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Achai Gaon · 705 CE
תניא ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומר שני מלאכי שרת מלוים לאדם בע"ש מבית הכנסת לביתו מצא נרו דלוק ושולחנו ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון לשבת אחרת כך ומלאך רע אומר אמן בעל כרחו ואם לא מצא כך מלאך רע או
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
רכא.שוכן מרום. אליך קיויתי. עד אן ירון. אויב על נחלתי. אל דמעתי. אל תחרש בצרה. רומה בעזך נשירה ונזמרה: למה תשכח. חנות אל לנצח. עמך לוקח על חנם לרצח. עזי מצח. הקדישם ליום עברה: רומה: משמים רחם פן יריעו
Tap to expand
ונוהגין לומר ויהי נועם לפי שהוא מזמור של ברכה שבו בירך משה לישראל בשעה שסיימו מלאכת המשכן ונוהגין לכפול פסוק אורך ימים אשביעהו שע"י כן נשלם השם היוצא ממנו ואומרים סדר קדושה לפי שהוא זמן חזרת רשעים לג
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
וְטוֹב לְבַשֵּׁל בָּשָׂר אוֹ דָּבָר אַחֵר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לִכְבוֹד סְעֻדָּה זוֹ. וּבִזְמַנֵּנוּ שֶׁמְּאַחֲרִין כָּל כָּךְ סְעֻדָּה ג' שֶׁאֵין יְכוֹלִים לֶאֱכוֹל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — יְכוֹלִים לְק
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
מִצְוָה לְהַרְבּוֹת קְצָת בְּנֵרוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְלוֹמַר הַזְּמִירוֹת לְלַוֹּות אֶת הַשַׁבָּת בִּיצִיאָתָהּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד כְּדֶרֶךְ שֶׁמְלַוִין אֶת הַמֶּלֶךְ בִּיצִיאָתוֹ מִן הָעִיר. וּמַזְ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
איתא בגמרא (קי"ט:): "לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאין צריך אלא לכזית. וחמין במוצאי שבת - מלוגמא (רפואה), פת חמה במוצאי שבת - מלוגמא. רבי אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עגלא תילתא, הוה אכ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
רבים אין נזהרים בסעודה זו, והמקיימה שכרו מרובה, וכל יראי אלקים מתאמצים לקיימה ואוכלין כזית. ונכון לאכול בשר מי שיכול לאכול, ואם לאו - יאכל דגים, שגם זה מאכל חשוב, או פירות טובים כשיש לו. ויאכלם עם פת,
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
כתב ב"מחזיק ברכה" בשם ספר הכוונות ישן, דאין ראוי להתעסק במלאכה שאינה אוכל-נפש או בתורה, אלא עד אחר שיעשה סעודה רביעית דמוצאי-שבת. וכתבו האחרונים ז"ל, שלא יסיר בגדי שבת מעליו אלא עד אחר סעודה רביעית; ו
Tap to expand
[יט] מצוות עשה ולא תעשה מדברי קבלה ודברי סופרים התלויות בפה ובושט: לענג השבת בתבשילין טובים, ערבים לחכו. מצות סעדה רביעית במוצאי שבת, שיסדר שלחן אפלו לכזית. מצות סעדת פורים. לאכל סעדת נשואין ומילה. אר
Tap to expand
Ben Ish Hai · Yosef Hayyim · 1894 CE
וכל מי שאינו מקיים סעודה רביעית, נחשב לו כאלו לא קיים סעודה שלישית לכבוד שבת, דאז נחשב לו שאכלה בשביל סעודת הלילה, דכל אדם דרכו כל לילה לאכול, ואין זה לכבוד שבת; ולכן אלו שמתענים הפסקות, אסור להם לעשו
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לִכְזַיִת. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שׁ
Tap to expand