Minhag Yisrael Torah (Custom of Israel is Torah)
The principle that an established Jewish custom carries the weight of Torah law—even when not formally codified.
The foundational halachic principle that an established Jewish custom carries Torah-level authority. Tur Orach Chayim 690 quoting Rivash; Maharil; the principle is most strongly invoked by Rema (Shulchan Aruch O.C. 690:17) to defend Ashkenazi customs against Sephardi-codified halacha. The 19c. Sdei Chemed (Maaseh Maharsha) systematizes the analysis of when minhag has Torah weight.
How it traveled
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- Abudarham— · 1330explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Beit YosefTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ein HaTekheletWarsaw · 1888explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
- Introductions to the Babylonian TalmudJerusalem · 1950explains
Key passages(20)
כל שנהגו העם בענין אחד ואין בו איסור ולא חשש איסור אע"פ שיש בו חששא רחוקה אין מחדשין להם מנהג אפילו היה הבא לחדש מומחה שבמומחין והוא שאמרו אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל ר"ל לכתחלה ולבטל גזירת חכמים
Tap to expand
Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE
על ספירת העומר נהגו בכל תפוצת הגלות למנות יומי ושבועי בכל לילה ואומר שהם כך וכך שבועות וכך וכך ימים ולא שמענו אדם שערער בדבר אלא הר"ז הלוי ז"ל ומנהג אבותינו תורה היא.
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
תשובה: איסור נשואין מן הפסח ועד העצרת לא הוזכר בתלמוד אבל מנהגן של ישראל הוא אבל עיקר המנהג הוא מפני מה שהוזכר במסכת יבמות בפ' הבא על יבמתו (יבמות ס"ב ע"ב) מפני שמתו באותו פרק תלמידי רבי עקיבא שלא נה
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
וא"כ לענין הדין שלפנינו שרצו בני העיר במעמד כולם לעשות תקנה לקבל על נפשם עדות הקרובי' יכולי' הם ואינן צריכין קנין ואינן צריכין לגמר דין וכ"ש אי איכא אדם חשוב בינייהו והסכים עמהם וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשו
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
ואני אומר כי מנהגן של ישראל תורה היא שנוהגין לכפוף האצבעות ולראות בצפרנים ולא לפשוט האצבעות ולראות פני האצבעות רק אחורי אצבעות במקום הצפרנים ויש לו סוד נקשר במרכבה העליונה וכמו שהאריך בזה הזוהר פ' וי
Tap to expand
ואין לבטל כו'. וכ' רמ"א בתשו' סי' כ"א בשם מהרי"ק שורש קמ"ד דאם נמצא המנהג באיזה פוסק אין לבטלו אפי' בשעת הדחק אין לשנות מנהג כדאמרי' בבני בישן ואפי' יש במנהג צד איסור אין לבטלו כמ"ש מהרי"ק ש"ט ואפי' ב
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Shlomo Kluger · 1820 CE
סעיף ב נ"ב הנה בדין הקונה אתרוגים סתומים ונמצא מקולקלים מאד והפסיד הקונה הרבה אם יש בהם דין אונאה ומקח טעות הנה באמת נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מי שיבא לתבוע אונאה וביטול מקח באתרוגים. ואנכי יושב
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · 1820 CE
סעיף ב נ"ב הנה בדין הקונה אתרוגים סתומים ונמצא מקולקלים מאד והפסיד הקונה הרבה אם יש בהם דין אונאה ומקח טעות הנה באמת נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי מי שיבא לתבוע אונאה וביטול מקח באתרוגים. ואנכי יושב
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
מדינא דגמרא אין איסור באכילת בשר, רק בערב תשעה באב, ובסעודה המפסקת. אבל כבר קבלו אבותינו זה הרבה מאות בשנים: שלא לאכול בשר, ושלא לשתות יין, מן ראש חודש אב עד אחר תשעה באב, לבד מיום השבת, לזכר הקרבנות
Tap to expand
(משלי כב כח): "אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך" - אמר רבי שמעון בר יוחאי: מנהג שעשו אבותיך, אל תשנה אותו, כגון: אברהם שתיקן תפילת השחרית, דכתיב (בראשית יט כו): "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם א
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכבר כתבתי לעיל בשם מהרי"ו דאנו נוהגין באלו הארצות להטריף הכל ואפילו אם ניקב או נסמך במיצר החזה כ"ש שמחמירין כמ"ש במרדכי דף תשל"א ע"ד דעכשיו מחמירין ואוסרים כ"מ שנסרכו האומות וסימניך אומ"ה הרשעה עכ"ל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
והנני מביא ראיה ברורה למנהג זה מירושלמי "כל שעה" (פרק שני הלכה ד), דהנה רבי יוחנן בן נורי חולק ואומר דאורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת, משום דסבירא ליה דגם קמח אורז בא לידי חימוץ. ורבנן סברי דא
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
ומיהו יש להשיב דלאו ראייה כלל מקידוש שני ימים של גליות. דהא משום דלא ליתי. אי גזרו שמדא לאיסורא דאורייתא הוא דאחמור ומיהו ליום הכיפורים נמי משום חומרא (הא) [הוא] דהא ידעינן השתא בקיבועא דירח', ועבדי'
Tap to expand
HaMaor HaKatan on Chullin · Zerachiah HaLevi of Gerona · 1130 CE
מצאתי כתוב בהלכות הרי"ף ז"ל מקום שנהגו למלוג בעגלים לא ימלוג בזרוע ובכל הספרים שלנו כתוב לא יפשיט את הזרוע וכן נראין הדברים מקום שנהגו למלוג בעגלים להעבירם במים רותחים ולאכלן עם עורן לא יפשיט את הזרוע
Tap to expand
Ibn Ezra on Zechariah · Avraham Ibn Ezra · 1155 CE
וצום העשירי – כתוב ביחזקאל: כתוב לך את שם היום. והנה חכמינו ז"ל הניחו צום השביעי ועשירי כאשר היו לפנים ובעבור כי בי"ז בתמוז נהרגו הכהנים בבית השם, וה' דברים קרנו בו קבעוהו בתענית ולא הטריחו על הציבור
Tap to expand
וְאֶל הַזְּכִירָה הַזֹּאת בַּלֵּב וּבַפֶּה, לֹא יָדַעְנוּ בָּהּ זְמַן קָבוּעַ בַּשָּׁנָה אוֹ בַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּצְטַוִּינוּ בִּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם וּבְכָל לַיְלָה, וְהַטַּעַם כ
Tap to expand
Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE
ומה שטענו המורשים לבטל החכירות לפי שיש בו אונאה שתות מקח אומר אני דלא שייכא אונאה אלא בחפץ שדמיו ידועים ונתאנה בשומת החפץ המוכר או הלוקח אבל בחכירות אלמעונה של הקהל לא שייכא אונאה כי האלמעונה משתנית ל
Tap to expand
Teshuvot HaRosh · Rabbenu Asher ben Yechiel (Rosh) · 1275 CE
בתשובה אחרת על דבר השמטה שמטתי ידי לכתוב בענין שמטה מיום באי לארץ הזאת כי דברים רבים היו לי עם גדולי העיר מדוע אינם משמיטים כספים ואמרו שכבר נהגו כל הארץ הזאת שלא להשמיט ואי אפשר לבטל המנהג שנהגו בו י
Tap to expand
בני אדם שהיו נוהגים במנהג שיש באותו מנהג חשש איסור אע"פ שמנהגם מ"מ חומרא הוא הואיל ואפשר לבא ממנו לידי מכשול אין חוששין לו ומבטלין אותו בפניהם מעתה כבר ידעת שעיסת האורז פטורה מן החלה מקום שאינן בני תו
Tap to expand
יש מקומות שנהגו שלא לשאול עד ס' בתקופה מפני שכל מנהגינו כמנהג בני בבל אנו נוהגים ויש מי שאומר שאין נוהגים כמנהג בני בבל אלא במה שטבעי הארצות שוין אבל אם בבל טבעני ואינה צריכה למטר כל כך ושלנו יבשני וצ
Tap to expand