Minhag Mevatel Halacha (Custom Overrides Law)
The Talmudic rule that in certain monetary matters, established local custom can override formal halachic default.
The controversial principle that established custom can override codified halacha in certain domains. Yerushalmi Yevamot 12:1 ('minhag mevatel halacha' in monetary matters explicitly); strongly contested in civil law literature. Tosafot Menachot 20b cites the principle; Magen Avraham, Pri Megadim, and Beit Yosef on O.C. 690 develop the limits.
How it traveled
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400explains
- Meiri on PesachimPerpignan · 1300explains
- Meiri on Bava MetziaPerpignan · 1300explains
- Meiri on ChullinPerpignan · 1300explains
- Teshuvot HaRoshToledo (Castile) · 1325explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Sefer HaTashbetzTunis · 1430explains
- Nimukei Yosef on Bava BatraSpain (medieval) · 1450explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Choshen MishpatVilna (Vilnius) · 1646explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen MishpatPrague · 1700explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen MishpatVilna (Vilnius) · 1780explains
- Shulchan Arukh HaRav— · 1795explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
Key passages(20)
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
כל שהיא עיר חדשה ואין בה מנהג ידוע ואף אותם שנתישבו בתוכה לא באו ממקום אחד אלא ממקומות מפוזרים אין כופין את הפועלים להשכים עד שתזרח השמש אבל כופין אותם להעריב מעתה פועל שהשכים מוותר הוא משלו וכשמעריב
Tap to expand
Meiri on Rosh Hashanah · Menachem HaMeiri · 1280 CE
אע"פ שאמרו מנהג מבטל הלכה לא אמרו אלא במקום שהלכה מקילה ומנהג מחמיר או שהמנהג מיקל אלא שאין בדבר איסור הא אם היה המנהג בא להקל במקום איסור מיהא אין שומעין לו ובמסכת סופרים אמרו זה שאמרו שמנהג מבטל הלכ
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
תשובה: אם מנהג פשוט הוא זה וכן דנין בבתי דיניהן אין ראוי לבטלו ולשון התלמוד וגם לשון הרמב"ם ז"ל אינו מוכיח שיהא מנהג בטעו' לפי שהם לא דברו אלא ע"פ מנהגם שהיו נוהגין שהארוס הי' שולח צרכי סעודה לבית אר
Tap to expand
ואין לבטל כו'. וכ' רמ"א בתשו' סי' כ"א בשם מהרי"ק שורש קמ"ד דאם נמצא המנהג באיזה פוסק אין לבטלו אפי' בשעת הדחק אין לשנות מנהג כדאמרי' בבני בישן ואפי' יש במנהג צד איסור אין לבטלו כמ"ש מהרי"ק ש"ט ואפי' ב
Tap to expand
מנהג - ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה שאמרו (שמות רבה מז ה) אזלת בקרתא אזל בנימוסה שאין ראוי לשנות ממנהג המקום. וגדול כח המנהג עד שאמרו (מם' סופרים יד יח) מנהג מבטל הלכה. והן אמת שיש מנהגים רעים שראוי
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
מנהג. וכתב רמ"א בתשובה סי' (כ"א) [י"ט] בשם מהרי"ק שורש קמ"ד דאם נמצא המנהג באיזה פוסק אין לבטל ואפי' בשעת הדחק אין לשנות מנהג ואפי' יש במנהג צד איסור אין לבטלו כמ"ש מהרי"ק ש"ט. ואפי' במנהג מקום א' א
Tap to expand
הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִין כול׳. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. זֹאת אוֹמֶרֶת. הַמִּנְהַג מְבַטֵּל אֶת הַהֲלָכָה. אָמַר רִבִּי אִימִּי. כָּל הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָיה חוּץ מִזּוֹ.
Tap to expand
רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר שֶׁחוֹלְצִין בְּמַנְעָל שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁאֵין חוֹלְצִין בְּסַנְדָּל אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שֶׁהֲרֵי הָרַבִּים נָהֲגוּ לַחֲלוֹץ בְּסַ
Tap to expand
תלמיד חכם שאמר דבר הלכה מחדשת הן דרך הוראה הן דרך גדר הן להחמיר הן להקל אע"פ שהוא מבטל בזה מנהג קדמונים אין ראוי להחזיקו בכך במדת יוהרא ונטילת שם במה שאין ראוי לו לסרב בדבריו מצד שלא נהגו הקדמונים כן
Tap to expand
Nimukei Yosef on Bava Batra · Yosef ibn Habib · 1330 CE
אמר המחבר גבי הא דקי"ל (ב"מ דף עד. ע"ש) מנהג מבטל הלכה כתבו שהנכון שכל מנהג שהוא בתנאי בני העיר מבטל הלכה גמורה ככל תנאי שבממון שהוא קיים אבל מנהג שהוא סתם אינו מבטל דין גמור אלא בדבר שהוא רופף ואין ד
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
הולכים אחר המנהג דכל המקדיש כו'. צ"ע דהוא ממהרי"ק ובמהרי"ק שם משמע דמגמגם בזה ונוטה לאסור שכתב ואשר כתבת שמעשים בכל יום באותן הגלילות כו' ומאחר דפשיטא שחלה קדושה על הכלים מכח דיני הש"ס ואתה באתה להפקי
Tap to expand
Be'er HaGolah on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Moses Rivkes · 1662 CE
ג) מסקנת הגמרא שם והלכתא וכו' וכתב ה"ה בשם הרשב"א ושמעינן מינה כי המנהג מבטל ההלכה בכל בכיוצא בזה שבכל דבר שבממון ע"פ המנהג קונין ומקנין כו' ע"כ וכמ"ש בסעיף שאחריו:
Tap to expand
Beur HaGra on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat · Vilna Gaon · 1748 CE
מלמדין דינן כו'. כמ"ש ר"פ הפועלים ואמרו בירושלמי שם זאת אומרת מנהג מבטל הלכה וכ' הרי"ף ורא"ש שם: (ליקוט) מלמדין דינן כשאר כו'. הג"א בד"ה וגם והולכים אחר כו' (ע"כ):
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כתב רבינו הרמ"א די"א דבמקום שהמנהג שהמלוה לכותי על משכון לא יוכל למוכרו פחות משנה דנין ג"כ בישראל שהלוה לחבירו על המשכון דאזלינן בזה אחר המנהג עכ"ל ואף דמדינא יכול למוכרו אחר ל' יום ואיך נלך אחרי מנהג
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ודבר פשוט הוא שבמקום שהמנדב יכול ליטול הספר תורה שלו מהבית הכנסת – יכול בעל חובו לגבות ממנה, כמבואר בחושן משפט סימן צ"ז, וכן פסקו כמה גדולים למעשה (ש"ך סעיף קטן ז). ובזה שכתב רבינו הרמ"א דבמקום שיש מנ
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
כו) במקום שנהגו להקל בזה כד' הט"ז אי שבקינן להו במנהגם. הנה בשו"ת נדיב לב ח"א (חיו"ד סי' עה) האריך הרחיב בזה. ואסיפא דמילתא מסיק (בדף קמ"ב ע"ד) שאף במקום שנהגו להקל. שאם נזדמן לישראל נו"ט בא ישראל אח
Tap to expand
Meiri on Bava Metzia · Menachem HaMeiri · 1280 CE
יש מקומות שנהגו לכתוב כתבה לנשותיהם כעין מלוה ר"ל שנוהגין לגבות כל הכתוב בכתבה אעפ"י שהדבר ידוע שלא כך קבל מפני שמצמצמין בתוספת ואין חוששין לכבוד המוני ובלתי מועיל שנוהגין לכפול מחמת כבוד ונוהגין לגבי
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
תשובה: נכסים אלו נכסי צאן ברזל הם והדין נותן שלא תקבלם האשה אלא בכדי שווים עתה ואע''פ שיש בגאונים ז"ל מי שסובר שאם הם משתמשין מעין מלאכתן הראשונה אע"ג דבלו טובא ופיחתו או שהוזלו הכלים ואינן שוין היום
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
אם יש מחלוקת בין תובע לנתבע שאחד אומר לדון ע"פ דין והאחד אומר לסמוך על סוחרים שכך הוא המנהג במקום שנעשה העסק הדין עם השני ויסמכו על סוחרים כיון דכן הוא המנהג מנהג כזה מבטל הלכה [הגרע"א]:
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
תשובה: לפי דין התלמוד הרשו' ביד האשה ליטול את כליה משום שבח בית אביה ואם אינה רוצה אותן חייב הבעל לשלם כפי שומת זמן הנשואין ואם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו אבל הריא"ף ז"ל כתב בפ' אלמנה לכהן ג
Tap to expand