Nun Sha'arei Binah (Fifty Gates of Understanding)
Tradition speaks of "fifty gates of understanding" — fifty ascending levels of insight into creation and the Divine. The Sages say that of these, Moses, the greatest of prophets, attained forty-nine; the fiftieth belongs to God alone. The image became a way of describing both how far human wisdom can reach and the horizon that always remains beyond it.
How it traveled
- Recanati on the TorahRecanati · c. 1300 CEdiscusses
- Sefer HaKanahCastile · c. 1380 CEdiscusses
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · c. 1523 CEdiscusses
- Pardes RimmonimTzfat · c. 1548 CEdiscusses
- Ketem Paz on ZoharTzfat · c. 1561 CEdiscusses
- Sha'ar HaMitzvotTzfat · c. 1565 CEdiscusses
- Sha'ar Ma'amarei RashbiTzfat · c. 1570 CEdiscusses
- Sha'ar HaPesukimTzfat · c. 1570 CEdiscusses
- Sha'ar HaKavanotTzfat · c. 1570 CEdiscusses
- Pri Etz ChaimTzfat · c. 1572 CEdiscusses
- Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchananKrakow (Cracow) · c. 1607 CEdiscusses
- Sha'ar HaHakdamotTzfat · c. 1610 CEdiscusses
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEdiscusses
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · c. 1680 CEdiscusses
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · c. 1735 CEdiscusses
- Ohev YisraelApt (Opatów) · c. 1770 CEdiscusses
- Sidduro Shel ShabbatCzernowitz (Chernivtsi) · c. 1770 CEdiscusses
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · c. 1775 CEdiscusses
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · c. 1780 CEdiscusses
- Yahel Ohr on ZoharVilna (Vilnius) · c. 1790 CEdiscusses
- Likkutei TorahLiadi · c. 1810 CEdiscusses
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · c. 1817 CEdiscusses
- Bat AyinTzfat · c. 1820 CEdiscusses
- Tiferet ShlomoRadomsk · c. 1825 CEdiscusses
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · c. 1830 CEdiscusses
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · c. 1840 CEdiscusses
- Peri TzadikLublin · c. 1845 CEdiscusses
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · c. 1900 CEdiscusses
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEdiscusses
- Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1939 CEdiscusses
- Ohr Penimi on Talmud Eser HaSefirotJerusalem · c. 1948 CEdiscusses
- Sources and References on Likkutei TorahLiadidiscusses
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
עָשִׁיר — ״פְּסׇל לָךְ״, פְּסוֹלְתָּן שֶׁלְּךָ יְהֵא. חָכָם — רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, וְכוּלָּם נִתְּנוּ לְמֹשֶׁה חָסֵר אַחַת, שֶׁנֶּא
Tap to expand
רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, וְכוּלָּן נִיתְּנוּ לְמֹשֶׁה, חָסֵר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים״.
Tap to expand
Rav Nissim Gaon on Eruvin · Nissim Gaon · c. 995 CE
תלמיד אחד היה לו לר' מאיר וסומכוס שמו שהיה אומ' על כל דבר ודבר של טמאה מ"ח טעמי טומאה ועל כל דבר ודבר של טהרה מ"ח טעמי טהרה ישנו בפר' ארבעה ראשי שנים הם (ר"ה כא) כשהזכיר ר' אבהו (תהילים י״ב:ז׳) כסף צר
Tap to expand
Rav Nissim Gaon on Shabbat · Nissim Gaon · c. 995 CE
דאמר מר אין השכינה שורה אלא על חכם וגבור ועשיר. עיקר דיליה במסכת נדרים בפרק אין בין מודד הנאה מחברו (דף לח) א"ר יוחנן אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על חכם גבור ועשיר ועניו ומנלן ממשה דכתיב (שמות מ׳:י״ט) ו
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
ותחסרהו מעט מאלהים. רב ושמואל, חד אמר חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכלם נתנו למשה בסיני חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים, בקש קהלת להיות כמשה שנאמר בקש קהלת למצוא דברי חפץ, יצאה בת קול ואמרה לו וכתוב י
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
דבר אחר בקש קהלת להיות כמשה רבינו שכתוב בו ותחסרהו מעט מאלהים, רב ושמואל, חד אמר חמשים שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה בהר סיני חסר אחד שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים, יצאה בת קול ואמרה לו וכתוב יושר
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
(שמות לד א-ב) פְּסָל לְךָ. אֲמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. מִפְּסֹלֶת הַלּוּחוֹת הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר פְּסָל לְךָ, שֶׁיְּהֵא פְּסֹלֶת שֶׁלְּךָ. אֲמַר רַבִּי חָנָן. מֶחְצַב אֲבָנִים טוֹבוֹת
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
(דברים לד י) וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה, בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם, וְאֵיזֶה זֶה בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, אֶלָּא שֶׁהֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין נְבוּאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁ
Tap to expand
Ramban on Leviticus · Moses ben Nachman (Ramban) · c. 1246 CE
שַׁבָּת לַה' לְשֵׁם ה', כְּשֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ה:ב'). וְרַבּוֹתֵינוּ לֹא כָּךְ נִתְכַּוְּנוּ בְּמִדְרָשָׁם, כִּי כָל הַשַּׁבָּתוֹת גַּם הַמּוֹעֲדִ
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
וידבר יי' אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת ליי'. כתב הרב הגדול ז"ל וכוף אזנך לשמוע מה שאני רשאי להשמיעך ממנו בלשון שאשמיעך ואם תזכה תת
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
וכבר בארתי לך כמה פעמים כי האדם נבנה בדמות צורה עליונה וחלילה שיהיה שם גוף וגשם רק הם כחות אלהיות יונקים מעיקר האילן והסתכל במה שכתבתי לך בפרשת ויחי. ורמז בשלשה חללים לשלשה הויות הנקראים חכמה ובינה וד
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
והגבורה הגדולה ואת המשכן תעשה עשר יריעות וגו' תפארת העשר יריעות רומזים לעשר ספירות וההוד והנצח ואורך היריעה כ"ח אמות ורחבה ד' ובין צדיק הכל ל"ב רמז לל"ב נתיבות והיו ה' כנגד עטרה' שנאמר חמש יריעות תהיי
Tap to expand
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הַקְדָּמָה, לֹא יִסְפֹּק כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם מֵעוֹלָם שֶׁהִשִּׂיג לָדַעַת כָּל הַחָכְמָה עַד סוֹפָהּ, שֶׁלֹּא יִתְעַלֵּם לוֹ מִמֶּנָּה. שֶׁהֲרֵי
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
והנני מוסר בידך עיקר גדול. דע כי זה השם הנקרא אדנ"י הוא ההיכל הגדול, שאליו יבואו כל מיני שפע ואצילות מראש הכתר הנקרא אהי"ה, דרך התפארת הנקרא יהו"ה, ובו יתחברו כל הנחלים הנמשכים מן י"ג מעלות הכתר, ומן
Tap to expand
Sha'arei Orah · Joseph Gikatilla · c. 1260 CE
ולפי שהמידה הזאת היא שביעית עד ספירת בינה, כמו שאמרנו, ולספירת בינה יש חמשים שערים ומאותם חמשים שערי בינה יונק א"ל ח"י, על כן נקראת בלשון 'כל', כי משם נמשכים הכול. ולפיכך כ"ל בגימטריא חמישים, כי כל הד
Tap to expand
וזהו הספירה הנקרא - רחובות כלומר המקום שאין לו מצרניות אלא רחב בכ"מ והנה ירושלים בעולם הזה בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות לפיכך כל רודפיה השיגוה בין המצרים וסימן כשושנה בין החוחים ואם בא רוח ונושב ע
Tap to expand
פרשה ראשונה קדש לי כל בכור ממש החכמה הוא סוד הבכורה ראשית הכל. בראשית ברא אלקים וכתיב כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה הרי מתאחז התפארת בכתר ע"י חכמה פרשה קדש לי כל בכור. פרשה שניה והיה כי יביאך הוא ס
Tap to expand
Ra'avad on Sefer Yetzirah · Yosef ben Sholom Ashkenazi · c. 1280 CE
וגויה בנפש. פירוש גויה מלשון מן גו יגורשו, שפירושו מתוך וכן תרגום של תוך גו. וכל אותו רוח חיים אשר בנפש כל חי בעליונים ובתחתונים שרשו הוא מא' של אמ"ש. וצא"ל שאלו שלש מלות עולם שנה ונפש יתפרשו בדרך כלל
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
חֹלֵם חָסֵר ו' חוּשְׁבָּנֵיהּ י"ה, וּתְלַת נִיצוֹצוֹת י' י' י' הָא אִינוּן מ"ה, שְׁמָא מְפָרַשׁ יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְעִם תְּלַת אַתְוָון וְתֵיבָה הָא אִיהוּ מ"ט, כְּחוּשְׁבַּן מ"ט אַתְוָון דִּשְׁמַע י
Tap to expand
Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
חֲמִשִׁים הֵם כְּנֶגֶד חֲמִשִׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה וְהֵם רְאוּיִים לְהַצִּיל כָּל הָעוֹלָם בְּצִּדְקַתָם וַיְיָ הוֹדָה לִדְבַרֶיהָ וּכְשְׁרָאַתָה שֶׁלֹּא מָצְּאָה אָמְרָה (בראשית י״ח:כ״ח) אוּלַי יַחְסְ
Tap to expand