Schach (Sukkah Roof Covering)
The roof of a sukkah must be made from plant material that's grown from the earth but now detached—a living shelter that's deliberately temporary.
During Sukkot, Jewish families build and dwell in sukkot (plural of sukkah)—temporary huts that commemorate the Israelites' journey through the wilderness after leaving Egypt. The roof covering, called schach, is the heart of what makes a sukkah valid. It has to be made from something that grows from the ground—branches, palm fronds, bamboo, corn stalks—but must be cut off and no longer rooted. Nothing processed or manufactured works; the Talmud teaches that schach must be both 'living' in origin and 'dead' in its current state. This creates a poetic balance: you're sheltering under something that once grew, that once was alive, that nature provided.
The requirements get quite specific. The schach can't be so densely packed that you can't see the stars above, nor so sparse that it lets in too much rain. Medieval commentators elaborated on these rules, clarifying exactly which plants qualify and how much of the roof needs covering. Later kabbalistic thought began to see schach as more than just halakhic detail—as a symbol of the protective divine presence that hovers over creation, something natural and organic rather than rigid or man-made. The way schach lets light through while still providing shelter became, for some mystics, a metaphor for how the divine hides itself while sustaining the world.
How it traveled
- Tosefta Sukkah— · 190explains
- Mishnah SukkahYavneh · 200explains
- Jerusalem Talmud SukkahTiberias · 400explains
- SukkahSura (Babylonia) · 500explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · 900explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rif Sukkah— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- HaMaor HaKatan on SukkahLunel (Provence) · 1170explains
- Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and LulavFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Tosafot on SukkahTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot KatanCorbeil-Essonnes · 1280explains
- Meiri on SukkahPerpignan · 1300explains
- Meiri on EruvinPerpignan · 1300explains
- Sefer HaChinukhBarcelona · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on SukkahBarcelona · 1340explains
- Ran on BeitzahBarcelona · 1340explains
- Menorat HaMaor— · 1391explains
- Terumat HaDeshenVienna · 1460explains
- Bartenura on Mishnah SukkahJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Chokhmat Shlomo on SukkahLublin · 1572explains
- Haggahot Chadashot on Sefer Mitzvot KatanPosen (Poznań) · 1580explains
Key passages(20)
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וזה לשון הרמב"ם שם דין ו: מחצלת קנים, או מחצלת גמי, או חלף קטנה – סתמא לשכיבה, לפיכך אין מסככין בה, אלא אם כן עשאה לסיכוך. וגדולה – סתמא לסיכוך, לפיכך מסככין בה, אלא אם כן עשאה לשכיבה. ואם יש לה קיר –
Tap to expand
הלכה: תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אֲוִיר פָּסוּל פּוֹסֵל בִּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים. סְּכָךְ פָּסוּל אֵינוֹ פוֹסֵל אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אַף אֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן. אֲוִיר פָּס
Tap to expand
Sukkah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַרְבַּעַת מִינִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא? וְהָתַנְיָא: סִיכְּכָהּ בִּנְסָרִים שֶׁל אֶרֶז שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַרְבָּעָה טְפָחִים — דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. אֵין בּ
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
אמ' רב חסדא אמ' רבא בר רב שילא הני דוקרי דקני מסככין בהן. ואעג"ב דאגידי אגד בידי שמים לא שמיה אגד. תניא נמי הכי קנים ודוקרנים מסככינן בהן פשיט'. אימא קנים הדוקרנים מסככין בהם: פי' דוקרי דקנים. כגון אפ
Tap to expand
כיתנא דלא דייק ולא נפיץ דעדיין עץ הוא אמר רב יהודה הני שוצי ושוצארי מסככין בהו אביי אמר בשוצי מסככינן בהו בשוצארי לא מסככינן מ"ט כיון (דף יג.) דסני ריחיה שביק להו ונפיק אמר רב חנן בר רבא הני היזמי והי
Tap to expand
Haggahot Rabbeinu Peretz on Sefer Mitzvot Katan · Peretz ben Elijah of Corbeil · 1230 CE
פוסל כל הסוכ' ואפי' תחת הסכך כשר וה"מ כשהסכך פסול הולך לאורך הסוכ' מדופן האמצעי עד הפתח ובסוכה שאין לה כ"א ג' דפנות דהשתא כיון דהסכך פסול דארבעה מבדיל ומפסי' באמצע לא נשאר לכל צד כי אם ב' דפנות ואפילו
Tap to expand
היו הנסרים שאין בעביין ד׳ ויש ברחבן ד׳ והפכן על צדיהן שאין בהן ד׳ וסכך בהן פסול שהרי הנסר הזה פסול בין שסכך ברחבו בין שסכך בעביו. תקרה שאין עליה מעזיבה שהיא הטיט והאבנים אלא נסרים תקועו׳ בלבד הרי זו פ
Tap to expand
ערב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו לסכך בה אלה שהסכך הכשר יתר על הפסול פסולה. סכך בזה לעצמו ובזה לעצמו זה בצד זה אם יש בסכך פסול ג׳ טפחים במקום אחר פסולה בין באמצע בין בצד. בד״א בסכה קטנה אבל בגדו
Tap to expand
כבר כתבנו למעל׳ שסכך פסול פוסל באמצע בד׳ טפחים. והר״ף כתב ופוסל כל הסכה אפי׳ תחת הסכך הכשר וה״מ כשהסכך פסול הולך לכל אורך הסכה מדופן האמצעי עד הפתח ובסכה שאין לה אלא שלש דפנות דהשתא כיון דסכך ד׳ שפסול
Tap to expand
המשנה החמשית והכונה בה כשלפניה מסככין בנסרים דברי ר' יהודה ר' מאיר אוסר נתן עליה נסר שהוא רחב ארבעה טפחים כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו אמר הר"ם נסרים הם הלוחות אם היו אותן הנסרים קצרות שאין ברחבן שלשה טפ
Tap to expand
אמר המאירי מסככים בנסרים דברי ר' יהודה ור' מאיר פוסל ופירשו בגמ' שאם יש כאן ארבעה אף ר' יהודה מודה בפיסולן אע"פ שהם סכך כשר שהרי אין מקבלין טומאה וגדולן מן הארץ משום גזרת תקרה שרוב תקראות בנסרים שיש ב
Tap to expand
המשנה השמינית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר בית שנפחת וסכך על גביו אם יש בין כותל לסיכוך ארבע אמות פסולה וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו אם יש תחתיו ארבע אמות פסולה אמר
Tap to expand
עצי הסכך כל זמן שהסוכה קיימת אסורין מן התורה נפלה אסורה מדרבנן ור"ת פי' דאפי' בעודה קיימת אין האיסור מן התורה אלא במה שצריך להכשר סוכה והשאר אינו אסור אלא מדרבנן ובדפנות אין בהם שום איסור אבל הרמב"ם
Tap to expand
ונמצא ג' דינין בדין סכך כשר ופסול האחד כשהאילן עומד על הסוכה שאפילו קדמה הסוכה וצלתה מרובה מחמתה ואין האילן צלתו מרובה מחמתו אפ"ה פסולה אא"כ תשאר הסוכה צלתה מרובה מחמתה אפילו לאחר שינטל כל מה שתחת האי
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
וכן אסור לסכך בחבילה מפני שפעמים שאדם מניח חבילתו על גג הסוכה ליבשה ואחר כך נמלך עליה לשם סוכה ואותה סוכה פסולה משום תעשה ולא מן העשוי בפיסול וגזרו על כל חבילה אטו זאת וכיון שמפני זה אסרוהו לא הוצרכו
Tap to expand
כתב ה"ר ישעיה וכו' עד לעשותו לשכיבה הכל בפסקי הרא"ש ספ"ק ויראה מדבריו דכשציוה לאומן לתקנה לסכוך מדינא שרי לסכך בה אלא דאסור משום גזירה דמי יודע וכו' ואתו כ"ע לסכוכי בהו ולפי זה דיעבד יצא י"ח אם סיכך ב
Tap to expand
ומ"ש ובלבד שיהא מכוון כנגדם וכו' משנה שם הרחיק את הסכך מן הדפנות ג"ט פסולה ופי' רש"י לאו בגובהה קאמר אלא במשכה דאויר פוסל בשלשה ואפילו מן הצד. ומכל מקום איכא למידק מנ"ל לרבינו אף כשהגג גבוה הרבה שרינן
Tap to expand
כשירה. אפי' לישב תחת העצים עצמן כמ"ש סי' תרל"א ס"ט כיון שעש' מעשה והסיר הרעפי' אבל אם היתה מקודם בנויה בלא גג ולא עשה עכשיו בה מעש' אז אותן העצי' או הקורו' יש להם דין סכך פסול ודינו כמ"ש ס"א גבי אילן
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
סִכֵּךְ בִּירָקוֹת שֶׁמְּמַהֲרִים לְהִתְיַבֵּשׁ תּוֹךְ שִׁבְעָה יָמִים וְלִפֹּל הֶעָלִין עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר אֲוִיר — הֲרֵי הֵן חֲשׁוּבִין כְּאִלּוּ נָפְלוּ מִיָּד אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָבְשׁוּ,
Tap to expand
Shulchan Arukh HaRav · Shneur Zalman of Liadi · 1795 CE
סֻכָּה שֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ וְיֶתֶר דִּינֵי הַסְּכָךְ וּבוֹ י"ב סְעִיפִים:הָיָה הַסְּכָךְ כִּסּוּי דַּק מְאֹד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲוִיר הַרְבֵּה, אֶלָּא שֶׁאֵין שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אֲוִיר בְּמ
Tap to expand