Skip to content
Wellsprings
maimonidean philosophyfeatured in 22 works

Schar V'Onesh (Reward and Punishment)

God justly rewards mitzvot and punishes transgressions — Ikar 11; one of Albo's three foundations.

God justly rewards mitzvot and punishes transgressions — Ikar 11; one of Albo's three foundations.

How it traveled

  1. Sefer HaIkkarim
    · 1425
    attested_hebrew_phrase
  2. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
    attested_hebrew_phrase
  3. Mekor Mayim Chayim on Baal Shem Tov
    Medzhybizh (Ukraine) · 1700
    attested_hebrew_phrase
  4. Kalach Pitchei Chokhmah
    Padua · 1730
    attested_hebrew_phrase
  5. Da'at Tevunot
    Padua · 1735
    attested_hebrew_phrase
  6. Ben Porat Yosef
    Polonne (Polnoye, Volhynia) · 1760
    attested_hebrew_phrase
  7. Be'er Mayim Chaim
    Czernowitz (Chernivtsi) · 1775
    attested_hebrew_phrase
  8. Arvei Nachal
    Krakow (Cracow) · 1780
    attested_hebrew_phrase
  9. Toldot Yaakov Yosef
    Polonne (Polnoye, Volhynia) · 1780
    attested_hebrew_phrase
  10. Yismach Moshe
    Sátoraljaújhely (Ujhel) · 1790
    attested_hebrew_phrase
  11. Mareh Yechezkel on Torah
    Karlsburg (Alba Iulia) · 1800
    attested_hebrew_phrase
  12. Agra DeKala
    Dinov (Dynów) · 1801
    attested_hebrew_phrase
  13. Torah Ohr
    Liadi · 1813
    attested_hebrew_phrase
  14. Bnei Yissaschar
    Dinov (Dynów) · 1820
    attested_hebrew_phrase
  15. Bat Ayin
    Tzfat · 1820
    attested_hebrew_phrase
  16. Malbim on Job
    Bucharest · 1860
    attested_hebrew_phrase
  17. Malbim on Psalms
    Bucharest · 1860
    attested_hebrew_phrase
  18. Malbim on Joshua
    Bucharest · 1860
    attested_hebrew_phrase
  19. Malbim on Isaiah
    Bucharest · 1860
    attested_hebrew_phrase
  20. Sefat Emet
    Ger (Gora Kalwaria) · 1900
    attested_hebrew_phrase
  21. Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · 1939
    attested_hebrew_phrase
  22. Sulam on Zohar
    Jerusalem · 1945
    attested_hebrew_phrase

Key passages(20)

Ibn Ezra on Deuteronomy.5 18:1attested_hebrew_phrase

Ibn Ezra on Deuteronomy · Avraham Ibn Ezra · 1155 CE

High

ומלת חמד בלשון הקדש מתפרשת לשני טעמים האחד גזל ועושק וקחת של אחרים בחזקה ובאונס וכך ולא יחמוד איש את ארצך כי אם אין פירושו כן הנה תהיה הארץ רעה ולא בא הכתוב אלא לשבח והטעם השני לשון תאוה בלב ולא תצא ל

Tap to expand

Recanati on the Torah · Menachem Recanati · 1250 CE

High

(יג) סוד שכר ועונש פריה ורביה בסוד אשרי הגבר אשר מלא וגו':

Tap to expand

Sefer HaIkkarim, Forward:6attested_hebrew_phrase

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

המאמר הד׳ בביאור עקר הג׳ שהוא שכר ועונש והעקרים המסתעפים ממנו והדברים הנתלים בו.

Tap to expand

Sefer HaIkkarim, Maamar 1 10:1attested_hebrew_phrase

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

התחלות הדת האלהית בכלל הן ג׳, הא׳ מציאות השם, והב׳ תורה מן השמים, והג׳ שכר ועונש, ואלו הג׳ אין לספק בהן שהן התחלות הכרחיות לדת האלהית במה שהיא אלהית, לפי שאם נשער סלוק אחד מהן תפול הדת בכללה, וזה מבוא

Tap to expand

Sefer HaIkkarim, Maamar 1 13:2attested_hebrew_phrase

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

כי המאמין בעקר הראשון שהוא מציאות השם צריך גם כן שיאמין שהוא אחד ושאינו גוף ולא כח בגוף, וכיוצא באלו שהם שרשים יוצאים מן העקר הזה או נתלים בו. וכן מי שיאמין תורה מן השמים שהוא העקר הב׳ צריך שיאמין מצי

Tap to expand

Sefer HaIkkarim, Maamar 4 29:1attested_hebrew_phrase

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

וראוי שנדבר עתה בשכר והעונש שהוא העקר הג׳ מן העקרים הכוללים לדת האלהית, והוא במקום התכלית המכוון בכל הדתות, וזה שאף על פי שהעובד מאהבה לא יחוש לשכר ולעונש כלל, שאין אצלו תכלית אחר זולת השלמת רצון האהו

Tap to expand

Sefer HaIkkarim, Maamar 4 29:2attested_hebrew_phrase

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ובעבור היות תכלית הדת האלהית מתחלף לתכליות הדתות הנימוסיות כמו שכתבנו במאמר הא׳, שמנו אותו מן העקרים הכוללים לדת האלהית, ונאמר שהשכר והעונש לא ימלט הענין בו מחלוקה, אם שיהיה שם שכר ועונש או לא יהיה, ו

Tap to expand

Sefer HaIkkarim, Maamar 4 29:4attested_hebrew_phrase

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

ושרש המחלוקת הזה תלוי בחלוק הדעות שבין האנשים במהות הנפש, הדעת האחד הוא שיש מן האנשים מי שיאמר שנפש האדם אין בה יתרון על נפש הבעלי חיים, אלא שהאדם יש בו ערמימות יותר גדולה משאר בעלי חיים להמציא המלאכו

Tap to expand

Sefer HaIkkarim, Maamar 4 29:5attested_hebrew_phrase

Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE

High

והדעת השני הוא דעת מי שיאמין שיש שכר ועונש אבל יאמר שהוא גשמי ובעולם הזה, וזה לפי שיש מהאנשים שיאמינו שנפש האדם יש לה יתרון על הבעלי חיים בשיש בה כח שכלי על ידו ידבק הרוח האלהי באדם להשגיח בו כפי יתרו

Tap to expand

Abarbanel on Torah · Don Isaac Abarbanel · 1483 CE

High

התשובה הג' היא שהשאלות הנפש ותגמולה כפי שלימותה הוא דבר מתחייב לטבע האנושי לפי שההצלחה הנפשיית אינה מהדברים שיקובלו מהדת האלהית בלבד כי גם הכרעת השכל ושקול הדעת יחייבה מטבע דרך הבריאה ומהלך שלמות הצור

Tap to expand

Pardes Rimmonim.24 4:1attested_hebrew_phrase

Pardes Rimmonim · Moses Cordovero (Ramak) · 1548 CE

High

היכל הרביעי נק' היכל זכות. וההיכל הזה עומד לשמור דרכי התורה ובו נדונים כל הזכיות והחובות וכל שכר ועונש לכל שומרי התורה או עובריה ח"ו. בתוך ההיכל הזה ד' היכלות זה משונה מזה וכלם יחד היכל א' בהיכל הזה י

Tap to expand

Chidushei Agadot on Berakhot · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

נתמוטטו כו'. פירש"י נתמוטטו רגליהם במשפט אבל עכשיו יש לנו פתחון פה כו' ע"ש הוא מבואר דודאי אין זה טענה אמיתית במשפט שהרי נתנה הבחירה לאדם וכמו שנאמר קידושין (ל:) בראתי יצר הרע בראתי תבלין שהיא התורה

Tap to expand

Chidushei Agadot on Chagigah · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

מ"ד גם את זה לעומת כו' ברא הרים ברא גבעות כו'. לפי ענינו נראה דמלת לעומת נופל על השוה לו כגון הרים וגבעות שיש להם שווי בגובה וכן ימים וכו' ימים ונהרות וכן בד"ה משמר לעומת משמר והרבה כמוהו ודקאמר ברא

Tap to expand

Chidushei Agadot on Pesachim · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

וחבלו של משיח מורה על שכר ועונש ומייתי חבלו של משיח מלא לנו גו' כמפורש לעיל לא למענינו ולא בזכותינו אנו מבקשים להצילנו מחבלו של משיח או מצרת מלחמת גוג ומגוג וחזקיה אמר דבירידתן לכבשן אש אמרוהו דמשום

Tap to expand

Chidushei Agadot on Pesachim · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש כו' ולעיל מיניה בההוא פרשתא כשהגיע לואהבת אה ה' אלהיך וגו' לא פירש דאיכא להשוות אהבת ת"ח למקום אבל מורא המקום שהוא מפני יראת שכר ועונש אינו דומה להשוות לו ת"ח כיון

Tap to expand

Chidushei Agadot on Sanhedrin · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

משעה שאומר אמן כו'. עיין פירש"י ונראה לפרש הכא לפי ענינו כי מלת אמן בכ"מ על קיום הדבר ואמיתתו וכמ"ש בנזיר גדול העונה אמן יותר מן המברך כו' וזה הקטן בדבורו על שום ברכה מלה זו לקיים ולאמת הדבר זוכה לפתו

Tap to expand

Chidushei Agadot on Shabbat · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE

High

מ"ד שמח בחור גו' ע"כ דברי יצה"ר כו' פרש"י ע"כ עד ודע כי על כל אלה גו' עכ"ל הכא גבי יצהר ויצ"ט ניחא אבל גבי תורה ומ"ט לא יתיישב שפיר וכי על דברי תורה אין ליתן דין והרי אמרו תחילת דינו של אדם על ד"ת ונר

Tap to expand

Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE

High

עבד לה לסיהרא האציל המלכות להנהיג לתחתונים ואילו היתה המלכות נקשרת עם הת"ת תמיד בסוד ב' המלכים הגדולים הי' העולם מתנהג ברחמים ואין היצה"ר והיו בני אדם כמלאכים ולא הי' שכר ועונש. ועיקר הבריאה שבני אדם

Tap to expand

Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE

High

והרח"ו נר"ו כתב. ומשטטא לראות איך יסירו את הצל מעל ראש קרובו ויעלו אותו לידי מטטרו"ן ואז חוזר' אותה הנפש של קרובו של מת ומגדת הענין לשרר המתים שאינם קרוביו כי כל א' וא' משגיח על קרוביו. וענין הצל נלע"

Tap to expand

Ohr HaChammah on Zohar · Abraham Azulai · 1599 CE

High

איסרא בקסרא וכפי ענים יהי' איסר גנוז בכיסו או בכלי חרס שגונזין בו המעות שהוא סתום מכל צד זולת שיעור האיסר והכוונה לומר סוד נעלם גנוז בפסוק זה. והערוך פי' קסטא מדה שמודדין בה וכפי ענינו ירצה לקשר מדות

Tap to expand