Skip to content
Wellsprings
rosh chodesh fastsfeatured in 14 works

Taanit Esther (Fast of Esther)

tah-AH-neet EHS-ter

A one-day fast that prepares Jews spiritually for Purim by remembering how Queen Esther fasted before risking her life to save her people.

Taanit Esther is a short fast observed on the 13th day of the Hebrew month Adar, just before the joyful holiday of Purim begins. It commemorates a moment from the biblical Book of Esther: when the Jewish queen learned of a plot to destroy all Jews in the Persian empire, she asked her uncle Mordechai to gather the people and fast for three days while she did the same—preparing herself spiritually before approaching the king to plead for her people's lives. The fast serves as a kind of spiritual hinge, turning the mood from seriousness and prayer into the celebration and festivity of Purim the next day.

Over centuries, Jewish communities adopted this fast as a formal practice. The rabbis who compiled Jewish law (particularly in a legal code called the Shulchan Aruch) set down rules for how it should be observed: it lasts from before dawn until nightfall, and people refrain from food and drink. Because Purim itself falls on the 14th of Adar, the fast creates a natural rhythm—a day of restraint and spiritual focus, followed immediately by Purim's masks, feasting, and rejoicing. In communities where Purim is celebrated on a different day (in certain walled cities), the fast is adjusted accordingly.

The fast is not severe like some other Jewish fasts; if someone is ill or pregnant, they may be permitted to eat. But for most observers, it's a meaningful pause—a moment to remember both the danger that threatened the Jewish people and the courage and faith that saved them, before diving into celebration.

How it traveled

  1. Mishneh Torah, Fasts
    Fostat (Old Cairo) · 1180
    explains
  2. Kol Bo
    · 1250
    explains
  3. Abudarham
    · 1330
    explains
  4. Tur
    Toledo (Castile) · 1335
    explains
  5. Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Tzfat · 1565
    explains
  6. Bach
    Krakow (Cracow) · 1631
    explains
  7. Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Lviv (Lemberg) · 1646
    explains
  8. Magen Avraham
    · 1665
    explains
  9. Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim
    Prague · 1712
    explains
  10. Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon
    Volozhin · 1861
    explains
  11. Kitzur Shulchan Arukh
    Ofen (Buda / Budapest) · 1864
    explains
  12. Arukh HaShulchan
    Novardok (Novogrudok) · 1884
    explains
  13. Mishnah Berurah
    Radin · 1907
    explains
  14. Shibbolei HaLeket
    explains

Key passages(20)

Kol Bo · 1250 CE

Very high

ויש שנהגו להתענות ביום י״ג שהוא יום שלפניהם לפי שלא נאסר אלא תענית של צער אבל התעני׳ שאנו עושי׳ אינו אלא זכר לתעני׳ אסתר ושיזכור כל אדם שהבורא ית׳ רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אליו בכל

Tap to expand

Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE

Very high

עוד מתענין בי"ג באדר הסמוך לניסן ואינו מפורש בכתו' ולא בתלמד אלא החכמים האחרונים תקנוהו אחר חתימת התלמוד. וכת' אבן הירחי שאינו לשם זכר תענית אסתר שהרי אין אנו מתענין ג' ימים לילה ויום ועוד שאותם בפסח

Tap to expand

Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE

Very high

מתענין בי"ג באדר ואם חל פורים באחד בשבת מקדימין להתענות ביום חמישי: הגה ותענית זה אינו חובה לכן יש להקל בו לעת הצורך כגון מעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה ואפי' כואבי עינים שאם מצטערים הרבה לא

Tap to expand

Penei Yehoshua on Megillah · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE

Very high

דתניא חל להיות בע"ש כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה. וקשיא לי אימת יעשו אנשי עיירות גדולות הסעודה דביום לא אפשר דהא יום תענית הוא לשיטת רבינו תם דתענית אסתר מתקנת אנשי כנסת הגדולה הוא כמו שהב

Tap to expand

Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE

Very high

בִּימֵי מָּרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמו

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

ואין לשאול: הא צום זה מפורש בקרא, דכתיב "לקיים את ימי הפורים…", וכאשר קיימו על נפשם "דברי הצומות וזעקתם"?אך באמת דדברי הצומות לא קאי א"לקיים…", אלא הכי פירושו: לקיים את ימי הפורים למשתה ושמחה, כאשר קי

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

ולכן נהגו כל ישראל הבריאים להתענות בשלושה עשר באדר, ואומרים סליחות, ווידוי, ו"אבינו מלכנו", וקורין "ויחל" כבכל תענית ציבור, לזכרון התעניתים שהתענו בימי המן. ולמה לא נעשה זכר להשלושה ימים שהתענו? משום

Tap to expand

Mishnah Berurah · Israel Meir Kagan (Chafetz Chaim) · 1875 CE

Very high

(ב) מתענין בי"ג באדר - כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז"ל שמרע"ה בי

Tap to expand

Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)

Very high

נהגו בני העולם להתענות ערב פורים לזכר דברי הצומות שעשו בימי מרדכי ואסתר ואע"פ שאותם הצומות היו בימי הפסח נהגו לסמוך התענית לפורים וכשחל פורים באחד בשבת מתענין ביום חמישי שלפניו.

Tap to expand

Shibbolei HaLeket · R. Tzidkiyah ben Avraham HaRofeh (the Anav)

Very high

מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מעשה ואירעו פורים באחד בשבת וקידמו הקהל להתענות בחמישי בשבת כמנהג הקהלות ובאה אשה אחת שהיתה צריכה לרכוב אצל השלטון ושאלה לרבינו אם היא יכולה להתענות למחר ותאכל היום מפני טורח

Tap to expand

Kol Bo · 1250 CE

Very high

וכתב ה״ר יצחק ז״ל ד׳ צומות אלו יש שמד צום יש שלו׳ י״ט. אין שמד ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין חוץ מט׳ באב מפני שהוכפלו בו הצרות. ומלבד אלו הארבע צומות נהגו ישראל להתענות בי״ג באדר זכר לתענית שגזר

Tap to expand

Mishneh Torah, Fasts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE

Very high

וְאַרְבָּעָה יְמֵי הַצּוֹמוֹת הָאֵלּוּ הֲרֵי הֵן מְפֹרָשִׁין בַּקַּבָּלָה (זכריה ח יט) "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי" וְגוֹ'. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הָר

Tap to expand

Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · 1300 CE

Very high

הלכות מגילה גרסינן במגילת תענית את יום י"ד ויום ט"ו באדר יומי פוריא אינון דלא למיספד בהון ודלא למגזר בהון תעניתא ואע"ג דקי"ל בטלה מגילת תענית בחנוכה ופורים לא בטלה וא"כ לפניהם ולאחריהם נמי אסור כדאית

Tap to expand

Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE

Very high

ולמחר ביום ו' יתענו כו'. נראה דאין לסמוך על זה למעש' שהרי הביא ב"י בשם המ"מ הא דמתער' ביום ה' לפי שא"א לאחר עד יום א' שהוא פורי' וכן אין מתענין בע"ש מפני כבוד שבת ואע"פ שנפסק' הלכה בע"ש מתענ' ומשלים

Tap to expand

Magen Avraham · Abraham Abele Gombiner · 1665 CE

Very high

להתענו' ביום ה'. אבל בערב שבת אין קובעין תענית בתחלה מפני כבוד השבת (מ"מ ב"ח הגמ"נ) עמ"ש סוף סי' רמ"ט: מהרי"ל לא הי' מגיד ההלכ' בתענית אסתר מפני שטרודים לקנות צרכי פורים אם לא כשחל פורים ביום א' ובהגמ

Tap to expand

Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE

Very high

[א] גם לפניהם וכו'. עיין סימן תר"ע ס"ק ב' ובכלבו דף מ"ז שלא נאמר לפניהם וכו' אלא תענית של צער אבל תענית זה זכר לתענית אסתר שיזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אליו בכל לבבו

Tap to expand

Haamek Sheilah on Sheiltot d'Rav Achai Gaon · Naphtali Tzvi Yehudah Berlin (Netziv) · 1840 CE

Very high

וכשחל י"ג להיות בשבת כו'. עד מפני טורח שבת ולא כתב רבינו כשחל י"ג להיות בע"ש מקדימין הצום דאינו נוהג בזה"ז וכמש"כ רבינו בסמוך. אבל במדרש תנחומא סיים בזה"ל אם חל י"ד להיות בשבת אסור להתענות בע"ש מפני ט

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

כתבו הטור והשולחן ערוך דבחנוכה ופורים – מותר להתענות לפניהם ולאחריהם. עד כאן לשונם. כלומר: אף על גב דקיימא לן דלעניין חנוכה ופורים לא בטלה מגילת תענית, כמו שכתבתי בסימן תקעג, ובמגילת תענית כתוב דכל הכ

Tap to expand

Abudarham · Rabbi David Abudarham · 1330 CE

Very high

תניא הימים הכתובים במגלת תענית הם ולפניהם ולאחריהם אסורין שבתות וימים טובים הן אסורין לפניהם ולאחריהם מותרין מה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ואין צריכין חזוק והללו דברי סופרי' וצריכין חזוק. והאידנא

Tap to expand

Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE

Very high

ארבעה מיני תעניות יש. שנים מדברי תורה, האחד קבוע והשני אינו קבוע. וכן שנים מדברי סופרים, האחד קבוע והשני אינו קבוע. כיצד? הקבוע מדברי תורה הוא יום הכיפורים פעם בשנה. ושאינו קבוע – זהו תענית שקבל עליו

Tap to expand