Yetzer HaTov (Good Inclination)
The inner drive toward goodness, kindness, and ethical living — the counterpart to the Yetzer HaRa in Jewish moral thought.
In Jewish tradition, the Yetzer HaTov — the "good inclination" — is the innate human capacity for moral choice, compassion, and right action. Paired with its opposite, the Yetzer HaRa (the evil inclination), it forms the foundation of Jewish moral psychology: human beings are not simply good or simply bad, but are arenas in which these two tendencies compete.
The concept appears throughout Talmudic and rabbinic literature, where the tension between the two inclinations explains how people can know what is right and still struggle to do it. The Yetzer HaTov is associated with conscience, with the voice that urges generosity, honesty, and restraint. Classical Jewish ethics (mussar) built entire systems around cultivating this inclination — through study, prayer, habit formation, and self-examination.
Later Jewish thinkers, including Kabbalistic and Hasidic teachers, gave the Yetzer HaTov additional layers of meaning, describing it as a spiritual light within the heart or connecting it to the divine soul. But at its core, the concept is a practical one: it names the part of us that wants to do right, and the tradition is largely devoted to strengthening it.
How it traveled
- Duties of the HeartZaragoza (Saragossa) · 1080explains
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- ZoharGuadalajara · 1280explains
- Tikkunei ZoharGuadalajara · 1280redefines
- Zohar ChadashGuadalajara · 1290explains
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523explains
- Sha'arei KedushaDamascus · 1572explains
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575explains
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618explains
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620redefines
- Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on ZoharTzfat · 1680explains
- Sefer Baal Shem Tov al HaTorahMedzhybizh (Ukraine) · 1750redefines
- Ben Porat YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1760redefines
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775explains
- Ketonet PasimPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1777redefines
- Toldot Yaakov YosefPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1780redefines
- Arvei NachalKrakow (Cracow) · 1780explains
- Tzofnat PaneachPolonne (Polnoye, Volhynia) · 1782explains
- Noam ElimelekhLizhensk (Poland) · 1786redefines
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790explains
- TanyaLiadi · 1797explains
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · 1800explains
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801explains
- Likutei MoharanBreslov (Ukraine) · 1802explains
- Likkutei TorahLiadi · 1810redefines
- Torah OhrLiadi · 1813explains
- Pele YoetzSilistra · 1815explains
- Maor VaShemeshKrakow (Cracow) · 1817explains
- Bat AyinTzfat · 1820redefines
- Likutei TefilotBreslov (Ukraine) · 1822explains
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825explains
- Beit Yaakov on TorahIzhbitz (Izbica) · 1830explains
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840explains
- Malbim on ProverbsBucharest · 1860explains
- Ben Ish HaiBaghdad · 1894explains
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900explains
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925redefines
- Orot HaKodeshJerusalem · 1930explains
- Derekh HaMelekhPiaseczno · 1931redefines
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945explains
Key passages(20)
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ד"א וירא ה'. זש"ה יש רעה ראיתי תחת השמש (קהלת י ה), אמר הקב"ה ראו מה עשו הרשעים הללו, שתי בריות אני עשיתי באדם, יצר טוב ויצר הרע, שנא' עיר קטנה ואנשים בה מעט (שם ט יד), עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ר' ברכיה קורא עליו אם רעב שונאך האכילהו לחם וגו' (שם כה כא) זה יצר הרע, האכילהו מלחמתה של תורה, כשם שאומר לכו לחמו בלחמי (שם ט ה), ואם צמא הקשהו מים (שם כה כא) ממימיה של תורה, כשם שאומר הוי כל צמא לכ
Tap to expand
Midrash Tanchuma Buber · Anonymous (Tanchuma redactors) · 150 CE
ויגש אליו יהודה וגו' (בראשית מד יח). זש"ה עיר קטנה ואנשים בה מעט וגו' (קהלת ט יד). ומצא בה איש מסכן (וחכם) [חכם] וגו' (שם שם טו), מהו, הפסוק הזה נאמר בכל הדורות, עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט, אלו מ
Tap to expand
וַיִּיצֶר, שְׁנֵי יְצָרִים, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע. שֶׁאִלּוּ הָיָה לִבְהֵמָה ב' יְצָרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה רוֹאָה סַכִּין בְּיַד אָדָם לְשָׁחֲטָהּ הָיְתָה מְפַחֶדֶת וּמֵתָה, וַהֲרֵי אָדָם יֵשׁ לו
Tap to expand
Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם״ בִּשְׁנֵי יוֹדִין? — שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶחָד יֵצֶר טוֹב וְאֶחָד יֵצֶר רָע.
Tap to expand
Berakhot · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״. רְשָׁעִים יֵצֶר רַע שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבּ
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִכְתִיב: ״שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כׇּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִ
Tap to expand
הוא היה אומר צדיקים נוטל מהם יצר הרע ונותן להם יצר טוב שנא׳ (תהילים ק״ט:כ״ב) לבי חלל בקרבי. רשעים נוטל מהם יצר טוב ונותן להם יצר הרע שנא׳ (שם לו) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו. בינוני
Tap to expand
טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם, זֶה יֵצֶר טוֹב, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶלֶד, כִּי אֵין מִזְדַּוֵּג לָאָדָם אֶלָּא מִבֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּל
Tap to expand
דָּבָר אַחֵר, עִיר קְטַנָּה, זֶה הַגּוּף. וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט, אֵלּוּ אֵבָרָיו. וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל, זֶה יֵצֶר הָרָע, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא לְיֵצֶר הָרָע גָּדוֹל, שֶׁהוּא גָּדוֹל מִיֵּצֶר
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
ויוצר רוח אדם בקרבו. נשמתו של אדם צרורה בקרבו שאלמלא כן כיון שהיתה הצרה באה היה שומטה ומשליכה, וייצר ה' אלהים את האדם שני יצריים יצר טוב ויצר רע, אבל בהמה יצר אחד יש לה, שאלו היה בבהמה שני יצרים כיון
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
טובים השנים, מכאן אמרו יקנה אדם חבר לעצמו להיות קורא עמו ושונה עמו ואוכל עמו ומגלה לו סתריו. טוב ילד מסכן וחכם זה יצר טוב ולמה צווחין ליה חכם דהוא מכוין לברייתא לאורחא טבא, ולמה צווחין ליה מסכן דלית כ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
עיר קטנה ואנשים בה מעט, אמר רמי בר אבא עיר קטנה זה הגוף, ואנשים בה מעט אלו האברים, ובא אליה מלך גדול זה יצר הרע, ומצא בה (ילד) [איש] מסכן חכם זה יצר הטוב, ובנה עליה מצודים גדולים אלו עונות, ומלט הוא א
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
שמח בחור בילדותך. אמר רב הונא עד כאן דברי יצר הרע, מכאן ואילך דברי יצר הטוב, ריש לקיש אמר עד כאן לדברי תורה מכאן ואילך למעשים טובים. א"ר שמואל בר יצחק בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שמטים לצ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא, מַאי דִּכְתִיב וַיִּיצֶר בִּשְׁנֵי יוֹדִי"ן, שְׁנֵי יְצָרִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר רַע. מַתְקִיף לָה רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק, גַּבֵּי בְּהֵ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
כְּתִיב "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", זֶה יֵצֶר טוֹב, (שם) "וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ", זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא נִתַּן בִּשְׂמֹאלוֹ. דָּבָר אַחֵר "לֵב חָכָם לִימִינוֹ", אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵן נוֹתְנִי
Tap to expand
Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE
מאפייני השטן ויצר הרע14 א) דע ש"שטן" נגזר מן "שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר" (משלי ד,טו), כלומר ממשמעות ההסרה והעזיבה (גם: האובדן והחידלון), כי הוא אשר מסיר מדרכי האמת בלי ספק, ומביא לאבדון בדרכי התעייה. ב)
Tap to expand
דָּבָר אַחֵר, וּמִקְנֶה רַב, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (קהלת י, ב): לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, לֵב חָכָם לִימִינוֹ, זֶה יֵצֶר טוֹב, שֶׁהוּא נָתוּן בִּימִינוֹ. וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלו
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · 1280 CE
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, (בראשית ד ב) וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל, וַוי לְעָלְמָא דְאִית לוֹן עַיְינִין וְלָא חָזָאן, אוּדְנִין וְלָא שָׁמְעִין בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזְלִין בָּ
Tap to expand
וְתָּא חֲזֵי, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע בְּגִין דְּאִתְיַיהֲבַת נוּקְבָא בֵּינַיְיהוּ (נ"א דנוקבא אתכלילת בהו) וְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדַיְיהוּ, וְלָא מִתְקַשְּׁרָא עַד דְּיֵצֶר הָרָע אִתְעַר לְגַבָּהּ וּ
Tap to expand