Glatt / Chalak (Smooth-Lung Standard)
A stricter standard for kosher meat requiring animal lungs to be completely smooth and free of any adhesions.
When an animal is slaughtered for kosher meat, Jewish law requires inspection of the internal organs to ensure fitness for consumption. The lungs are especially important: traditionally, small adhesions (spots where the lung tissue sticks to the ribcage) were considered removable defects that could be cleaned away, making the animal still acceptable. However, a stricter interpretation developed that prohibited these adhesions altogether, requiring lungs to be completely smooth.
This stricter standard—called 'glatt' in Yiddish or 'chalak' in Hebrew (both meaning 'smooth')—originated in Sephardi Jewish communities and was codified by Rabbi Yosef Karo in the Shulchan Aruch, the central Jewish law code. Ashkenazi Jews in Northern Europe and their descendants historically permitted lungs with removable adhesions, treating complete smoothness as an optional extra precaution. However, across the 20th century, this changed: most Ashkenazi communities gradually adopted the glatt standard as their default practice, making it the widespread norm in modern kosher certification.
How it traveled
- ChullinSura (Babylonia) · 500explains
- Halakhot GedolotSura (Babylonia) · 760explains
- Rif Chullin— · 1085explains
- Mishneh Torah, Ritual SlaughterFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumah— · 1190explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Sefer Mitzvot Katan— · 1263explains
- Meiri on ChullinPerpignan · 1300explains
- Ran on ChullinBarcelona · 1340explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Avkat RokhelTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- DrishaLviv (Lemberg) · 1605explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahVilna (Vilnius) · 1646explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahPrague · 1700explains
- Sheilat Yaavetz— · 1728explains
- Binat AdamVilna (Vilnius) · 1814explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
- Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ahJerusalem · 1900explains
- Mishnah BerurahRadin · 1907explains
Key passages(20)
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
רכב) ומנהג האשכנזים אשר בעיר קדשנו ירושת"ו נוהגים להקל במו"מ כמ"ש לקמן סעי' י"ג בהגה אלא שעושים ג"כ שני מיני בשר הניתר במו"מ כותבים עליו כשר וכשתהיה ריאה נקיה בלא סרכות כותבין עליו גלאט ר"ל חלק בלי ס
Tap to expand
Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Shabbatai HaKohen (Shach) · 1641 CE
אם יש לו ג' סימנים בגופו. ומהרש"ל שם פסק דלעולם מהני ג' סימנים לחוד דאז ידוע שאינו דורס וא"צ לחזור שוב אחר שום סי' אפילו האידנא רק שידקדקו היטב בהג' סימנים דהיינו שיהיה לו זפק כצורת שאר זפקים ולא יהא
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
מג) שם. ויבדוק לאט ובכונת הלב וכו' ולא יבדוק הסכין בשעה שהיד קר ומצונן או חם מאד או שהיד טופח הן מחמת משקה או זיעה אפי' טופח שלא ע"מ להטפיח כי בדוק ומנוסה אשר בכל אלה לא ירגיש. גם יקנח הסכין שלא יהא
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
טז) ואם לא נגלד רוב הריאה רק מקצת הקרום העליון בלבד לכתחלה צריכה בדיקה כמו בנגלדה רובה ואם עבר ולא בדקה רק ע"י הראייה והמישוש נודע לו שקרום השני שלם ע"ד שנת' לעיל או' ב' כשר. פת"ב שם. זב"ר סי' ה' או'
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
גנ) שם. ואפי' היא באלכסון. ואם הולכת באלכסון וקצרה עד שהבשר נקמט תחתיה או שע"י הסרכא אין הריאה מונחת כסדרה רק כגון זה לפנים וזה לאחור יש לאסור דעשויה להתפשט ולנתק. שמ"ח שם. מש"ז או' ז' לב"ש או' מ"ו.
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
אם יש בה שתי אבעבועות סמוכות זו לזו אסורה אפילו מלאות מים זכים ואם היא אחת ונראית כשתים נוקבים אותה בא' מצדיה אם שופכות למקום אחד אחת היא וכשרה ואם לאו שתים הם וטריפה והני מילי כשיש בהם מוגלא או מים א
Tap to expand
אמר (דף יח.) רב הונא האי טבחא דלא סר סכיניה קמי חכם משמתינן ליה רבא אמר מעברינן ליה ומכרזינן אבשריה דטרפה היא ולא פליגי כאן בשנמצאת סכינו יפה כאן שלא נמצאת סכינו יפה:
Tap to expand
וריאה שנמצא בה מקום אטום כל שהוא שאין הרוח נכנס בו שאינו נפתח הרי הוא כנקובה וטרפה ובודקין אותה שקורעין המקום שלא נפתח ואם נמצא בו לחה מותכת שמחמת הלחה לא נכנס הרוח ואם לא נמצא בו לחה נותנין עליו מעט
Tap to expand
מחט שנמצא בריאה כגון שהרגיש בה במשמוש היד שהמחט בתוכה אך עדין הריאה שלמה לפנינו ולא נראה בה נקב שלא יצאה לחוץ המחט נופחין אותה ואם לא יצא הרוח בידוע שלא נקבה ודרך סמפונות נכנסה וכשרה ואם נחתכה הריאה
Tap to expand
היינו רביתייהו. וזו מגינה על זו והדרא בריא שמתוך ששוכבות זו על זו אין מתפרקות והקרום הולך וחזק אבל כשהן שלא כסדרן זו הולכת לכאן וזו הולכת לכאן והקרום מתפרק ונסתר כך פרש"י ז"ל פירוש לפירושו דכסדרן היינ
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
תשובה: אמת הוא שיש מי שכתב שאם הריא' כלה היא סמוכה לדופן בלא שום פילוש שהיא כשירה וכן כתבתי אני בפרק ח' מהל' בדיקה שלי וגם כתבתי כי במחוז פרובני"צא נוהגין בזה איסור וכתבתי שהכל תלוי במנהג אבל אפי' נס
Tap to expand
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Joseph Karo · 1563 CE
יש מי שאומר שהבודק יכניס ידו בבהמה בזריזות בלא רפיון ידים ואם נתפרקה שום סירכא כשמכניס הבודק ידו מוציא הריאה לחוץ ובודקה אם היא סירכא ימצא ראשה בריאה או בדופן ואם לאו רירא היא וכשירה ואין להקל בכך אלא
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Zechariah Mendel ben Aryeh Leib · 1665 CE
בדיקה. והטעם דסירכא תלויה אינה אלא הפשטת ליחות הריאה ולא בא ממקום נקב. (אע"ג דאין סירכא בלא נקב כאן מותר לפי שהסירכא מחמת נקב נסרכת למקום אחר. כתב מהריב"ל ח"ב סי' ע"ב סרכות שנמצאות תלויות בדופן הבהמ
Tap to expand
תשובה כו"פ הקשה על הרא"ש שהביא ראיה דקי"ל כעולא דלא חיישינן לשמא הבריא ממחט שנמצא בבה"כ מצד אחד דכשרה וכתב לחלק דבבה"כ כשר מטעם נשחטה הותרה משא"כ בוושט דהוי ס' בשחיטה ומדייק כן מדברי התוס' בפא"ט שהק'
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
ריאה שנשמע בה קול הברה כשנופחין אותה וזהו מפני הרוח שיוצא ממנה מאיזה נקב אם ניכר המקום שממנו נשמע ההברה מושיבין על מקום זה רוק או תבן דק וכיוצא בזה אם הרוק והתבן יתנדנד בידוע שהיא נקובה וטרפה ואם לא נ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
כבר בארנו בסי' ל"ה סעי' ד' דטרפות דצמקה הוא מטעם חסרון דאינה יכולה להניף הרוח על הלב ולכן בצמקה הוורדא יש להקל הגם דמחמרינן באונא שלימה שצמקה מ"מ בוורדא שבלא"ה רוב דיעות שמקילים בחסרון הורדא כמ"ש שם ס
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
הנה בריש סי' זה נתבאר דהרמב"ם מצריך בדיקת סמפונות בבועות ואנן לא קיי"ל כן ולכאורה דברי הרמב"ם מוכרחים שהרי בררנו בסי' ל"ו סעי' מ"ד דריאה שנשפכה כקיתון קילא מבועות ע"ש שיש ראיה ברורה לזה דמאן דהתיר בגמ
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
עוד כתב יש מי שאומר שהבודק יכניס ידו בזריזות בהבהמה בלא רפיון ידים [וההילוך בפנים יהיה בנחת] ואם נתפרקה שום סרכא כשמכניס הבודק ידו מוציא הריאה לחוץ ובודקה אם היא סרכא ימצא ראשה בריאה או בדופן ואם לאו
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וכתב הרמב"ם בפי"א דין י"א יש מקומות שנופחין הריאה שמא יש בה נקב ורוב המקומות אין נופחין שהרי לא נולד דבר שגורם לחשש ומעולם לא נפחנו ריאה בספרד ובמערב אלא אם נולד לנו דבר שחוששין לו עכ"ל דתקנת חז"ל לא
Tap to expand
Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah · Yaakov Chaim Sofer · 1900 CE
צג) ואם היה בצד ימין ב' אונות וב' סדקים אף שהיה בצד שמאל ג' אונות ממש מ"מ כיון שע"י הסדקים ודאי יש בימין יותר מבצד שמאל אין כאן שום ריעותא ואפי' לדעת רש"ל וט"ז כשר. דג"מ. פ"ת או' ט' יד אליהו או' ל"ד.
Tap to expand