Skip to content
Wellsprings
greek-metaphysicsfeatured in 40 works

The Categories

Ten basic ways of saying what something is — substance, quantity, quality, relation, and the rest of Aristotle's list.

The Categories (katēgoriai) are Aristotle's (4th c. BCE) list of the most general kinds of things you can say about a subject: substance, quantity, quality, relation, place, time, position, having, acting, and being-acted-upon. Laid out in the short treatise that opens his logical works (the Organon), they shaped logic, grammar, and metaphysics for centuries and were a staple of medieval Arabic, Jewish, and Latin scholarship.

How it traveled

  1. Categoriae
    Chalcis · -345
    explains
  2. Metaphysics
    Chalcis · -322
    explains
  3. Topica
    Chalcis · -322
    explains
  4. Divisiones Aristoteleae
    Chalcis · -322
    explains
  5. Nicomachean Ethics
    Chalcis · -322
    explains
  6. Physica
    Chalcis · -322
    explains
  7. Magna Moralia
    Chalcis · -322
    explains
  8. De sophisticis elenchis
    Chalcis · -322
    explains
  9. Fragmenta varia
    Athens · -287
    explains
  10. Institutio Oratoria
    Rome · 95
    explains
  11. Adversus Mathematicos
    Alexandria · 190
    explains
  12. Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai
    Eretz Yisrael (travels) · 200
  13. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  14. Enneades
    Rome · 270
    explains
  15. Jerusalem Talmud Shevuot
    Tiberias · 400
  16. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
  17. Kuzari
    Jerusalem · 1120
    exposition
  18. Sefer HaMitzvot
    Fostat (Old Cairo) · 1180
  19. Guide for the Perplexed
    Cairo · 1190
  20. Sefer HaKanah
    Castile · 1380
  21. Sefer HaIkkarim
    Soria · 1425
  22. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
  23. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · 1840
  24. Malbim on Leviticus
    Bucharest · 1860
  25. Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag
    Lviv (Lemberg) · 1914
  26. In Aristotelis Categorias Commentarius
    Alexandria
    explains
  27. In Porphyrii Isagogen Sive Quinque Voces
    Alexandria
    explains
  28. Fragmenta Logica et Physica
    Athens
    explains
  29. In Aristotelis Analyticorum Priorum Librum I Commentarium
    Athens
    explains
  30. In Aristotelis Categorias Commentarium
    Athens
    explains
  31. Paraphrasis Categoriarum
    explains
  32. Refutatio Omnium Haeresium (= Philosophumena)
    explains
  33. Stromata
    explains
  34. Suidae lexicon
    explains
  35. In Aristotelis Sophisticos Elenchos Commentarius [Sp.]
    explains
  36. Institutio logica [attributed]
    Rome
    explains
  37. De differentiis pulsuum
    Rome
    explains
  38. In Aristotelis Categorias Commentarium
    Athens
    explains
  39. De Decalogo
    explains
  40. In Porphyrii Isagogen
    Alexandria
    explains

Key passages(20)

Kuzari 5:12exposition

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

Very high

(יב) אָמַר הֶחָבֵר: יִתְבָּאֵר מְצִיאוּת הַנֶּפֶשׁ בִּתְנוּעוֹת וְהַרְגָּשׁוֹת לַחַיִּים, שׁוֹנוֹת מִן הַתְּנוּעוֹת הַיְסוֹדִיּוֹת, וְנִקְרֵאת סִבָּתָם נֶפֶשׁ אוֹ כֹחַ נַפְשִׁי. וְיִתְחַלְּקוּ הַכֹּחו

Tap to expand

Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE

Very high

וּכְבָר אָמַר הַפִילוֹסוֹף כִּי סוּגֵי הַסּוּגִים הֵם עֲשָׂרָה וְהֵם עֶצֶם וְכַמָּה וְאֵיךְ וּמִצְטָרֵף וְאָנָה וּמָתַי וּמַצָּב וְקִנְיָן וּפוֹעֵל וְנִפְעָל,

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

סיכום ביניים10 כשתתבונן בכל התארים האלה וכיוצא בהם תמצא שמן הנמנע לייחס אותם לאלוה, כי ג4) אין הוא בעל כמות כדי שתהיה שייכת בו איכות השייכת לכמות באשר היא כמות; ג3) ואין הוא מושפע ונפעל כדי שתהיה שייכ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

בירור יחס האל לנבראים14 אכן מקום החקירה והעיון הוא האם יש בינו יתעלה ובין דבר מן העצמים שברא יחס אמיתי כלשהו שניתן לתאר אותו באמצעותו. ברור בעיון ראשוני שאין יחס הדדי בינו לבין דבר מברואיו: כי אחת מן

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ד) והוא נמצא בקטגוריית המיקום, והיא תנועת ההעתקה. שינוי זה במיקום נקרא "תנועה" בייחוד.

Tap to expand

Akeidat Yitzchak · Yitzchak Aramah · 1455 CE

Very high

*ועתה וכו' הנה כבר בארנו למעל' בשער ג' כי עשר' מושגים (הנקראים בפי הפילוסופים עשר' מאמרות) ישיג המשכיל בהתבוננו בדברים הטבעיים, מושג עצמותם, כמותם, איכותם. מקומם זמנם ומצבם הצטרפותם לזולתם, פעולתם וקב

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

2 שלילת התארים העצמיים מה' יתעלה שייכת לקטגוריה הזו. משום שדבר זה הוא מושכל ראשון, שהתואר אינו עצמותו של הדבר המתואר ושהוא מצב כלשהו של העצמות – ואם כן הוא מקרה.

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

קבוצה ג. תואר של איכות שאינה מהותית4 הקבוצה השלישית: תיאור הדבר במה שהוא מחוץ לאמיתתו ועצמותו, כך שדבר זה אינו מה שהעצמות נהיית שלמה ומוגדרת מהותית ("מועמדת") על ידיו. משמעות זו היא אם כן איכות כלשהי

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

4 הרי התבאר שהתואר הוא בהכרח אחד משניים: או שהוא עצמות הדבר המתואר, ואז הוא פירוש שם, ואיננו שוללים זאת ביחס לה' מן הפן הזה אלא מפן אחר כפי שיתבאר (א,נב); או שהתואר אינו הדבר המתואר אלא הוא עניין הנוס

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

שאלה: מדוע יש הבדל בשימוש בתוארי החושים2 לפי הנחה זו ראוי אם כן שנבאר מדוע הושאלו לו יתעלה השמיעה והראייה והריח ולא הושאלו לו הטעם והמישוש, והרי הוא יתעלה נעלה על (כל אחד מ)חמשת החושים באותה מידה, וכל

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

התארים לסוגיהם בזיקה לאלחמש קבוצות התארים1 כל מתואר שמייחסים לו תואר חיובי ואומרים שהוא כך וכך, התואר הזה הוא בהכרח מאחת מחמש הקבוצות כלהלן:

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

קבוצה ד. תואר של יחס12 קבוצת התארים הרביעית היא תיאור הדבר ביחסו לזולתו, כגון ייחוסו לזמן או למקום או לפרט אחר. כגון שתתאר את ראובן שהוא אביו של פלוני, או שותפו של פלוני, או גר במקום פלוני, או שהיה בז

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

5 כידוע לך, סוגי האיכות הם ארבעה, ואני אתן לך דוגמאות על דרך התארים מכל סוג מהם, כדי שיתבאר לך שקיום מין זה של תארים לאל יתעלה הוא בלתי אפשרי.

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

הם חלוקים בנוגע לתארים הללו שהם קוראים להם עצמיים – כוונתי למספרם, כי כולם הולכים אחר לשון אחד הכתובים. אך אציין לך מה שכולם מסכימים עליו וחושבים שהוא מושכל ושאין הם הולכים בו אחרי לשון דברי נביא, והם

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

תוארי האל אינם ניתנים להשוואה במהותם3 כך ראוי היה שיבין מי שמאמין שיש תארים עצמיים שהבורא מתואר בהם, והם שהוא מצוי וחי ויכול ויודע ורוצה – שהעניינים האלה אינם מיוחסים אליו ואלינו באותה משמעות כך שהשונ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

לאל אין זיקה למושגי כמות3 מה שעוד צריך לדעת הוא שהאחדות והריבוי הם דברים שקרו למצוי באשר הוא רב או אחד. דבר זה התבאר ב"מטפיזיקה" (ראו ספר י פרק 2). וכפי שהמספר אינו עצמם של הנספרים, כך אין האחדות עצמו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

4 בעניינים הדקים האלה, שכמעט חומקים מן הדעת, אין להתבונן באמצעות הביטויים השגורים, שהם הסיבה הגדולה ביותר להטעיה, כי קשה מאוד מאוד להביע זאת בכל שפה, כך שאיננו מציירים (=ממשיגים) את העניין אלא בחוסר ד

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

לאל אין זיקה למושגי זמן5 לכן אנחנו מתמצתים את העניין ומדריכים את הדעת לאמיתת הדבר באומרנו "אחד – לא על ידי אחדות", כפי שאנחנו אומרים "קדום" כדי להורות על כך שאין הוא מחודש, אף כי באומרנו "קדום" יש אי

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

שאר שמות ה' אינם תוארי עצמוּת4 ואילו שאר השמות, כולם מורים על תארים, לא על עצמות בלבד, אלא על עצמות בעלת תארים, משום שהם נגזרים, ולכן הם יוצרים אשליה של ריבוי; כוונתי שהם משלים לחשוב שהתארים קיימים, ו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

קיומן של הנמנעות במציאות39 על כך בנוי הדבר כולו. ויחד עם זאת יש אצלם הסכמה כללית שהימצאות שני הפכים במקום אחד ובעת אחת – בטלה, לא תיתכן ואינה אפשרית שכלית. כמו כן הם אומרים שהיותו של עצם שאין בו אף מק

Tap to expand