Skip to content
Wellsprings
greek-metaphysicsfeatured in 40 works

Essence

Not just what a thing is, but what it is to be that thing — its very whatness.

Essence is what makes a thing the kind of thing it is. The inquiry begins with Socrates' 'What is X?' questions and Plato's Forms, which locate a thing's true nature in an eternal pattern. But the precise notion was sharpened by Aristotle (4th c. BCE) in his striking phrase to ti ēn einai, 'the what-it-was-to-be.' Rendered into Latin as essentia, it became central to medieval metaphysics and the great distinction between essence and existence.

How it traveled

  1. Republic
    Athens · -375
    explains
  2. Theaetetus
    Athens · -369
    explains
  3. Metaphysics
    Chalcis · -322
    explains
  4. Topica
    Chalcis · -322
    explains
  5. Analytica priora
    Chalcis · -322
    explains
  6. De partibus animalium
    Chalcis · -322
    explains
  7. Enneades
    Rome · 270
    explains
  8. HaEmunot veHaDeot
    Sura (Babylonia) · 933
  9. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
  10. Ibn Ezra on Exodus
    Tudela (Navarre) · 1145
  11. Sefer HaMitzvot
    Fostat (Old Cairo) · 1180
  12. Guide for the Perplexed
    Cairo · 1190
  13. Sefer HaIkkarim
    Soria · 1425
  14. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
  15. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
  16. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · 1523
  17. Pardes Rimmonim
    Tzfat · 1548
  18. Sha'ar HaHakdamot
    Tzfat · 1610
  19. Ohr HaChammah on Zohar
    Tzfat · 1620
  20. Kalach Pitchei Chokhmah
    Padua · 1730
  21. Da'at Tevunot
    Padua · 1735
  22. Tanya
    Liadi · 1797
  23. Likutei Moharan
    Breslov (Ukraine) · 1802
  24. Sha'arei HaYichud VeEmunah
    Strashelye · 1820
  25. Sha'arei Avodah
    Strashelye · 1820
  26. Likutei Halakhot
    Breslov (Ukraine) · 1840
  27. Malbim on Job
    Bucharest · 1860
  28. Malbim on Exodus
    Bucharest · 1860
  29. Malbim on Genesis
    Bucharest · 1860
  30. Malbim on Psalms
    Bucharest · 1860
  31. Malbim on Isaiah
    Bucharest · 1860
  32. BePardes HaChasidut VeHakabbalah
    Warsaw · 1910
  33. Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · 1939
  34. Anonymi In Analyticorum Posteriorum Librum Alterum Commentarium
    explains
  35. In Porphyrii Isagogen Sive Quinque Voces
    Alexandria
    explains
  36. Oratio II contra Arianos
    explains
  37. Oratio I contra Arianos
    explains
  38. In Aristotelis Categorias Commentarius
    Alexandria
    explains
  39. Epistulae
    explains
  40. Historia Ecclesiastica
    explains

Key passages(20)

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

קבוצה א. תואר מגדיר מהות2 הקבוצה הראשונה: תיאור הדבר בהגדרתו, כתיאור האדם כ"בעל חיים הוגה". וכבר ביארנו (א,נא4-3) שהתואר הזה, והוא המורה על מהות הדבר ואמיתתו (=מהותו האמיתית), הוא פירוש שם ותו לא. מין

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

בין מהות לבין מציאות1 ידוע שהמציאות היא דבר שקרה למצוי, ולפיכך היא עניין הנוסף על מהות המצוי. זהו דבר ברור ומחויב: בכל מה שיש סיבה למציאותו, הרי שמציאותו היא עניין נוסף על מהותו.האל "מחויב המציאות" –

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ראוי לתאר את האל רק באמצעות היגדים שליליים5 אחרי ההקדמה הזו אומר: כבר הוכח שהאל יתרומם ויתהדר הוא מחויב המציאות שאין בו מורכבות כמו שנוכיח (ב,א). ואיננו משיגים אלא את היותו בלבד, לא את מהותו. על כן מן

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

השולל יותר – משיג יותרהשאלה: מה ההבדל בין המשיגים את האל בשלילה?1 יכול השואל לשאול: כיוון שאין עצה להשיג את אמיתת עצמותו, וההוכחה מראה שהדבר המושג הוא רק שהוא מצוי, ותוארי החיוב בלתי אפשריים, כפי שהוכ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

מחייב התארים אינו מאמין באלוה7 איני אומר שמחייב התארים לה' יתעלה א) אינו משיגו כראוי, או ב) שהוא משתף, או ג) שהוא משיג אותו אחרת מכפי שהוא, אלא אני אומר שהוא סילק את מציאות האלוה מהאמנתו מבלי לשים לב

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

9 לפי הביאור הזה תדע שמי שאינו משיג כראוי את האלוה, והרחוק מידיעתו, הוא זה שלא התבררה לו שלילת עניין מן העניינים שלאדם אחר הוכחה שלילתם ממנו. נמצא שכל מי ששלילותיו מועטות – השגתו דלה יותר, כפי שביארנו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

שאר שמות ה' אינם תוארי עצמוּת4 ואילו שאר השמות, כולם מורים על תארים, לא על עצמות בלבד, אלא על עצמות בעלת תארים, משום שהם נגזרים, ולכן הם יוצרים אשליה של ריבוי; כוונתי שהם משלים לחשוב שהתארים קיימים, ו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

קבוצה ג. תואר של איכות שאינה מהותית4 הקבוצה השלישית: תיאור הדבר במה שהוא מחוץ לאמיתתו ועצמותו, כך שדבר זה אינו מה שהעצמות נהיית שלמה ומוגדרת מהותית ("מועמדת") על ידיו. משמעות זו היא אם כן איכות כלשהי

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

4 ואילו "צלם" חל על הצורה הטבעית, כלומר על העניין המגדיר את עצמותו של דבר ועושה אותו למה שהוא, והוא מהותו האמיתית באשר הוא המצוי הזה. ועניין זה (=הצלם, המגדיר את העצמות) אצל האדם, הוא מה שבאמצעותו מתב

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

הפשטת התארים היא רק שלב ראשון בהכרת ה'5 שמא יקשו עליך דבריי 'רוממות מעלה וגדולה ועוז', ותאמר: כיצד זה נותן אתה משמעויות רבות במשמעות אחת? עוד יבואר לך שה' יתעלה, אצל המשיגים השלמים, אינו מתואר בתארים

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

4 הרי התבאר שהתואר הוא בהכרח אחד משניים: או שהוא עצמות הדבר המתואר, ואז הוא פירוש שם, ואיננו שוללים זאת ביחס לה' מן הפן הזה אלא מפן אחר כפי שיתבאר (א,נב); או שהתואר אינו הדבר המתואר אלא הוא עניין הנוס

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

קבוצה ב. תואר מגדיר חלק של מהות3 הקבוצה השנייה: תיאור הדבר בחלק מהגדרתו, כמו תיאור האדם כבעל חיים או כהוגה. משמעותו של זה היא קשר הדדי הכרחי, משום שכאשר אנחנו אומרים "כל אדם הוגה" משמעות הדבר היא רק ש

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

הפתרון: גם ריבוי יחסים בא מעצמוּת אחת10 הרי התבאר לך שגם התארים האלה אינם מבחינת עצמותו אלא מבחינת הברואים. ולפיכך אנחנו, קהל המייחדים באמת, אומרים: כמו שאיננו אומרים שיש בעצמותו עניין הנוסף עליה שבו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

תוארי האל אינם ניתנים להשוואה במהותם3 כך ראוי היה שיבין מי שמאמין שיש תארים עצמיים שהבורא מתואר בהם, והם שהוא מצוי וחי ויכול ויודע ורוצה – שהעניינים האלה אינם מיוחסים אליו ואלינו באותה משמעות כך שהשונ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

התבאר לך אם כן שככל שתוכח לך שלילת דבר מסוים ממנו – אתה שלם יותר. וככל שאתה מחייב לו דבר נוסף (על עצמותו) – אתה מדמה (אותו לזולתו) ומתרחק מידיעת אמיתתו.4 באופן הזה ראוי להתקרב להשגתו בחקירה ובדרישה עד

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ידיעה בכוח וידיעה בפועל3 דע שלפני שהאדם תופס משהו בשכלו ("משכיל"), הרי הוא משכיל בכוח. וכשהוא תופס בשכלו דבר־מה – כגון שתאמר שהוא תפס בשכלו את צורתה של פיסת עץ מסוימת והסיק את צורתה מחומרה וצייר (בדעת

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

התברר לך אם כן שפועלו של השכל, שהוא השגתו, הם אמיתתו ועצמותו. נמצא שהדבר שבו הופשטה צורת פיסת העץ והושגה, שהוא השכל – הוא המשכיל. כי השכל הזה בעצמו הוא אשר הפשיט את הצורה והשיג אותה, וזה הוא פועלו, שב

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

דעת הרמב"ם: ביקורת חריפה4 מה שאני אומר הוא שהסיבה לכל מה שנכשלו בו היא שהם הניחו יחס בין ידיעתנו לידיעתו יתעלה. וכל קבוצה מסתכלת על הדברים שאינם אפשריים לגבי ידיעתנו, וחושבת שדבר זה מחויב לגבי ידיעתו,

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ההבדל בין היוצר לבין האדם3 ידיעתנו) זהו המצב באשר למכלול המציאות ויחסה אל ידיעתנו וידיעתו יתעלה. כי אנחנו יודעים כל מה שאנחנו יודעים רק בשל ההתבוננות במצויים, ולכן ידיעתנו אינה חלה על מה שעתיד להיות ו

Tap to expand

Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai) · Meir ben Ezekiel Ibn Gabbai · 1523 CE

Very high

הרב המורה ז"ל החוקר הראשון בזה אמר בפרק כ"א מחלק אחד מספרו, שמשה ע"ה בקש השגה אחת, והיא אשר כנה אותה בראיית פנים באמרו ופני לא יראו. ופירוש דבריו שהוא ע"ה בקש השגת מהותו, והראיה על שזו היא בקשתו, מה ש

Tap to expand