Skip to content
Wellsprings
greek-metaphysicsfeatured in 40 works

Substance

The independent reality that has properties but is never itself a property of anything else.

Substance (ousia) is, for Aristotle (4th c. BCE), the primary sense of being — the individual thing (this man, this horse) that exists in its own right and underlies its changing qualities. He made it the central category of the Categories and the core problem of the Metaphysics, debating whether substance is the concrete particular, its matter, or its form. The concept shaped all later metaphysics, from medieval scholasticism to Descartes and Spinoza.

How it traveled

  1. Metaphysics
    Chalcis · -322
    explains
  2. Physica
    Chalcis · -322
    explains
  3. Pyrrhoniae Hypotyposes
    Alexandria · 210
    explains
  4. Vitae philosophorum
    · 240
    explains
  5. Enneades
    Rome · 270
    explains
  6. HaEmunot veHaDeot
    Sura (Babylonia) · 933
  7. Duties of the Heart
    Zaragoza (Saragossa) · 1080
    exposition
  8. Mishneh Torah, Foundations of the Torah
    Fostat (Old Cairo) · 1180
  9. Guide for the Perplexed
    Cairo · 1190
  10. Zohar
    Guadalajara · 1280
  11. Sefer HaIkkarim
    Soria · 1425
  12. Akeidat Yitzchak
    Tarragona · 1490
  13. Abarbanel on Torah
    Naples · 1505
  14. Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)
    Cairo · 1523
  15. Pardes Rimmonim
    Tzfat · 1548
  16. Derekh Hashem
    Amsterdam · 1740
  17. Tanya
    Liadi · 1797
  18. Sha'arei HaYichud VeEmunah
    Strashelye · 1820
  19. Sha'arei Avodah
    Strashelye · 1820
  20. Malbim on Isaiah
    Bucharest · 1860
  21. Malbim on Psalms
    Bucharest · 1860
  22. Talmud Eser HaSefirot
    Jerusalem · 1939
  23. In Aristotelis Categorias Commentarius
    Alexandria
    explains
  24. Fragmenta Logica et Physica
    Athens
    explains
  25. Praeparatio Evangelica
    explains
  26. In Aristotelis Metaphysicorum
    Constantinople (Istanbul)
    explains
  27. In Porphyrii Isagogen Sive Quinque Voces
    Alexandria
    explains
  28. Oratio II contra Arianos
    explains
  29. Refutatio Omnium Haeresium (= Philosophumena)
    explains
  30. Epistulae
    explains
  31. Oratio I contra Arianos
    explains
  32. Historia Ecclesiastica
    explains
  33. Adversus Praxean
    explains
  34. Anonymi In Analyticorum Posteriorum Librum Alterum Commentarium
    explains
  35. In Aristotelis Metaphysica Commentaria
    Athens
    explains
  36. Paraphrasis Categoriarum
    explains
  37. In Aristotelis Categorias Commentarium
    Athens
    explains
  38. De anima libri mantissa
    Athens
    explains
  39. Adversus Marcionem
    explains
  40. Suidae lexicon
    explains

Key passages(20)

Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE

Very high

וְכַאֲשֶׁר נַחְקֹר עַל הַיְּסוֹדוֹת הָאַרְבָּעָה נִמְצָאֵם מְחֻבָּרִים מֵחֹמֶר וְצוּרָה וְהֵמָּה הָעֶצֶם וְהַמִּקְרֶה,

Tap to expand

Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE

Very high

וְהַשִּׁשִּׁי מִצַּד הַמִּקְרִים הַדְּבֵקִים אֶל כָּל מִתְרַבֶּה וְהוּא שֶׁהָרִבּוּי וְהַכְּלָל מִקְרֶה נִכְנָס עַל הָעֶצֶם וְהוּא הַכַּמּוּת וְהוּא יִתְבָּרַךְ הַבּוֹרֵא הָעֶצֶם וְהַמִּקְרֶה לֹא תַּש

Tap to expand

Duties of the Heart · Bachya ben Yosef ibn Pakuda (Chovot HaLevavot) · 1080 CE

Very high

וּכְבָר אָמַר הַפִילוֹסוֹף כִּי סוּגֵי הַסּוּגִים הֵם עֲשָׂרָה וְהֵם עֶצֶם וְכַמָּה וְאֵיךְ וּמִצְטָרֵף וְאָנָה וּמָתַי וּמַצָּב וְקִנְיָן וּפוֹעֵל וְנִפְעָל,

Tap to expand

Kuzari 5:2exposition

Kuzari · Yehuda HaLevi (Kuzari) · 1120 CE

Very high

(ב) אָמַר הֶחָבֵר: וּמִי לָנוּ בְּנֶפֶשׁ סוֹבֶלֶת שֶׁאֵינֶנָּה נִפְתֵּית לַדֵּעוֹת הָעוֹבְרוֹת עָלֶיהָ מִדֵּעוֹת הַטִּבְעִיִּים וְהָאִצְטַגְנִינִים וּבַעֲלֵי הַטְּלָסְמָאוֹת וְהַמְכַשְּׁפִים וְאַנְשֵׁ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

4 הרי התבאר שהתואר הוא בהכרח אחד משניים: או שהוא עצמות הדבר המתואר, ואז הוא פירוש שם, ואיננו שוללים זאת ביחס לה' מן הפן הזה אלא מפן אחר כפי שיתבאר (א,נב); או שהתואר אינו הדבר המתואר אלא הוא עניין הנוס

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

קבוצה ג. תואר של איכות שאינה מהותית4 הקבוצה השלישית: תיאור הדבר במה שהוא מחוץ לאמיתתו ועצמותו, כך שדבר זה אינו מה שהעצמות נהיית שלמה ומוגדרת מהותית ("מועמדת") על ידיו. משמעות זו היא אם כן איכות כלשהי

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

הפתרון: גם ריבוי יחסים בא מעצמוּת אחת10 הרי התבאר לך שגם התארים האלה אינם מבחינת עצמותו אלא מבחינת הברואים. ולפיכך אנחנו, קהל המייחדים באמת, אומרים: כמו שאיננו אומרים שיש בעצמותו עניין הנוסף עליה שבו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

בירור יחס האל לנבראים14 אכן מקום החקירה והעיון הוא האם יש בינו יתעלה ובין דבר מן העצמים שברא יחס אמיתי כלשהו שניתן לתאר אותו באמצעותו. ברור בעיון ראשוני שאין יחס הדדי בינו לבין דבר מברואיו: כי אחת מן

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ראוי לתאר את האל רק באמצעות היגדים שליליים5 אחרי ההקדמה הזו אומר: כבר הוכח שהאל יתרומם ויתהדר הוא מחויב המציאות שאין בו מורכבות כמו שנוכיח (ב,א). ואיננו משיגים אלא את היותו בלבד, לא את מהותו. על כן מן

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

שאר שמות ה' אינם תוארי עצמוּת4 ואילו שאר השמות, כולם מורים על תארים, לא על עצמות בלבד, אלא על עצמות בעלת תארים, משום שהם נגזרים, ולכן הם יוצרים אשליה של ריבוי; כוונתי שהם משלים לחשוב שהתארים קיימים, ו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

ח. המקרים כמקור היחיד לשוני ולאחידות34 ההנחה השמינית היא אמירתם שלא קיים דבר מלבד עצם ומקרה, ושגם הצורות הטבעיות הן מקרים. ביאור ההנחה הזו: לדעתם, כל הגופים מחוברים מאטומים זהים, כמו שביארנו בהנחתם הר

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

בין מהות לבין מציאות1 ידוע שהמציאות היא דבר שקרה למצוי, ולפיכך היא עניין הנוסף על מהות המצוי. זהו דבר ברור ומחויב: בכל מה שיש סיבה למציאותו, הרי שמציאותו היא עניין נוסף על מהותו.האל "מחויב המציאות" –

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

Very high

9 לפי הביאור הזה תדע שמי שאינו משיג כראוי את האלוה, והרחוק מידיעתו, הוא זה שלא התבררה לו שלילת עניין מן העניינים שלאדם אחר הוכחה שלילתם ממנו. נמצא שכל מי ששלילותיו מועטות – השגתו דלה יותר, כפי שביארנו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

2 שלילת התארים העצמיים מה' יתעלה שייכת לקטגוריה הזו. משום שדבר זה הוא מושכל ראשון, שהתואר אינו עצמותו של הדבר המתואר ושהוא מצב כלשהו של העצמות – ואם כן הוא מקרה.

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

לאל אין זיקה למושגי כמות3 מה שעוד צריך לדעת הוא שהאחדות והריבוי הם דברים שקרו למצוי באשר הוא רב או אחד. דבר זה התבאר ב"מטפיזיקה" (ראו ספר י פרק 2). וכפי שהמספר אינו עצמם של הנספרים, כך אין האחדות עצמו

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

ואילו מחויב המציאות, הפשוט באמת, שאין חלה בו מורכבות כלל – הרי כפי שמקרה הריבוי בלתי אפשרי בו כך מקרה האחדות בלתי אפשרי בו; כוונתי שאין האחדות עניין נוסף על עצמותו, אלא הוא אחד ולא על ידי אחדות.

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

האלוהים יודע בפועל7 וכיוון שהוכח שהאל יתרומם ויתהדר הוא שכל בפועל ואין בו כוח כלל, כמו שהתבאר (א,נה) וכמו שיוכח (ב,א, ב"עיון הפילוסופי הרביעי"), כך שאין הוא לעתים משיג ולעתים אינו משיג, אלא הוא שכל בפ

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

ח) ההנחה השמינית: אין בכל המציאות, כלומר בכל הנבראים, דבר מלבד עצם ומקרה. וגם הצורה הטבעית היא מקרה.

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

ראיה מהשכל הפועל3 הראיה לכך היא השכל הפועל לדעת אריסטו וההולכים אחריו, שהוא נבדל, והוא לעתים פועל ולעתים אינו פועל, כמו שביאר אבו נצר (אלפאראבי) בחיבורו "על השכל". הוא אמר שם דברים בלשון זה: "וברור שה

Tap to expand

Guide for the Perplexed · Moses ben Maimon (Rambam) · 1190 CE

High

עיון ב: ראיה ממורכבות התנועה9 עיון שני שלהם אריסטו (פיזיקה ח,ה; מטפיזיקה יב,ז) הקדים הנחה כדלהלן: אם נמצא דבר המורכב משני דברים, ואחד מן הדברים נמצא בנפרד, מחוץ לדבר המורכב – מתחייבת בהכרח גם מציאותו

Tap to expand