The Syllogism
Aristotle's engine of valid reasoning: from two granted premises, a conclusion follows of necessity — the first formal logic in history.
The syllogism is Aristotle's (4th c. BCE) form of deductive argument, in which a conclusion follows necessarily from two premises that share a middle term — as in 'All men are mortal; Socrates is a man; therefore Socrates is mortal.' In the 'Prior Analytics,' Aristotle sorted valid argument-forms by figure and mood, creating the first formal system of logic. His syllogistic ruled Western and Arabic logic for some two thousand years, taught as the core of reasoning until the 19th-century rise of modern symbolic logic broadened the field.
How it traveled
- RhetoricChalcis · -335explains
- Analytica prioraChalcis · -322explains
- TopicaChalcis · -322explains
- De sophisticis elenchisChalcis · -322explains
- MetaphysicsChalcis · -322explains
- De InventioneFormiae · -84explains
- Institutio OratoriaRome · 95explains
- DiscoursesNicopolis · 108explains
- Noctes AtticaeRome · 180explains
- Adversus MathematicosAlexandria · 190explains
- Pyrrhoniae HypotyposesAlexandria · 210explains
- Vitae philosophorum— · 240explains
- Mekhilta DeRabbi YishmaelEretz Yisrael (travels) · 250
- Sifrei DevarimEretz Yisrael (travels) · 250
- Sifrei BamidbarEretz Yisrael (travels) · 250
- Jerusalem Talmud PesachimTiberias · 400
- Jerusalem Talmud KiddushinTiberias · 400
- Jerusalem Talmud SotahTiberias · 400
- Jerusalem Talmud YevamotTiberias · 400
- ZevachimSura (Babylonia) · 500
- Bava KammaSura (Babylonia) · 500
- NazirSura (Babylonia) · 500
- ChullinSura (Babylonia) · 500
- PesachimSura (Babylonia) · 500
- SanhedrinSura (Babylonia) · 500
- Bava MetziaSura (Babylonia) · 500
- YevamotSura (Babylonia) · 500
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250
- Malbim on LeviticusBucharest · 1860
- Commentary on Sefer Hamitzvot of RasagLviv (Lemberg) · 1914
- In Aristotelis Analyticorum Priorum Librum I CommentariumAthensexplains
- In Aristotelis analytica priora [Sp.]—explains
- In Aristotelis Sophisticos Elenchos Commentarius [Sp.]—explains
- Fragmenta Logica et PhysicaAthensexplains
- In Aristotelis Analyticorum Priorum Librum I CommentariumAlexandriaexplains
- Anonymi In Analyticorum Posteriorum Librum Alterum Commentarium—explains
- In Aristotelis Sophisticos Elenchos Paraphrasis—explains
- Institutio logica [attributed]Romeexplains
- Suidae lexicon—explains
- In Aristotelis artem rhetoricam commentarium—explains
Key passages(20)
(יב) אָמַר הֶחָבֵר: יִתְבָּאֵר מְצִיאוּת הַנֶּפֶשׁ בִּתְנוּעוֹת וְהַרְגָּשׁוֹת לַחַיִּים, שׁוֹנוֹת מִן הַתְּנוּעוֹת הַיְסוֹדִיּוֹת, וְנִקְרֵאת סִבָּתָם נֶפֶשׁ אוֹ כֹחַ נַפְשִׁי. וְיִתְחַלְּקוּ הַכֹּחו
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
ואל הטענה השנית אמרו שלא יתחייב גם כן שמה שלא היה נודע לא יהיה נודע לעולם. כי כבר יודע על ידי הקש, אלא שקודם ההקש היה הדבר ידוע בכח בהקדמות, ועל ידי ההקש שב ידוע בפעל, ושהשכל יגזור שהגעת הידיעה על דרך
Tap to expand
*תוכן כוונתו, הנה ידוע כי לכל הקש שכלי משאי יצטרכו שתי הקדמות אשר מהן תצא התולדה, המשל בזה, התולדה "כל אדם מרגיש" יוצאת משתי הקדמות, האחת. "כל אדם חי" והשנית "כל חי מרגיש" ונמשך מזה, כי "כל אדם מרגיש,
Tap to expand
הקדמה זו ביארה הפילוסוף בספר המופת אמר וזה שאנחנו כאשר נחבב המלמד מפני חבת הנער כבר תחוייב שתהיה חבתנו לנער מחבתנו למלמד. וכמו כן כשנתאמת' התולדה מפני האמתינו ההקדמות כבר יחוייב שתהיה האמתנו להקדמות י
Tap to expand
ועשה הכהן אחד לחטאת. שיפרישם הכהן אחד לחטאת ואחד לעולה. אין לי (יומא מ"א) אלא הפרשה בכהן. הפרשה בבעלים מנין. אמרת קל וחומר הוא, אם מי שאין רשאי בהקדשתו רשאי בהפרשתו מי שרשאי בקדושתו אינו דין שיהא רשאי
Tap to expand
כְּמַה דְרַבָּנִן אָמְרִין. הַמַּאֲמָר קוֹנֶה וּמְשַׁיֵיר. כֵּן אִינּוּן אָמְרִין. הַגֵּט פּוֹטֶר וּמְשַׁיֵיר. וְיִפְטוֹר הַגֵּט פְּטוֹר גָּמוּר בִּיבָמָה מִקַּל וְחוֹמֶר. מַה אִם הָאִשָּׁה שֶׁאֵין חֲ
Tap to expand
״וּבְכֹרֹת״ – זֶה הַבְּכוֹר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְאוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר, אִם לִפְנֵי זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים! הָא
Tap to expand
מַאי דְּרוּשׁ? אָמְרוּ, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מִשְׁכָּן, שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם — וְקׇרְבַּן יָחִיד דּוֹחֶה שַׁבָּת דְּאִיסּוּר סְקִילָה, מִקְדָּשׁ, דִּקְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, וְ
Tap to expand
אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מַשְׁקֶה שֶׁמְּטַמֵּא אוֹכֶל — אֵינוֹ מְטַמֵּא כְּלִי, אוֹכֶל שֶׁאֵין מְטַמֵּא אוֹכֶל — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא כְּלִי?! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״יִטְמָא״ — לְטַמֵּ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(שמות כא ז-ח) וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, בִּקְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּגְדוֹלָה, אָמַרְתָּ, הוֹאִיל וְרַשַּׁאי בַּהֲפָרַת נְדָרֶיהָ וְרַשַּׁאי בִּמְכִירָ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
תָּנוּ רַבָּנָן. בַּחֲלֵב אִמּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא בַחֲלֵב אִמּוֹ. בַּחֲלֵב פָּרָה וְרָחֵל, מִנָּיִן. אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִמּוֹ, שֶׁאֵין נֶאֶסְרָה עִמּוֹ בְּהַרְבָּעָה, נֶאֱסֶרֶת עִמּוֹ בְּב
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ. לַעֲשׂוֹת יָמִים שֶׁלְּאַחַר נְזִירוּתוֹ כַּיָּמִים שֶׁבְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ עַד הֲבָאַת קָרְבָּן. אוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב [עַל הַטֻּמְאָה] עַד שֶׁיַּשְׁלִים [אֶת נְז
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
דָּבָר אַחֵר "תֵּבֵל" עַל שֵׁם תַּבְלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, ט) "בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה", מִכָּאן שֶׁהַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב כְּשׁ
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(במדבר ל ז) וְאִם הָיוֹ תִּהְיֶה לְאִישׁ, נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ מְפֵרִין אֶת נְדָרֶיהָ. מְנָּלָּן. אֲמַר רָבָא דַּאֲמַר קְרָא וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, מִכָּאן
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
ומלבד זה לפמש"כ הרמ"ה והר"ן ז"ל (סו"פ הנשרפין פ"א ע"ב) וכן מבואר בפירש"י שם (בד"ה והיכן רמיזא) דהכנסה לכיפה הלכה לממ"ס היא עיי"ש בדבריהם. א"כ בלא"ה לענין זה מיהת לא שייך לומר דהחמור בכלל הקל לענין המצ
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
והשתא עפ"ז ממילא. מבואר דליכא שום ראי' מהתם לומר דילפינן חייבי מלקות לקולא מחייבי מיתות. ואדרבה איפכא מוכח מהתם. דאם איתא דחייבי מלקות איכא למילף לקולא מחייבי מיתות. וא"כ גם קרא דחייבי מלקות הו"ל בהדי
Tap to expand
Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag · Yerucham Fishel Perla · 1915 CE
אמנם נראה דאי מהא לא תברא. דהנה עיקר הך כללא טעמא בעי דלכאורה כיון דק"ו ניתן לידרש מה בכך שסופו להקל הרי מאחר דעיקרו בא להחמיר א"כ ק"ו גמור הוא והקולא שבסופו ממילא אתי. והנה בפרק לולב הגזול (סוכה ל"ו
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · 1100 CE
(ויקרא כא כב) "וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל" אַף בְּמַחֲלֹקֶת. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם טְבוּל יוֹם וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין לַעֲבוֹדָה לְמָחָר אֵינָן אוֹכְלִין בְּמַחֲלֹקֶת, בַּעַל
Tap to expand
Sefer HaIkkarim · Rabbi Yosef Albo · 1425 CE
וזה הדרך נמצא בויכוחים הרבה, כמו שיאמר אומר כל אדם ראוי שיכיר את בוראו, וזה לפי שכל בעל שכל ראוי שיכיר את בוראו, ושמע השומע ואמר שזה טעות גדולה כי מי הגיד לו שהאדם בעל שכל, וכל עוד שלא תתבאר ההקדמה הק
Tap to expand
השלישית שבתנאי הנבון שבכל מה שיסדר פעולותיו להביא התכליות הטובות שיכוין להגיעם אליהם בדרך טוב ונכון שאם לא יעשה כן יקרהו כמו זה שמוליד תולדה אמתית מהיקש כוזב להיות הגבול האמצעי כוזב ולזה גומר החוקר ול
Tap to expand