Hadasim (Myrtle Branches)
Myrtle (hadas), the fragrant evergreen with triple-leaf clusters — the second of the four species bound together on Sukkot.
Three branches of myrtle with triple-leaf clusters — second of the four species.
How it traveled
- Teshuvot HaGeonim (Shaarei Teshuva)Sura (Babylonia) · c. 900 CEattested_hebrew_phrase
- Ma'arekhet HaElokutGuadalajara · c. 1295 CEattested_hebrew_phrase
- Recanati on the TorahRecanati · c. 1300 CEattested_hebrew_phrase
- Ran on SukkahBarcelona · c. 1340 CEattested_hebrew_phrase
- Sha'ar HaKavanotTzfat · c. 1570 CEattested_hebrew_phrase
- Pri Etz ChaimTzfat · c. 1572 CEattested_hebrew_phrase
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · c. 1620 CEattested_hebrew_phrase
- Maaseh Rokeach on MishnahAmsterdam · c. 1735 CEattested_hebrew_phrase
- Zera KodeshRopshitz (Ropczyce) · c. 1810 CEattested_hebrew_phrase
- Peri TzadikLublin · c. 1845 CEattested_hebrew_phrase
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEattested_hebrew_phrase
- Torah Temimah on TorahPinsk · c. 1904 CEattested_hebrew_phrase
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEattested_hebrew_phrase
- Shem MiShmuelSochaczew · c. 1925 CEattested_hebrew_phrase
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, שְׁלשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד, אֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד אֵינוֹ קָטוּם. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמ
Tap to expand
Jerusalem Talmud Sukkah · c. 375 CE
משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁלשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד וַאֲפִילּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ קָטוּם. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּ
Tap to expand
[ד] א"ר לוי למטרונה שהכניסה למלך שני הדסים ואיבדה אחד מהם והיתה מצירה עליו, אמ' לה המלך שימרי את זה כילו ששמרת את שניהם, כך כיון שעמדו ישר' על הר סיני ואמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז), איבד
Tap to expand
״וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה״, קָרֵי לַהּ ״הֲדַסָּה״ וְקָרֵי לַהּ ״אֶסְתֵּר״? תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֶסְתֵּר שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ הֲדַסָּה — עַל שֵׁם הַצַּדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ
Tap to expand
כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה״. וְאֵין ״הֲדַסִּים״ אֶלָּא צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר:
Tap to expand
מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת, לוּלָב אֶחָד, וְאֶתְרוֹג אֶחָד. אֲפִילּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים, וְאֶחָד אֵינוֹ קָטוּם. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שְׁלָ
Tap to expand
מתני' (דף לד:) ר' ישמעאל אומר ג' הדסים ושתי ערבות ולולב אחד ואתרוג אחד ואפילו ב' קטומים ואחד שאינו קטום רבי טרפון אומר אפילו שלשתן קטומים רבי עקיבא אומר
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
שמעו דבר ה' בית יעקב. אמר ר' לוי משל למטרונא שהכניס לה המלך שני הדסים, אבדה אחד מהם והיתה מצירה עליו. אמר לה המלך שמרי את זה כאלו שמרת את שניהם, כך כיון שעמדו ישראל על הר סיני אמרו כל אשר דבר ה' נעשה
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Nach · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים אשר במצולה, א"ר (יוכאי) [יוחנן] מאי ראיתי הלילה בקש הקב"ה להפוך את כל העולם כלו ללילה, כיון שנסתכל בחנניה מישאל ועזריה נתקררה דעתו שנאמר והוא
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
(בראשית ב ח) וַיִּטַע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם, לָמָּה מַזְכִּיר שֵׁם מָלֵא בִּנְטִיעָה זוֹ, שֶׁמִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ הִיא צְרִיכָה כִּוּוּן קֹדֶם שֶׁלֹּא נוֹצְרָה מִמְּעֵי אִמָּהּ אָדָם
Tap to expand
Yalkut Shimoni on Torah · Shimon HaDarshan of Frankfurt (attrib.) · c. 1100 CE
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, זוֹ מִדַּת הַטּוֹב שֶׁהִיא גְּדוּשָׁה. וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָ, רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא וְרַבִּי (שָׁאוּל) [שְׁמוּא
Tap to expand
Ibn Ezra on Zechariah · Avraham Ibn Ezra · c. 1155 CE
על סוס אדום - ככה ראה ואין צורך לבקש טעם למה אדום וככה לא נבקש טעם למה צליל שעורים ולא חטים והמפרש כי שעורים מדרך סערה, ואדום כמו הדם לשפוך דמים, ואלה כדברי דרש הם וזה האיש הרוכב הוא שר ופירוש במצולה
Tap to expand
Ramban on Leviticus · Moses ben Nachman (Ramban) · c. 1246 CE
פְּרִי עֵץ הָדָר שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, "הָדָר" הַדָּר בְּאִילָנוֹ מִשָּׁנָה לְשָׁנָה, וְזֶה אֶתְרוֹג, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ג:מ'). וְהֵן אַסְמַכְתּוֹת שֶׁעָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ (ת"
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
ועתה אבאר לך באורך כוונת המצוה הלולב ומיניו הם ז' לולב אחד ואתרוג אחד ושלש עבות ושתי ערבות אמנם כוונת רבי עקיבא שאמר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת וכוונתו כי ברומזו בדבר אחד לכל ענין ד
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
אמנם יש מפרשים כי הלולב רומז ליסוד עולם ועליו נאמר אני כברוש רענן ממני פריך נמצא (הושע יד ט) כי משם פורחין הנשמות שהם פירותיהן של ישראל ומקרא מסייען שנאמר צדיק כתמר יפרח (תהלים צב יג) ולפי דבריהם יהיו
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
לולב אתרוג וערבה והדס הג' כחות עליונות והרביעי הפועלת מהם כי הם לבדו אחד ולא לפועל שלשה הדסים רמז למדות השם הפועלים בלימודי יי' כי הפועל משתנה ולא הכח ושמיני של חג עצרת היא הכח הזקוקה והעצורה אצלו משא
Tap to expand
Recanati on the Torah · Menachem Recanati · c. 1250 CE
שלשה גביעים משוקדים וגו'. ובמנורה ארבעה גביעים. צוה להיות בכל קנה מן הששה שלשה גביעים ובאמצעי ארבעה ובין כולם כ"ב לרמוז לכ"ב אותיות התורה וכ"ב אלף מרכבות שהיו במתן תורה כולן באותה מראה שראה יחזקאל הג'
Tap to expand
Meiri on Sukkah · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
המשנה השלישית והכוונה בה בענין החלק הראשון ובפרט בענין הערבה והוא שאמר ערבה גזולה ויבשה פסולה של אשרה ושל עיר הנדחת פסולה נקטם ראשה נפרצו עליה והצפצפת פסולה כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשרה אמר הר"
Tap to expand
Meiri on Sukkah · Menachem HaMeiri · c. 1280 CE
ר' ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד וכן הלכה ופי' בגמ' הטעם בהדס דכתיב ענף עץ עבות בשלש תיבות ובערבה דכתיב ערבי נחל ומיעוט ערבי שתים ובלולב דכתיב כפת תמרים והוא חסר וא"ו ונשאר בו
Tap to expand
Tikkunei Zohar · Anonymous (Sefer HaZohar) · c. 1280 CE
קָם סָבָא תְּלִיתָאָה וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא אֲנַן בַּעֲצֵי בְשָׂמִים מַבְדִּילִין, וְהָכָא אִיהִי לָא אָמְרַת אֶלָּא בַּתַּפּוּחִים, אֶלָּא אֲנַן מְבָרְכִין עַל עֲצֵי בְשָׂמִים בְּגִין דְּאִתְּמַ
Tap to expand