Maaseh Bereshit (The Account of Creation)
The rabbinic name for the esoteric dimension of the Genesis creation account — a topic the Mishnah restricts to qualified students and that became foundational for Jewish mystical thought.
The opening chapter of Genesis reads, on its surface, as a sequence of divine acts: light, sky, water, plants, animals, humans, across six days. But from early on, Jewish teachers sensed that the creation account carried deeper layers of meaning. The rabbis of the Mishnah called this hidden dimension Maaseh Bereshit — 'the Account of Creation' — and treated it with unusual caution: according to Mishnah Chagigah, it should not be taught publicly, only to individual students mature enough to engage with it responsibly.
What made it so sensitive was the nature of the questions it raised. Why does light appear before the sun? What is the 'void and chaos' that precedes creation? What does it mean for God to 'see that it was good'? These weren't merely literary puzzles — they touched on the nature of God, the structure of reality, and the mechanics of existence itself. Early mystical works like Sefer Yetzirah explored these questions through the lens of language and number, finding cosmic significance in the letters and words of the creation text.
Over centuries, Maaseh Bereshit became a central preoccupation of Jewish mysticism. The Zohar and later Lurianic Kabbalah offered elaborate accounts of what was happening 'behind' the Genesis narrative — the unfolding of divine emanations, the structure of spiritual worlds. But the concept itself is older than any of these systems, rooted in the ancient rabbinic sense that creation's story is also a map of ultimate reality.
How it traveled
- Machzor VitryTroyes (Champagne) · 1055discusses
- Yalkut Shimoni on NachTiberias · 1250explains
- Yalkut Shimoni on TorahTiberias · 1250discusses
- Sha'arei OrahGuadalajara · 1260discusses
- Magen Avot on AvotTunis · 1390discusses
- Menorat HaMaorToledo (Castile) · 1391discusses
- Akeidat YitzchakTarragona · 1490discusses
- Abarbanel on TorahNaples · 1505discusses
- Avodat HaKodesh (Ibn Gabbai)Cairo · 1523discusses
- Pardes RimmonimTzfat · 1548discusses
- Ketem Paz on ZoharTzfat · 1561discusses
- Reshit ChokhmahTzfat · 1575discusses
- Megalleh Amukkot on Parashat VaEtchananKrakow (Cracow) · 1607discusses
- Chesed LeAvrahamHebron · 1618discusses
- Ohr HaChammah on ZoharTzfat · 1620discusses
- Degel Machaneh EphraimSudilkov · 1770discusses
- Kedushat LeviBerditchev (Ukraine) · 1772discusses
- Be'er Mayim ChaimCzernowitz (Chernivtsi) · 1775discusses
- Yismach MosheSátoraljaújhely (Ujhel) · 1790discusses
- Ohr HaMeirKorets · 1790discusses
- Mareh Yechezkel on TorahKarlsburg (Alba Iulia) · 1800discusses
- Agra DeKalaDinov (Dynów) · 1801discusses
- Likkutei TorahLiadi · 1810discusses
- Bat AyinTzfat · 1820discusses
- Tiferet ShlomoRadomsk · 1825discusses
- Beit AharonKarlin (Pinsk) · 1830discusses
- Beit Yaakov on TorahIzhbitz (Izbica) · 1830discusses
- Likutei HalakhotBreslov (Ukraine) · 1840discusses
- Peri TzadikLublin · 1845discusses
- Dover TzedekLublin · 1845discusses
- Likkutei MaamarimLublin · 1845discusses
- Sod YesharimRadzin (Radzyń Podlaski) · 1859discusses
- Malbim on GenesisBucharest · 1860discusses
- Malbim on PsalmsBucharest · 1860discusses
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884discusses
- Sefat EmetGer (Gora Kalwaria) · 1900discusses
- Torah Temimah on TorahPinsk · 1904discusses
- Shem MiShmuelSochaczew · 1925discusses
- Derekh HaMelekhPiaseczno · 1931discusses
- Sulam on ZoharJerusalem · 1945discusses
Key passages(20)
The Legends of the Jews · Louis Ginzberg (Legends of the Jews)
בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
Tap to expand
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃
Tap to expand
וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־אֽוֹר׃
Tap to expand
וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ט֖וֹב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ {פ}
Tap to expand
וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכׇל־צְבָאָֽם׃
Tap to expand
וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכׇּל־מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ {פ}
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָא כְּתִיבָא.
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
הַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״לְּמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם״, ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ״ — לְמָה לִי?
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
״אֵת הָאָרֶץ״ לְמָה לִי — לְהַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ. ״וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ״, מִכְּדִי בְּשָׁמַיִם אַתְחֵיל בְּרֵישָׁא, מַאי שְׁנָא דְּקָא חָשֵׁיב מַעֲשֵׂה אֶרֶץ? תָּנָא דְּבֵי ר׳ יִשְׁמָ
Tap to expand
Chagigah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
בְּבָתֵּי גַוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בָרָאֵי. וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עוֹד רָקִיעַ אֶחָד יֵשׁ לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת, דִּכְתִיב: ״וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנ
Tap to expand
Sefer Yetzirah · Anonymous (Sefer Yetzirah author) · 500 CE
בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש שמו וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור:
Tap to expand
Sefer Yetzirah · Anonymous (Sefer Yetzirah author) · 500 CE
עשר ספירות בלי מה ועשרים ושתים אותיות יסוד שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות:
Tap to expand
Ohr Hashem · Chasdai Crescas (Or Hashem) · 1399 CE
הדרוש העשירי המכוון כמעשה בראשית ומעשה מרכבה ואם הוא חכמת הטבע ומה שאחריו כמו שמשכו קצת מחכמי אומתינו: ואמנם המכוון בהם אינו מה שדמו הוא מבואר בעצמו למי שהרגיל מאמריהם על זה אם להגדלתם המעשים במעלה וק
Tap to expand
עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל ה
Tap to expand
יש נקראין ומתרגמין נקראין ולא מתרגמין לא נקראין ולא מתרגמין מעשה בראשית נקרא ומתרגם מעשה לוט ושתי בנותיו נקרא ומתרגם מעשה יהודה ותמר נקרא ומתרגם מעשה עגל ראשון נקרא ומתרגם הקללות שבתורה נקראין ומתרגמי
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai · 200 CE
כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וכי לששה ימים נבראו והלא כבר נאמר (תהלים ל"ג ו') בדבר ה' שמים נעשו אם כן למה נאמר כי ששת ימים עשה ה' את השמים אלא להפרע מן הרשעים שהן מאבדין את העולם שנברא לששה ימ
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Shimon Ben Yochai · 200 CE
ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם ולא ביני לבין אומות העולם: אות היא לעולם. מגיד שאין השבת בטילה מישראל לעולם מפני שמסרו עצמן עליה: שבל דבר שמסרו ישראל נפשם עליו נתקיים בידם כגון שבת ומילה ותלמוד תורה
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
יְחִידִי שֶׁיִּפֹּל מֵהֶם, הֲרֵי הוּא עָלַי כְּכֻלָּן. מְלַמֵּד שֶׁאַף אֶחָד מְמָעֵט עַל יְדֵי כֻלָּן.*שֶׁאַף אֶחָד: אפילו אחד. דָּבָר אַחֵר: יְחִידִי שֶׁיִּפֹּל מֵהֶן, הֲרֵי הוּא עָלַי כְּנֶגֶד כָּל
Tap to expand
Mekhilta DeRabbi Yishmael · 200 CE
(שמות כ,י) ["כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ יי אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ."]
Tap to expand
Modern teachers who discuss this idea
Modern and living teachers whose books take up Maaseh Bereshit (The Account of Creation). These works are still in copyright, so we can’t show the text here — each links out to the book.
- Louis GinzbergThe Legends of the Jews(1909)Buy on Eichler’s→