Lash (Kneading)
Mixing dry ingredients with liquid to make dough is forbidden on the Jewish Sabbath as a creative act.
In Jewish law, the Sabbath is a day of rest from creative work—and kneading is considered one of the thirty-nine categories of forbidden labor. The idea is straightforward: when you combine flour with water to make dough, you're transforming separate ingredients into something new and unified, much like a craftsperson shaping raw materials. The rabbis of the Mishnah (around 200 CE) identified this as one of the thirty-nine types of work that were performed in building the ancient Tabernacle, so they became the template for all Sabbath restrictions.
Over centuries, Jewish legal scholars refined exactly what counts as kneading. Is it forbidden only to actively mix? What if ingredients combine by themselves? Can you prepare dough before Sabbath and bake it during? These questions led to detailed discussions in the Babylonian Talmud and later codes like the Shulchan Aruch (the authoritative 16th-century Jewish law handbook). The principle evolved into a general rule: if you're intentionally combining dry and wet ingredients to make a unified paste, and doing so on Sabbath, you've violated the boundary.
How it traveled
- Jerusalem Talmud ShabbatTiberias · 400explains
- ShabbatSura (Babylonia) · 500explains
- MenachotSura (Babylonia) · 500explains
- PesachimSura (Babylonia) · 500explains
- Machzor Vitry— · 1055explains
- Rif Shabbat— · 1085explains
- Rif Pesachim— · 1085explains
- Sefer Yereim— · 1135explains
- HaMaor HaKatan on ShabbatLunel (Provence) · 1170explains
- Mishneh Torah, SabbathFostat (Old Cairo) · 1180explains
- Sefer HaTerumah— · 1190explains
- Tosafot on ShabbatTroyes (Champagne) · 1230explains
- Kol Bo— · 1250explains
- Meiri on ShabbatPerpignan · 1300explains
- TurToledo (Castile) · 1335explains
- Ran on ShabbatBarcelona · 1340explains
- Ran on PesachimBarcelona · 1340explains
- Bartenura on Mishnah ShabbatJerusalem · 1482explains
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565explains
- Shulchan Arukh, Yoreh De'ahTzfat · 1565explains
- Darkhei MosheKrakow (Cracow) · 1570explains
- Tosafot Yom Tov on Mishnah MenachotPrague · 1613explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1657explains
- Magen Avraham— · 1665explains
- Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1696explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Brit MosheAmsterdam · 1721explains
- Penei Yehoshua on BeitzahFrankfurt am Main · 1730explains
Key passages(20)
הָהֵן סִיקוֹרָה. כַּד מְכַחֵד בִּגְרָרֵיהּ בְּקְלּוּפִּיָתֵיהּ. מִשּׁוּם בּוֹרֵר. כַּד מְכַתֵּת בְּמַרְגָּזִיֵיהּ. מִשּׁוּם דָּשׁ. כַּד שְׁחִיק בִּמְדוֹכְתֵיהּ. מִשּׂוּם טוֹחֵן. כַּד יְהִיב מַשְׁקִין.
Tap to expand
Shabbat · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
מַתְנִי׳ אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת: הַזּוֹרֵעַ, וְהַחוֹרֵשׁ, וְהַקּוֹצֵר, וְהַמְעַמֵּר, וְהַדָּשׁ, וְהַזּוֹרֶה. הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, וְהַמְרַקֵּד, וְהַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה.
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
הלש. לא לישת קמח לבד נקראת לישה אלא כל שדרך להמחותו על ידי משקין נקראת לישה. תולדה נתינת מים בלא תערובת בכלי כדתנן בשבת פ"א (י"ז ב') בש"א אין שורין דיו וסממנין אלא אם כן ישורו מבעו"י וב"ה מתירין ואפ
Tap to expand
Sefer Yereim · R. Eliezer ben Shmuel of Metz (Re'em) · 1135 CE
ראיתי בהלכות גדולות של רי"ה ז"ל. ואסור למילש אלא במים דביתו מ"ט כמה דלא בייתי חיימי ומחמעי להו לעיסה, דאמר רב יהודא (מ"ב א') אשה לא תלוש אלא במים שֶלָנוּ הלילה ולא בחמה ולא בחמים ולא בחמי חמה ולא במים
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
מְגַבֵּל חַיָּב מִשּׁוּם לָשׁ. לְפִיכָךְ אֵין מְגַבְּלִין קֶמַח קָלִי הַרְבֵּה שֶׁמָּא יָבוֹא לָלוּשׁ קֶמַח שֶׁאֵינוֹ קָלִי. וּמֻתָּר לְגַבֵּל אֶת הַקָּלִי מְעַט מְעַט. אֲבָל תְּבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָ
Tap to expand
Mishneh Torah, Sabbath · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
הַמְרַקֵּד כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב. הַלָּשׁ כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב הַמְגַבֵּל אֶת הֶעָפָר הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת לָשׁ. וְכַמָּה שִׁעוּרוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פִּי כּוּר שֶׁל צוֹרְפֵי זָהָב. וְאֵין גִּבּוּל בְּאֵ
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moshe of Coucy (Sefer Mitzvot Gadol) · 1243 CE
הלש (כז) תולדה שאסור ליתן מים לצורך פרה או תרנגולין בסובין כר' דאסר בשבת [דף קנ"ה] וסתם מתני' [דף י"ז] אין שורין דיו וסמנין כוותיה ואם נתן המים מבעוד יום מותר בשבת להוליך המקל פעם אחת שתי ופעם אחת ערב
Tap to expand
Sefer Mitzvot Gadol · Moses of Coucy · 1243 CE
הלש (כז) תולדה שאסור ליתן מים לצורך פרה או תרנגולין בסובין כר' דאסר בשבת [דף קנ"ה] וסתם מתני' [דף י"ז] אין שורין דיו וסמנין כוותיה ואם נתן המים מבעוד יום מותר בשבת להוליך המקל פעם אחת שתי ופעם אחת ערב
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Yitzchak of Corbeil (Sefer Mitzvot Katan) · 1263 CE
הלש תולדתו הנותן מים בסובין לתת לפני פרה. או לפני תרנגולים כרבי דאסר פרק בתרא דשבת וסתם מתניתין דפרקא קמא דשבת דאין שורין דיו וסמנין כוותיה. ואם נתן מים מבעוד יום מותר בשבת להוליך המקל פעם אחת שתי. ו
Tap to expand
Sefer Mitzvot Katan · Isaac of Corbeil · 1263 CE
הלש תולדתו הנותן מים בסובין לתת לפני פרה. או לפני תרנגולים כרבי דאסר פרק בתרא דשבת וסתם מתניתין דפרקא קמא דשבת דאין שורין דיו וסמנין כוותיה. ואם נתן מים מבעוד יום מותר בשבת להוליך המקל פעם אחת שתי. ו
Tap to expand
הקמח בר גיבול הוא ואע"פ שנתן מים לתוכו אינו חייב עד שיגבל אחד נתן קמח ואחד נתן מים שניהם פטורים שאף האחרון לא לש ולא גבל וכן הדין בעפר האפר אינו בר גיבול ומעתה פסקו גדולי הפוסקים שאפילו גבל פטור שאינו
Tap to expand
Sefer HaTashbetz · Shimon ben Tzemach Duran · 1384 CE
שאלה פז: שאלת לבאר לך מ"ש בפ' כל שעה (פסחים מ"ב ע"א) אמר רב הונא אשה לא תלוש אלא במים שלנו דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמין ולא בחמי חמין ולא במים הגרופין פי' שנשאבו בו ביום איבעיא להו עברה ולשה
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
אין ללוש במים חמין אפילו לא נתחממו אלא בחמה ולא במים הגרופים מדוד גדול שנחשתו עבה ותלוי על מקום האש ומים שבתוכו פושרים אפילו כשאין האש תחתיו ואם עבר ולש בין באלו בין במים שלא לנו אסור ויש חולקים ומתיר
Tap to expand
והא דאסרינן בעברה ולשה פי' אבי העזרי דוקא עברה במזיד וכו' כתב הרא"ש דטעמו מדנקט תלמודא לישנא דעברה ולשה דומיא דעבר ואפה בפ"ב די"ט ועבר ושהה דפרק כירה דדוקא מזיד אבל שוגג לא ומשמע דראבי"ה קאי בין לרש"י
Tap to expand
ואשה לא תלוש בחמין וכו' שם דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמין ולא בחמי חמה ולא במים הגרופים וכו' איבעיא להו עברה ולשה מאי מר זוטרא אמר מותר ורב אשי אמר אסור וכתב הרי"ף לא במים הגרופים פי' מים שנשאב
Tap to expand
ומ"ש ולרש"י דוקא בחמין ובחמי חמה וכו' אע"ג דרש"י לא כתב אלא עברה ולשה בחמין גם לא כתב דלכתחלה שרי למילש בשלא לנו אי ליכא אחרינא מ"מ כיון דהרא"ש פי' דחמין דנקט רש"י לאו דוקא אלא אכל הני דדרש רבא קאי דכ
Tap to expand
אין לשין במקום השמש בס"פ כל שעה דרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה וכו' ובסימן תנ"ה כתבתי דלהרמב"ם בדיעבד אפילו מזיד הפת מותר אבל להרא"ש והרשב"א וה"ר ירוחם אפילו דיעבד שוגג אסור ורבינו לא כתב כך בפי' אפשר שה
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
ונותן לתוכו דבש. בפ' תולין תניא א' נותן הקמח ואחד נותן המים אחרון חייב דברי רבי ר"י בר יהודה אומר אינו חייב עד שיגבל הרי דפליגי בענין חיוב דלש דלרבי הוה החיוב בנתינת המים אע"פ שלא גיבל עדיין ולר"י ב
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[טז] בשעת עשיה וכו'. דלא כמו שנוהגין העולם שלא לגררם עד אחר עשיה כי אף שאין שוהין שיעור מיל מכל מקום לכתחילה אסור לכן יעמיד אחד על גביה שיגרר תמיד כל כלי בשעת הנחתו (מגן אברהם), וזה סייעתא למה שכתב בש
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[כד] [לבוש] שיתעסק וכו'. במגן אברהם כתב דאדם אחר צריך ללוש עיסה קשה דאדם אחד אסור ללוש שאי אפשר ללוש שתי עיסות כאחד, עד כאן, ואם עברו ועשו אדם אחד נראה לסמוך על משמעות הלבוש להתיר:
Tap to expand