Sfeika d'Yoma (The Doubtful Festival Day of the Diaspora)
The reason Jews in the Diaspora keep a second festival day (Yom Tov Sheni shel Galuyot): once the calendar was set by eyewitnesses in Jerusalem and news traveled slowly, communities far away could not be sure which day a festival truly fell on, so they kept an extra day to be safe — a practice that endures by custom (minhag) even now that the calendar is fixed.
In ancient times, Jews outside the Land of Israel could not always be sure which day a festival truly fell on, because the calendar was set by eyewitnesses in Jerusalem and the news traveled slowly. To be safe, communities in the Diaspora kept festivals for an extra day — Yom Tov Sheni shel Galuyot, the second festival day — a practice that endures by custom (minhag) even now that the calendar is fixed.
How it traveled
- Babylonian Talmud, BeitzahSura (Babylonia) · c. 500 CEdefines
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · c. 1646 CEfoundational
- Bnei YissascharDinov (Dynów) · c. 1820 CEfoundational
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimLublin · c. 1855 CEfoundational
- Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach ChayimBrody · c. 1855 CEfoundational
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · c. 1884 CEfoundational
- Mishnah BerurahRadin · c. 1907 CEfoundational
Key passages(20)
Each passage is tagged by what it does with the idea: explains it, applies it in practice, redefines it with a new meaning, or challenges it. Relevance shows how directly the passage is about this idea.
אֵיכוּ הַשְׁתָּא, אִשְׁתְּלַאי וַאֲמַרִי לְךָ: רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן — הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן. הָא אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב בְּהָנֵי תְּלָת, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא.
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · c. 1055 CE
בראשון דחולו של מועד. כהן קורא ביום השני. לוי. וביום השלישי. ישר' וביום הרביעי. האחרון דולג וחוזר אחור. וקורא וביום השני. וביום השלישי. ולזה קרי אמימר דילוג דהא לא איירי בקריית קמאי כלל אלא מיום ליום.
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · c. 1055 CE
שפא.נחזור על הראשונות: שבת של חול המועד מפטיר קורא בשני ימים ספיקא דיומא. ומפטיר ביום בא גוג (יחזקאל ל״ח:י״ח). שאותה מפלה היא המגפה הכתובה הנה יום בא לי"י. על אותם האומות שמנסה הק' לעתיד שיעשו סוכה. כ
Tap to expand
Tur · Yaakov ben Asher (Ba'al HaTurim) · c. 1300 CE
בחול המועד מתפללין ערבית שחרית ומנחה כדרכן ואומר יעלה ויבא בעבודה ולמעלה בהל' פסח כתבתי אם יש להזכיר בו יום מקרא קודש הזה ונוטלין הלולב ומברכין עליו וגומרין ההלל ומקיפין התיבה בכל יום חוץ מבשבת ומוצי
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · c. 1330 CE
ומוציאין ס"ת וקורין בו ארבעה בקרבנות החג שבפנחס. ביום הראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי קורא ספיקא דיומא שהוא ביום השני וביום השלישי.
Tap to expand
Abudarham · Rabbi David Abudarham · c. 1330 CE
ואם חל שבת בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפללין כדרכם של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה. ובמוסף כשאר ימי חולו של מועד אלא שמזכירין גם של שבת באמצע וחותמין בשניהם. ומוציאין שני ספרים באחד קורין ז' בפרש
Tap to expand
Chokhmat Shlomo on Shabbat · Shlomo Luria (Yam Shel Shlomo) · c. 1530 CE
תוס' בד"ה אסור להסתפק כו' איתקצי כולי יומא של ספק שמיני ותשיעי כו'. נ"ב מה שכותבין התוס' של ספק שמיני ותשיעי בגמ' לא נאמר רק יום שמיני היינו לבני א"י וממילא לדידן אפי' ביום ט' משום ספיקא דיומא וכן אתר
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · c. 1545 CE
וצ"ע מ"ש ממי שקבל עליו ב' ימים יום כפור שאחרים אסורים לעשות לו מלאכה כמ"ש לקמן סימן תרכ"ד ואפשר לחלק דשאני התם דראוי לעשות ב' ימים י"ב משום ספיקא דיומא משא"כ בתוספת שבת ונראה לומר דאף לדברי הר"ן דאוס
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
סדר תפלת חול המועד. ובו ג סעיפים:בחול המועד מוציאין ס"ת וקורים בו ארבעה בקרבנות החג של פרשת פנחס וביום ראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביע
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · c. 1563 CE
מוציאין שני ספרים באחד קורין ראה אתה אומר אלי ומפטיר קורא קרבנו' של ספיקא דיומא ומפטיר ביחזקאל ביום בוא גוג:
Tap to expand
ומ"ש וגומרין ההלל משנה ר"פ לולב וערבה ההלל ושמחה שמנה ופירש"י ההלל לגמור כל שמנה כן תקנו נביאי' הראשוני' ובערכין מפרש מ"ש מפסח מפני שימי החג חלוקים בקרבנות עכ"ל ומ"ש ורבו הדעות וכו' בסוף סופה אתקין אמ
Tap to expand
כרך שהוא ספק וכו' בפ"ק דמגילה חזקיה קרי בטבריה בי"ד ובט"ו מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון וכו' והרי"ף והרא"ש השמיטו דין זה אבל הרמב"ם כתבו בפ"א ואחריו נמשך רבינו ועיין בדברי הב"י נתבאר שורש
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · c. 1620 CE
אבל אין יוצא כו' ולדידן שעושים ספיקא דיומא גם בליל ב' אין יוצאין בה ידי חובת אכילת מצה (ב"י) ואותן הנוהגים לטוח פני המצות בביצים יזהרו שיניחו המצה לאפות יפה בתנור קודם שיטיחנה (מהררמ"י):
Tap to expand
Ateret Zekenim on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Menachem Mendel Auerbach · c. 1620 CE
ספיקא דיומא ובתשובת מהר"ם לובלין סימן פ"ה שהביא תמצא לעיל בדברי מו"ח מ"א סימן קל"ז ס"ק ו' באריכות ומו"ח ח"א פסק לברך ע"ש באריכות:
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
וכ"ש במ"ש כו'. כבר כתבתי תשו' על דין זה והנני מעתיקה. פניתי את לבי להבין ולהשכיל במעט בינתי איך להתנהג בהוראה זו שנחלקו בה בתראי הרב הגדול מהרמ"א בא"ח סי' רס"ג כתב דאם המשיך א' סעודתו במ"ש עד הלילה
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
ושתי השלימות לליל שני. א"ל כיון דליל שני אינו אלא משום ספיקא דיומא הוה ליה לעשות מצוה מן המובחר בליל ראשון דיעשה המוציא על א' ועל אכילת מצה על השניה דא"כ לא נשאר לחם משנה בליל שני:
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
בי"ט של ר"ה. לפי ששני הימים של ר"ה כיומא אריכת' הם ולא משום ספיקא דיומא כשאר י"ט:
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
ומיום ראשון ואילך. נראה די"ט שני לדידן שהוא משום ספיקא דיומא דינו כמו בראשון אע"ג דבקיאין בקביעא דירחא דאין לזלזל ביה כדאיתא לענין פסולים לעיל סי' תרמ"ט. ובגמ' לא מיירי מספיקא דיומא דהא דתנן מי שבא ב
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · c. 1635 CE
כרך שהוא ספק. כ' רש"ל ותימה ולמה אין מברכין עלי' בב' ימים כשאר ספיקא דיומא לענין ברכה ודוחק לחלק בין יו"ט דאוריי' למגילה דרבנן בשלמא בלא ספק היקף ליכא להקשות אמאי לא נקרא המגילה בי"ד וט"ו משום ספיקא
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · c. 1680 CE
[ג] [לבוש] שאין שייך וכו'. ובעל העתים כתב למה אין אנו עושין תשעת ימי חנוכה מספק כמו בחג הסוכות ותירץ מפני שסוכות מן התורה החמירו זכרונם לברכה על ספיקו לפי שאין אנו קובעין עתה על הראייה אבל חנוכה הוא מ
Tap to expand