Tzom Gedaliah (Fast of Gedaliah)
A Jewish fast day remembering a governor's murder that ended Jewish self-rule in ancient Babylonia.
After the Babylonians destroyed the First Temple in Jerusalem around 586 BCE, they didn't simply occupy the land—they appointed a Jewish governor named Gedaliah to rule over the remaining population. For a brief moment, it seemed like coexistence might work. But within months, Gedaliah was assassinated by a rival Jewish faction, and the Babylonians responded with harsh reprisals. This assassination marked the end of any Jewish autonomy and triggered mass exile. Jews commemorate this tragedy with a fast day (called Tzom Gedaliah) on the third day of Tishrei, the Hebrew month that begins the new year.
The fast appears in the biblical book of Jeremiah and is mentioned again centuries later by the prophet Zechariah, suggesting it was observed continuously through Jewish history. Unlike the major fast days (like Yom Kippur or Tisha B'Av), Tzom Gedaliah is a minor fast—shorter, less solemn—but it carries deep weight because it marks a turning point: the moment when hope for restored Jewish independence under foreign rule evaporated. The assassination of Gedaliah became a symbol in Jewish memory of how internal conflict can destroy what foreign enemies leave standing.
How it traveled
- Rosh HashanahSura (Babylonia) · 500explains
- Kol Bo— · 1250explains
- BachKrakow (Cracow) · 1631explains
- Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach ChayimLviv (Lemberg) · 1646explains
- Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1712explains
- Penei Yehoshua on Rosh HashanahFrankfurt am Main · 1730explains
- Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach ChayimPrague · 1742explains
- Arukh HaShulchanNovardok (Novogrudok) · 1884explains
Key passages(20)
כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (זכריה ח יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי״. צוֹם הָרְבִיעִי – זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָ
Tap to expand
Mishneh Torah, Fasts · Moses ben Maimon (Rambam) · 1176 CE
וְאֵלּוּ הֵן יוֹם שְׁלִישִׁי בְּתִשְׁרֵי שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֵּן אֲחִיקָם וְנִכְבַּת גַּחֶלֶת יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁאָרָה וְסִבֵּב לְהָתָם גָּלוּתָן. וַעֲשִׂירִי בְּטֵבֵת שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בּ
Tap to expand
Radak on Zechariah · R. David Kimchi (Radak) · 1185 CE
אמר. אמרו בחמישי ובשביעי אף על פי שהם ארבע צומות זכר החמישי שהיה בה החרבן וזכר השביעי שנהרג בו גדליה והיה חרבן שני שכבר נשארו דלת הארץ ולא היתה חרבה אם נשארו דלת העם שהשאיר נבוזראדן לכורמים וליוגבים ו
Tap to expand
צום השביעי זה צום גדלי׳ שהוא בחדש השביעי ובו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבית גחלת ישראל הנשארת וסבב להם הגלות.
Tap to expand
תשרי בשלשה בו נהרג גדליה בן אחיקם והאנשי׳ אשר היו עמו. בחמשה בו מתו אנשי׳ מישראל ונחבש רבי עקיבא בבית האסורים ומת. בששה בו נגזר על אבותינו שימותו בדבר בחרב וברעב. בשבעה בו מתו עושי העגל. בי״ז בו נהרג
Tap to expand
Chidushei Agadot on Rosh Hashanah · Shmuel Eidels (Chiddushei Halachot/Aggadot) · 1580 CE
ומי הרגו ישמעאל בן כו' ר"ל שלא יקשה לך כיון דמיתת צדיקים שקולה כו' כדמסיק מדחשיב ליה בהנך צומות ולכך קבעו בו צום א"כ גם בשאר צדיקים שמתו יקבעו בו צום וא"כ אין לך יום בשנה שלא יהיה בו צום שמת בו צדיק ו
Tap to expand
צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ולמה נכתב כאן ללמדך וכו' כך היא גירסא הנכונה בדברי רבינו ובגמרא זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך כו' ומפרש רבינו דמ"ש ללמדך
Tap to expand
Turei Zahav on Shulchan Arukh, Orach Chayim · David HaLevi Segal (Taz) · 1635 CE
בטור מביא ל' הגמ' צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה ולמה נכתב כאן ללמדך ששקולה מיתת הצדיקים כשריפת בית אלהינו זה צריך ביאור דמה קשה לו על מ"ש כאן דהא סיים בכאן שחשיב כסדר החדשים אע"פ שלענין הזמ
Tap to expand
Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Yehudah ben Shimon Ashkenazi · 1665 CE
ובג'. ואיתא בב"י בשם רי"ו דבראש השנה נהרג גדליה ונדחה תעניתו על יום חול ולפ"ז היה נראה דאם יש מילה בצום גדליה דאין בעל ברית מתענה עד הלילה כמו בט"ב שחל בשבת ונדחה ליום א' אבל יש לחלק דהתם נראה לכל ה
Tap to expand
Kitzur Shulchan Arukh · Shlomo Ganzfried · 1844 CE
וְאֵלּוּ הֵן הַיָּמִים: א. שְׁלשָׁה בְּתִשְׁרִי בּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. שֶׁלְאַחַר שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִשְׁאִירוֹ נְבוּכַדְנֶצַר בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, וַיְשִׂימֵהוּ לְרֹאשׁ עַל
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וארבעה ימים הם: יום שלישי בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבה גחלת ישראל הנשארת. וזה היתה סיבה לתגבורת הצרות. ועשרה בטבת, שבו סמך נבוכדנצר הרשע על ירושלים. כדכתיב במלכים (ב כה א) ובירמיה (נב ד), שבש
Tap to expand
Arukh HaShulchan · Yechiel Michel Epstein · 1865 CE
וארבעה צומות הללו – הרי הן מפורשין בקבלה על ידי הנביא זכריה (ח יט): "כה אמר ד' צבאות: צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה.""צום הרביעי" הוא שבעה עשר בתמוז ש
Tap to expand
דרש רבי, הרי הוא אומר כה אמר ה' צום הרביעי וצום השביעי וצום העשירי וגומר. צום הרביעי, זה שבעה עשר בתמוז, שבו הבקעה העיר, ולמה נקרא שמו רביעי, שהוא רביעי לחדשים. צום החמישי, זו תשעה באב, יום שנשרף בו ב
Tap to expand
Rosh Hashanah · Anonymous (Stammaim, redactors of the Bavli) · 450 CE
״צוֹם הַחֲמִישִׁי״ — זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ נִשְׂרַף בֵּית אֱלֹהֵינוּ. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״חֲמִישִׁי״ — חֲמִישִׁי לֶחֳדָשִׁים. צוֹם הַשְּׁבִיעִי — זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרִי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג
Tap to expand
Machzor Vitry · Simchah of Vitry · 1055 CE
שלו.מעשה בא לפני ר"ת באשה יולדת ביום שמיני ללידתה. ששאלה אם תוכל לאכול בצום גדליה. והשיב הרב שמותר. ואע"פ שמוכיח בשבת פ' מפנין. דמיכאן ואילך אם אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת. וצום גדליה דברי
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ז] [לבוש] מכל מקום צריך וכו'. ואם ביום ראשון הוא תענית ציבור מקיל בשגג בשלטי גיבורים דעולה אבל בתשובת משאת בנימין סימן צ"ג פסק דאין עולה וצריך להתענות יום אחר והביא ראיה מתרומת הדשן סימן רע"ח שכתב המ
Tap to expand
Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim · Eliyahu Spira · 1680 CE
[ו] [לבוש] שבו נהרג גדליה וכו'. בראש השנה נהרג אלא שנדחה לחול (בית יוסף), ומכל מקום אין לבעל הברית לאכול כיון שפעם אחת דחהו ולא דמי לסימן תקנ"ט בתשעה באב שנדחה (ט"ז), אבל בתשובת ראש יוסף מסיק להתיר כי
Tap to expand
Penei Yehoshua on Rosh Hashanah · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
שם בגמ' ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כו' ולכאורה הא דמי הרגו אין לו שייכות לכאן ועוד דמקרא מלא הוא והנראה בזה משום דאיכא למידק אהא דשקולה מיתת צדיקים דמשמע דבשביל כך הוקבע ל
Tap to expand
Penei Yehoshua on Rosh Hashanah · R. Yaakov Yehoshua Falk (Pnei Yehoshua) · 1702 CE
בגמרא ותיפוק ליה דהוה ליה יום שנהרג גדליה ופרש"י אי בית המקדש קיים הוה כו' ואע"ג דודאי נקבע במגלת תענית בזמן הבית כדקתני כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום וזה היה יותר מר' שנה קודם החורבן ומסתמא בזמן קר
Tap to expand
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי וגו׳. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה
Tap to expand