Cheshbon HaNefesh (Spiritual Self-Accounting)

וְדַרְכֵי אֵל בְּדִין צֶדֶק וּמִישׁוֹר. חֲכַם לָתוּר בְּמַחְשָׁבָךְ וְסִתְרָךְ: חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ.

Tap to expand

לבתר סלקא בלילה בעת שוכבו על מטתו ובזה הוא ובני ביתו המעונים ברעב שוים לו. נפשיה לא סלקא דאתרמא מקמי קב"ה בעון עינוי נפשות. לית לך יומא וגומר שיש רוחניות לימים בבחינת המדות העליונות וכל יום ויום הוא ב

Tap to expand

ולזה אומר הכתוב שם (שמות י"ד, ל"א) וירא ישראל וגו' וייראו העם את ה', כי נודע מאמר החכם (חובת הלבבות שער חשבון הנפש, חשבון הכ"ה) כאשר לא תתחבר המים והאש בכלי אחד כן לא תתחבר אהבת עולם הזה ואהבת עולם הב

Tap to expand

ועל כן פשוטי המון העם שאין להם בחינת אהבה והיראה כראוי מצד פחיתת ערך נשמתם מעולמות שלמטה או עבור התחזקותן בתאות וחמדת עולם הזה שאהבת עולם הזה ויראתו מבטל מאהבת ויראת הבורא כמו שמביא בזה החסיד הקדוש בח

Tap to expand

והרים את הדשן אשר תאכל האש וגו'. כי נודע מה שאמר הכתוב (דברים ל"א, כ') ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים וגו' וכבר מפורסם בספרי יראים ובפרט בזוה"ק שאין יצר הרע מתרבה בגו מעוהי דבר נש אלא מגו אכילה וש

Tap to expand

ולא תתורו וגו' אשר אתם זונים וגו'. יתבאר על דרך שאמרנו על פסוק (משלי ט', ה') לכו לחמו בלחמי וגו'. כי הן אמת אשר מי שנגע יראת ה' בלבבו והתחיל ללקט אורות נתיבי אלהינו יתברך ללכת קצת בדרכי עבודתו אהבתו ו

Tap to expand

ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אליהם שמע ישראל את החוקים כו' ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם. ירצה באומרו ולמדתם אותם שהוא ציווי בפני עצמו על הלימוד, כענין והגית בו יום ולילה, כי עם היות שלא המדרש עיקר אלא המע

Tap to expand

ובהגיע זמנים המקודשים. כאו"א יכין א"ע כפי הזמן גרמא לקבל קדושת היום בתפלותיהם ובמצות מעשיותיהם כי כל אלו עומדים ברומו של עולם. היינו האדם המיוחד לזה. והעיקר שבכל יום צריך האדם ליתן לו מעין ברכותיו שמש

Tap to expand

בזוה"ק פ' זו (קע"ח א') כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה דא הוא דבעי ב"נ לאכללא שמאלא בימינא כל אשר תמצא ידך דא שמאלא [כלשון יד כהה] בכחך דא ימינא כד"א ימינך ה' נאדרי בכח וכו' כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכ

Tap to expand

חשבון הנפש בעבודת ה' והערכת מדרגותיה

Tap to expand

א. מהות חשבון הנפש

Tap to expand

מהות חשבון הנפש הוא, שיהיה האדם נושא־ונותן בשכל על כל עניני נפשו וחיוב עבודתו לאלהים ית'. אבל ראוי שלא לשכוח, כי אין החשבון מענין המדמה, אלא עניין שכלי צרוף ומבורר, וכמו שבכל חכמה וידיעה שבעולם אי־אפש

Tap to expand

והנה נראה, שיש טעות מצויה בכמה בני־אדם, שכל דבר מקרי נתפס הוא כעצמי – וזהו ענין היצר הרע – ובזה הדבר רגיל, שאחרי בירור החשבון, וצימאון הנפש באמת ליישר דרכיה על־פי רצון הבורא ית', בראותה עד כמה הרחיקה

Tap to expand

ב. חשבון הנפש לעיון ולמעשה

Tap to expand

בחובת הלבבות, פרק א משער חשבון הנפש, אמר שכבר הוזהרנו על חשבון הנפש, שהוא ההשתדלות בינו לבין שכלו במה שיש עליו מהחובות, מהכתוב האמור (דברים ד לט): "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלהים בשמים ממע

Tap to expand

ענין נר של שבת הוא להאיר את עיני השכל עד שאפי' הגוף ירגיש בקדושת שבת כמו שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שנר של שבת הוא משום שלום ביתו שהאדם הוא הנשמה והגוף הוא בית הנשמה וכל אחד מושך לזה שהוא ואין שלום

Tap to expand

במדרש מחוץ לפרוכת העדות יערוך אמ"ר אלעזר בן שמוע בזכות יערוך תנצלו מן כי ערוך מאתמול תפתה, ויש לפרש עפ"י מה שאמרו ז"ל הדלקה לאו עבודה היא אלא סידור הנרות הנאמר בלשון הערכה היא עבודה, ובא לרמז שעיקר הנ

Tap to expand

ליישב קו' הרמב"ן ז"ל מדוע מיאן מרע"ה במלאך אחר שכבר נתרצה בזה, הענין, כ"ק אבי אדמו"ר זצוקללה"ה הכ"מ זי"ע אמר שאם יהי' לאדם השתוקקות לעבדות השי"ת אז א"א שיהי' בגיהנם, ואם יהי' שמה, ערב הוא בדבר שהתשוקה

Tap to expand

ונראה דהנה בזוה"ק שיעק"א ומרע"ה הי' בחד מתקלא אלא שמרע"ה מלגיו ויעקב מלבר, ובכן מענינו של מרע"ה יש לעמוד על ענינו של יעקב, והנה כיבוש שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן סיחון ועוג הי' נעשה ע"י מרע"ה, ובוו

Tap to expand

וילחם עם ישראל ברפידים ואמרו ז"ל שרפו ידיהם מן התורה, ויש להבין הלא עדיין לא ניתנה תורה, ואם נאמר דקאי על הפרשיות שניתנו להם במרה, מ"מ מצות ת"ת בודאי רק מסיני נצטוו עלי', ולמה הגיע להם עונש על רפיון י

Tap to expand