Italian Minhag Tradition (Nusach Italki)
The ancient minhag of Italian Jewry (Nusach Italki), preserving liturgical and ritual forms older than both Ashkenazi and Sephardi traditions.
The minhag tradition of Italian Jewry (Italki/Roman rite), tracing continuity to Roman-era Jewish communities. Distinct from both Ashkenazi and Sephardi. Defining liturgical work: Mahzor Roma. Roman Jewry's continuous presence in Rome since the 1st c. BCE makes this the oldest continuous European Jewish minhag tradition. Now extremely small (a few hundred adherents).
How it traveled
- Shulchan Arukh, Orach ChayimTzfat · 1565alludes
Key passages(4)
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן. ובו יב סעיפים:לאחר שסיימו הציבור תפלתן יחזיר ש"צ התפל' שאם יש מי שאינו יודע להתפלל יכוין למה שהוא אומר ויוצא בו וצריך אותו שיוצא בתפלת ש"ץ לכוין לכל מה שאומר ש
Tap to expand
Shulchan Arukh, Orach Chayim · Joseph Karo · 1563 CE
שלא להפסיק בפיוטין. ובו סעיף אחד:יש מקומות שמפסיקים בברכת קריאת שמע לומ' פיוטי' ונכון למנוע מלאומרם משום דהוי הפסק: הגה וי"א דאין איסור בדבר [הר"י ס"פ אין עומדין והרשב"א והטור] וכן נוהגין בכל המקומות
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
וכתב הרשב"א בתשובה סימן תר"ז דמותר לצאת בפלטינ"ש לר"ה בשבת אע"ג דמשתלפי מהרה וממילא וכן נהגו וכתב האגור כי מנהג אשכנז שלא לצאת בהן ובאיטליא נוהגין היתר ומהרי"ק היה אוסר עכ"ל:
Tap to expand
Darkhei Moshe · Moses Isserles (Rema) · 1545 CE
מהרי"ו כתב שיש לשאול אחר המנהג וכ"ה באגור באשכנז אוסרין ובאיטלי"א מתירין עכ"ל ונ"ל לפי מה שכתבתי לעיל דיש מחמירין בזמן הזה אפי' בתרי אוני דסריכי כסדרן כ"ש דיש להטריף אונא הסרוכה לאומא דלא עדיף מאונא
Tap to expand